משתתפים במפגש אנשי העסקים ובכירי המשק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמרו כי הוא הביע נכונות לפתיחת הידברות בסוגיית הרפורמה המשפטית במסגרת שיארגן נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג.
● סקר גלובס: 59% מהציבור בעד פשרה ברפורמה המשפטית. ומי האדם שיכול להוביל מתווה כזה
● מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל | ראיון
● זו הבעיה האמיתית של מערכת המשפט, ואלה ההצעות לפתרון | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
דוברו של נתניהו פרסם לאחר הפגישה ציטוט בשמו, ולפיו "שר המשפטים הביע שוב השבוע, ולכל אורך הדרך, נכונות להידברות". נתניהו הדגיש בהודעה כי מדובר בשיח "במקביל לחקיקה ובלי לעכב אותה".
הוא גם הוסיף ביקורת על האופוזיציה: "עד כה לא שמענו שום נכונות של הצד השני לשינוי. כל שינוי ולו הקטן ביותר היה ונותר מבחינת המבקרים 'קץ הדמוקרטיה'".
לפי כמה מהנוכחים, במפגש השתתפו עשרות אנשי עסקים ומנהלי חברות מובילות במשק, ובהם מנכ״ל בנק הפועלים דב קוטלר ומנכ״ל דיסקונט אורי לוין, יו"ר בנק לאומי סמאר חאג' יחיא, אנשי העסקים שלומי פוגל, שגם ארגן את המפגש, חמי פרס ומייקל אייזנברג, מבכירי משקיעי ההייטק בישראל, ועוד רבים אחרים. לצד נתניהו היה שר הכלכלה ניר ברקת, והמפגש התקיים במצודת זאב, מרכזה של תנועת הליכוד, כשהבאים קיבלו הסבר כי מדובר באילוץ ביטחוני.
מנכ"ל בנק דיסקונט, אורי לוין, אמר בפגישה: "אי-אפשר להתעלם מכל אנשי הכלכלה שמביעים חשש כל-כך גדול מהמהלכים, ולכן אתה חייב לעצור מיד ולקדם שינויים רק בזהירות ובהסכמה רחבה. אולי אנחנו טועים, ואתה צודק, אבל מחיר הטעות שלך יכול להיות פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובכלכלה".
מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, ציין כי "אנחנו רואים ביום-יומיים האחרונים שיש משיכה של פיקדונות בבנקים אך לא בהיקפים גדולים ולאו דווקא מענף ההייטק".
לפי המשתתפים, נתניהו דיבר כחצי שעה והסביר כי לשיטתו הרפורמה, שהיא חלק מהקלה רגולטורית, תביא דווקא לקידום כלכלי. הוא סיפר כי בדק זאת בהשוואה למדינות אחרות שעשו מהלכים דומים, וכי התוצאה הייתה עלייה של 1%-2% בתוצר.
לאחר מכן החלו השאלות מצד אנשי העסקים הבכירים. אחד מהם אמר לנתניהו כי הרפורמה, בוודאי בטווח הקצר, עשויה להביא לירידה בדירוג האשראי ולפגיעה באגרות החוב של ממשלת ישראל. איש השקעות בהייטק סיפר על שאלות רבות שהוא מקבל ממשקיעים המבקשים לדעת מה קורה, והאם יש סכנה להשקעותיהם.
כמה מהמשתתפים, ובהם חמי פרס, קראו לראש הממשלה לפתוח בהידברות, והוא אמר בתגובה שהוא בעד, אלא שלא קיבל עד כה דבר לבד מדרישה לעצור את המהלכים לפני הכול. בכך אישר נתניהו את הפרסום בגלובס, ולפיו דרישה כזו עלתה במסגרת מגעים מתווכים, אלא שהיא נדחתה על-ידי אנשי נתניהו ולוין.
"האם תסכים להידברות במסגרת צוות או צוותים בהולכת הנשיא הרצוג?", נשאל נתניהו, והשיב בחיוב.
המפגש הזה, כמו גם הודעותיו של נתניהו בשבוע שעבר ומסיבת העיתונאים ביום רביעי, מעידים כי הסוגיה הכלכלית היא זו שנתניהו מקשיב לה יותר מכל, וכאן הוא עושה את מירב המאמצים להרגיע את הרוחות. השלב הבא יהיה ככל הנראה פתיחת הידברות חצי-רשמית, שבמסגרתה יובאו לשולחן הצעות ליישום שינויים במערכת היחסים בין הרשויות בישראל, בניסיון למצוא נוסחה שתבטא את הצורך בשינויים אל מול השינוי המעמיק שברפורמת לוין.
בין השאר קיימים צוותי אקדמיים ומשפטיים שכבר שוקדים על נוסחאות כאלה. בסוגיית פסקת ההתגברות ועילת הסבירות הצדדים לא מאוד רחוקים. מעמד היועצים המשפטיים ובעיקר אופן בחירת השופטים הם הסוגיות הקשות ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.