מנכ"לית פאפאיה גלובל מושכת את כספי החברה מישראל. האם זה אפשרי?

מנכ"לית חברת ההייטק פאפאיה גלובל, עינת גז, הודיעה בחשבון הטוויטר שלה כי החברה תוציא את כל כספיה מישראל בעקבות הרפורמה במערכת המשפט. "בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמוקרטיה ובכלכלה, קיבלנו החלטה עסקית להוציא את כל כספי החברה מישראל", כתבה. 

● מאות כלכלנים מזהירים: "המהפכה המשפטית תגרום לנזק חסר תקדים" 
● פרופ' דניאל כהנמן לגלובס: "הרפורמה המשפטית היא חורבן, יהיו לה תוצאות מוחשיות בכלכלה ובמעמד המדיני" 
● נתניהו מנסה להרגיע את חששות הכלכלנים מהרפורמה המשפטית: "מי שהשקיע בישראל הרוויח המון וירוויח עוד הרבה יותר" 
● "צריך רפורמה, לא תוכנית קיצונית": ההייטקיסט שחושב קצת אחרת

לדברי גז, "ברפורמה המתגבשת אין שום ודאות שאנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל. זהו צעד עסקי כואב אך מתבקש". 

פאפאיה גלובל היא חד-קרן ישראלי המפתח מוצרים לניהול משכורות עבור עובדים בחברות גלובליות. גז, שנאמה בהפגנת המחאה בצומת עזריאלי בתל אביב בסוף השבוע שעבר, לא פירטה כיצד הדבר יתבצע, כיוון שעל החברה להמשיך ולשלם משכורות לעובדים בישראל. החברה יכלה, למשל, למשוך את פיקדונותיה מישראל ולהמשיך ולשלם משכורות לעובדים מחו"ל באמצעות מערכות התומכות בכך. בין שאר המוצרים שפיתחה פאפאיה - מערכת המאפשרת לנהל ולשלם משכורות לעובדים ברחבי העולם. 

מהלך הצהרתי

מקורבים לחברה סבורים כי מדובר יותר במהלך הצהרתי מאשר במהלך מהותי וישים. בפני המהלך שהציעה גז עומדים שלושה מכשולים: האחד אופורטוניסטי -משתלם יותר לחברות ישראליות להחזיק פיקדונות בישראל מאשר בארה"ב, היכן שבדרך-כלל ממוקמות חברות-אחיות או חברות-בנות של חדי-קרן ישראלים. פערי הריבית נוטים לטובת ישראל וכבר הובילו יזמים רבים להעביר במהלך החודשים האחרונים את כספם מארה"ב לבנקים בישראל על-מנת להרוויח משערי הריבית הגבוהים. לא בטוח כיצד מהלך כזה שיעמיס יותר הוצאות על החברה בעידן של קיצוצים ומשבר כלכלי, יתקבל על-ידי הדירקטוריון.

אולם המגבלה השנייה היא חמורה יותר: אם פאפאיה מעוניינת להמשיך ולהעסיק בישראל 280 עובדים (לפי לינקדאין), מתוך כ-760 מהעובדים שהיא מעסיקה בסך-הכול בעולם, עליה להחזיק פיקדון שקלי בבנק ישראלי ממנו היא תוכל לשלם משכורת. אם היא תעביר את כל כספי החברה לחו"ל, היא תצטרך בכל חודש או חודשיים לבצע העברה לחשבון הישראלי, כך שאת עיקר השינוי יראו יותר מנהלי הכספים בחברה או מנהל סניף הבנק, ופחות רשות המסים או קופת המדינה. 

מגבלת המיסוי

שלישית, כחברה המאוגדת בישראל - אפילו כזו שיש לה סניפים רבים בעולם - פאפאיה חייבת במס על כל כספיה בפני רשות המסים, בין אם יש לה חשבונות בנק בארה"ב, בשווייץ או באיי קיימן. כחברה ישראלית המנוהלת על-ידי אזרח המדינה, פאפאיה נאלצת לשלם בישראל את המס על הריבית שהיא מרוויחה מכספי הפיקדון שמונח בארה"ב. כחברה ישראלית, פאפאיה גייסה את הונה - 440 מיליון דולר - לחשבון בבנק ישראלי, אותו היא יכולה להעביר אם תרצה לחשבון זר. אלא שעבור רשות המסים, כאמור, זה לא ממש משנה. 

ההשפעה היחידה שיכולה ההצהרה של גז לגרום היא להביא יזמים נוספים למהלך דומה ובכך לגרום ללחץ על המערכת הבנקאית, אך בשל השיקולים שהוזכרו כאן, רבים מאלה שאיתם דיברנו נרתעים מלבצע מהלך דומה.

אם ברצונה של גז להפסיק את הקשר הגורדי הפיננסי בין פאפאיה לבין מדינת ישראל, עליה להגר מהמדינה, לנתק את התושבות שלה ולרשום את פאפאיה כחברה זרה.

האם ההצהרה של גז, הכתובה בלשון עתיד, מגובה בתוכנית מגובשת, או שמדובר בשליפה מהמותן? גז תצטרך לענות על כמה שאלות כדי להבהיר כיצד ייראה המהלך, אך אם ברצונה לעורר מחאה ולסחוף אחריה יזמים נוספים - לא בטוח שזו הדרך.

את תגובתה של גז לא ניתן היה להשיג. 

השלכות מצומצמות

העברת פעילות של חברה בין מדינות, העברת הקניין הרוחני ופעולות העברה נוספות מהוות לרוב אירוע מס עבור החברות. ואולם הצהרותיה של גז עצמה מלמדות כי בכוונתה להעביר כספים בלבד בין חשבונות בנק, כאשר פעילות החברה תישאר בישראל - כך שהשלכות המס במקרה זה מצומצמות, עד לא קיימות.

מומחה המס, עו"ד יניב שקל, מסביר כי "לא קיימת השלכת מס להעברת כספי חברה מחשבון בנק בישראל לחשבון בנק של אותה חברה בחו"ל. העברת הכספים עצמה אינה חייבת במס, וגם הכנסות החברה מהתשואות על הכספים כמו ריביות ורווחי הון, עדיין ימוסו כאן.

"קיימים תכנוני מס של העברת עודפי כספים לחברות אחרות בקבוצה, כמו חברות המצויות במקלטי מס או במדינות שבהן יש פטור ממס על תשואות, אבל דווקא בתחום ההייטק הם בדרך-כלל פחות רלוונטיים, בשל שיעורי המס הנמוכים שמשולמים בישראל מלכתחילה. כלומר, אני לא צופה שמבחינת מיסוי הגוף המעביר נראה השלכה מהותית".

לדברי עו"ד שקל, "הדברים שונים במקרה שלהעברת הכספים תצטרף גם העברת פעילות אמיתית לחברות קשורות, למשל סגירת פעילויות בישראל ופתיחת פעילויות בחו"ל. במקרה כזה רשות המסים צפויה לטעון למכירת של קניין רוחני או פונקציות של החברה ולטעון לחיוב במס חברות מלא (בשיעור 23%) על שווי הפעילות שהועברה.

"היו בשנים האחרונות מספר תיקים כאלה, בהקשרים של חברות ישראליות שנרכשו על-ידי חברות זרות, ורשות המסים טענה להוצאת פעילות מהחברה הנרכשת לחברה הרוכשת. סכומי המסים בתיקים האלה הגיעו למיליארדי שקלים. עם זאת, יש הבדל מהותי בין הוצאת הפעילות, שכוללת אירועים של רווח הון ושינוי אמיתי של הפעילויות בין החברות השונות בקבוצה - לבין העברת סכום כסף".

על-פי הצהרותיה של גז עצמה, פעילות החברה תישאר בישראל, החברה נותרת ישראלית, וכך גם חבויות המס - מס חברות, מיסוי הכנסות העובדים בישראל ועוד - ימשיכו להיות משולמות לרשות המסים הישראלית. 

פאפאיה לא לבד

פאפאיה גלובל אינה החברה היחידה שהודיעה על מהלך של הוצאת כספים מהארץ. גם טל ברנח, שמנהל את קרנות ההון סיכון דיסרפטיב ודיסרפטיב AI, הודיע כי את הגיוסים הבאים של הקרנות לא יעשה בישראל. "זו הצהרה דקלרטיבית שהתקבלה בלי קשר להודעה של פאפאיה", אמר בשיחה עם גלובס. "אנחנו חושבים שברגע שלא יהיו איזונים ובלמים, יש סיכון, ואנחנו לא מוכנים לקחת את הסיכון הזה".

קרן דיסרפטיב AI מתמקדת בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים המפתחות טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, ברנח מכוון להגיע לכ-80 מיליון דולר עד לסגירה סופית של הקרן באוקטובר. דיסרפטיב AI גייסה כסף בעיקר מפמילי אופיס ומיזמים, ובהם מייסד מלאנוקס איל וולדמן והיזמים של וויקס, איירון סורס, קונדואיט ואחרים.

בשיחה עם גלובס טען ברנח כי מדובר בצעד ראשון מתוך שורה של צעדים מתוכננים. "יש רשימה שאנחנו מכינים ועושים", סיפר. "ההרס של הייטק לא משפיע רק עלינו, אלא על כל האזרחים במדינת ישראל"