ההפתעה של שוק הגידור: למה החזיר מנהל הקרן את הכסף למשקיעים?

בענף קרנות הגידור המקומי הופתעו בשבוע שעבר מהחלטתו של אחד השחקנים המוערכים בו, ערן מרדכי, "לתלות את הנעליים". מי שהקים את קרן הגידור קוליברי לפני שבע שנים, הודיע על סיום פעילות הקרן והחזר הכספים שניהלה (על פי ההערכות 200-300 מיליון שקל) למשקיעים.

● קרנות הגידור מבטיחות רווחים גם בשוק יורד: האם הן באמת מצליחות לקיים 
● מנכ"ל ברקליס ישראל: "חברה שמתכוונת להנפיק בפעם הראשונה תצטרך להתפשר" 
● רופא השיניים והסבתא זיהו ראשונים: מנהל קרן הגידור ששברה את שיא הרווח

ההפתעה נבעה מכך שקרן קוליברי (כשמה של הציפור הזעירה המכונה גם "יונק הדבש") נחשבת לאחת מקרנות הגידור המצטיינות. בשנת 2022, שנה קשה עבור מנהלי קרנות הגידור, שספגו ברובם ירידות בשיעור דו-ספרתי בתשואות שהציגו, הקרן הצליחה לעקוף את מדד ת"א 125 שירד ב-12% (ירידה של כ-7%), כשבשנים שקדמו לה גם בלטה הקרן לטובה. בשנת הקורונה (2020) יותר מהכפילה את כספי המשקיעים.

בסיכום שבע שנותיה רשמה קוליברי, הנחשבת לקרן קטנה-בינונית בענף, תשואה מצוינת (בניכוי עמלות) של מעל 500%, שנצברו בשנות פעילותה, ולפי ההערכות הניבה למנהליה, ובראשם מרדכי, דמי ניהול של מיליוני שקלים.

בשוק העריכו כי בין הסיבות לסגירת הקרן הייתה "עייפות החומר" של העומד בראשה, לצד הקושי להמשיך ולייצר תשואה גבוהה בשוק שהופך למאתגר יותר, ולא עקב אירוע שלילי חריג. מקרן קוליברי נמסר כי "ההחלטה להחזיר למשקיעים את הכסף נבעה מסיבות מקצועיות ולטובת משקיעי הקרן שהעריכו את המהלך והיושרה המקצועית".

"זו לא פעם ראשונה שסוגרים קרן גידור"

בכך תומך גם מורן סיטון, מנכ״ל ארבע עונות תכנון פיננסי מקבוצת אי.בי.אי, המשקיעה גם בקרנות גידור, שאומר כי "כל העולם האלטרנטיבי וקרנות הגידור נהנו מזרימה יחסית גדולה של כסף בשנים האחרונות של סביבת הריבית האפסית".

אולם המגמה, לדבריו, החלה להשתנות בחודשים האחרונים, כש"ראינו שהייתה האטה ברבעון האחרון של 2022".

"סגירת הקרן של קוליברי הובילה להרמת גבות, כי ערן מרדכי הוא מנהל מאוד מוערך ומצליח", אומר אריאל בינו, שותף מנהל בקרנות גלבוע, אחד ממייסדי איגוד קרנות הגידור הישראלי. "אבל זו לא פעם ראשונה שאנשים סוגרים קרן גידור. אני מכיר כמה קרנות שהלך להן טוב, ובאיזשהו שלב הוחלט לסגור.

"זה ענף עם הרבה עומס ולחץ, לפעמים המנהל חשב שעשה מספיק, ויש מקרים שבהם מנהלים חושבים שיהיה להם קשה להצליח כמו בעבר".

בתגובה לשאלה האם הוא נתקל במגמה של פדיונות בתעשיית קרנות הגידור, שצמחה במהירות בשנים האחרונות ומנהלת על פי ההערכות כ-16 מיליארד דולר, טוען בינו כי "המגמה הפוכה. התעשייה מגייסת וגדלה. הסקר האחרון שערכנו הראה עלייה של 40% בהיקף הנכסים המנוהלים בענף הגידור בארץ, נכון ליוני 2022. אני מעריך שנראה צמיחה גם ב-2023".

בינו מצביע על מגמה חדשה בענף, בדמות צמיחה של קרנות המתמחות בחוב, שהיקפן בענף עלה מ-20% לכ-25%: "כשיש שוק מאוד תנודתי הטעמים משתנים. השנה שעברה הייתה קשה למניות וגם לאג"ח", הוא מציין. "החוב הלא סחיר - אין בו את התנודתיות הזו, וזה קורץ למשקיעים שמחפשים תשואה קבועה עם מעט תנודתיות. אנחנו רואים גם תיאבון של משקיעים פרטיים, שמתעורר לתחומים של קרנות פרטיות וקרנות הון סיכון. פעם זה היה משהו שרק המוסדיים בארץ היו פעילים בו".

תגמולים גבוהים בהרבה מהמקובל בבתי השקעות

קרנות הגידור נתפסות אכן כמכשיר השקעות מתוחכם שאינו פתוח בפני כלל הציבור. מי שיכולים להשקיע בו הם גופים מוסדיים, לצד משקיעים פרטיים בעלי הון נזיל של מעל 8 מיליון שקל. בעקבות הפריחה בענף הטכנולוגיה בשנים קודמות, גדל חלקם של מתעשרי ההייטק בקרב המשקיעים בקרנות הללו.

מנהלי קרנות הגידור מצידם נהנים מתגמולים גבוהים בהרבה מאלו המקובלים בבתי ההשקעות. מודל דמי הניהול המקובל בעולמות הגידור הוא 2% מהיקף הנכסים מדי שנה, ו-20% מהרווחים.

כאמור, בשוק מעריכים כי הודות לתשואות הגבוהות, צברו ערן מרדכי ושותפיו בקוליברי תגמולים נאים לאורך שנות פעילות הקרן, שהוקמה ב-2016. עד אז שימש מרדכי כמנהל השקעות באחת מקרנות הגידור הגדולות, ספרה, ולפני כן כמנהל השקעות ונוסטרו במיטב, ואנליסט בבית ההשקעות מילניום. לצידו בקוליברי פעלו כשותפים רו"ח אבישי קלימי וקרן אלוני.

קוליברי היא קרן גידור לונג-שורט אקוויטי, המתמחה בהשקעה ובניתוח של ניירות ערך בעלי זיקה לישראל, במטרה לייצר תשואה עודפת על מדד המניות המוביל ת"א-125, וזאת בתנודתיות נמוכה ככל האפשר. אסטרטגיית הקרן, כך נכתב באתר שלה, כוללת בחירת מניות המבוססת על מחקר, זיהוי מגמות ותהליכים ארוכי-טווח, ניהול סיכונים ושימוש באסטרטגיות גידור מגוונות.

"העולם בתחילת 2023 מפחיד ומסוכן למנהלי קרנות הגידור", אומר הגורם הפעיל בענף. "בשנים הטובות, של הריבית האפסית, שבהן כספי המשקיעים זרמו בשפע, ציפו מהמנהלים להציג תשואות עודפות תוך מזעור סיכון.

"אבל השנה נפתחת כשהריבית על הדולר היא בין 4.25% ל-4.5%. זה אומר שני"ע סולידיים, תנודתיים הרבה פחות מהקרנות המדוברות, ייתנו תשואות לא רעות, וזה מוביל לעלייה בפדיונות".

מנגד, מנהל קרן הגידור פארטו של פסגות, דניאל אלון, לא סבור שחל שינוי בטעמי המשקיעים. "אני לא רואה נטייה להגביר פדיונות. עבורנו 2022 הייתה מוצלחת גם ביחס למדדי ההשוואה. אני אפילו רואה גיוסים פה ושם בענף. להערכתי קרנות שירדו בשיעור דו-ספרתי, ויותר מהבנצ'מרק שלהן בשנה הקודמת, סופגות פדיונות, ללא ספק".

בעידן של ריבית מטפסת, הציבור לא מעדיף להתרחק מקרנות גידור?

אלון: "אני לא חושב שזה הולך לשנות משהו בענף. אבל זה כן ישנה את הציפיות של המשקיעים לגבי התשואות שנשיג. אם לפני שנה להניב בקרן מנייתית תשואה שנתית של 6%-7% נחשב ל'בסדר', היום, כשהריבית חסרת הסיכון נעה בין 3% ל-4%, זה אומר שהמשקיעים מצפים לתשואה דו-ספרתית מדי שנה, כל עוד הריבית תישאר באותה רמה".

איך אתה רואה את שוק המניות לקראת 2023?
אלון: "אני חושב שהשוק כל כך תנודתי שממש תלוי באיזו שעה ביום אתה מסתכל עליו. אם היו שואלים אותי בתחילת השנה בכמה יעלה מדד נאסד"ק ב-2023, הייתי מעריך שסביר שיעלה ב-10%. והנה אנחנו שבועיים וחצי מתחילת השנה והמדד כבר עלה ב-9%. מכאן הכול פתוח. באופן כללי אני חושב שהתמחור בשוק המניות לא זול".

מערן מרדכי, מייסד ומנהל קרן קוליברי נמסר כי "למרות ההתמתנות הצפויה בסביבת האינפלציה, ההחלטה התקבלה לאור יחס סיכון-סיכוי לא מספיק אטרקטיבי עבורנו ביחס לתשואות שאנו שואפים ומורגלים אליהן, ולפיכך החלטנו לוותר על ההכנסות השוטפות מדמי הניהול ולהחזיר למשקיעים את כספם". באשר להמשך דרכו, ציין מרדכי "אנו ממשיכים לעקוב כל העת אחר השוק ואחר הזדמנויות נוספות, כולל בתחומים משיקים, ונשקול לגייס הון לפעילות בעתיד. אנו מודים למשקיעי הקרן על האמון הרב במרוצת השנים ושמחים שהצלחנו להשיג עבורם תשואה עודפת יוצאת דופן", הוסיף.