הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה
הליכי הגירושים של בני זוג מאזור המרכז נמשכו זמן רב בשל "גרירת רגליים" מצד הבעל, ובינתיים מחיר דירת המגורים המשותפת זינק בצורה חדה - מה שגרם למחלוקת אודות חישוב הסכום שאותו צריכה האישה לשלם בפועל עבור חלקו של בעלה בדירה, והצמדתו למדד הראוי.
● ביקשה לקבל יותר בחלוקת הרכוש כי גרושה "בעל בטלן". מה קבע בית הדין?
● קיבלתם דירה בירושה? גם אותה כדאי להכניס להסכם הממון
הבעיה: עליית ערך של כחצי מיליון שקל
הבעל טען כי האישה צריכה לשלם לו גם את מחצית עליית השווי בסך של כחצי מיליון שקל, אולם בית הדין פסק כי האישה תשלם רק את מחצית ההפרש על־פי הצמדת סכום החוב למדד מחירי הדירות, בסך של כ־58 אלף שקל בלבד.
עובדות המקרה: בשנת 2020 הורה בית הדין הרבני האזורי כי האישה תרכוש את חלקו של בעלה בדירת המגורים על־פי שווי של 1.35 מיליון שקל, המשקף את חלקו (מחצית) בדירה, בקיזוז סך של 440 אלף שקל בגין חוב הכתובה. ערעור שהגיש הבעל לבית הדין הגדול הוביל לכך שהתיק הוחזר למספר הליכים משלימים בבית הדין האזורי, ובמהלכם של אלה התרשם בית הדין כי הבעל מעכב את סיום ההליכים שלא בתום־לב.
אלא שבינתיים חלף זמן, ומחיר הדירה עלה כבחצי מיליון שקל, ולפיכך טען האיש כי הסכום שפורט בפסק הדין לפירוק השיתוף איננו רלוונטי עוד, ולפיכך ביקש שהאישה תשלם לו תוספת בגובה מחצית הפרש עליית מחיר הדירה.
האישה טענה כי הייתה מוכנה לשלם במועד, אלא שהבעל הוא זה שהאריך את ההתדיינות שלא לצורך, ולכן היא אינה צריכה להינזק מכך ולשלם יותר.
ההחלטה: האישה תשלם רק מחצית מההפרש
כיוון שפסק הדין הראשון קבע סכום כספי נקוב, מדובר בחוב קצוב שכדי לשמור על ערכו יש להצמידו למדד המחירים לצרכן. אלא שרובו של החוב הוא מחיר הדירה שחוסה תחת מדד שונה - מדד מחירי הדירות, שעלה משמעותית עד שההליכים הסתיימו. בנסיבות אלה נקבע כי סכום התשלום שנכתב בפסק הדין הראשון יוצמד למדד מחירי הדירות, אבל האישה תשלם רק את מחצית ההפרש.
המשמעות: בתי הדין לא נשארים אדישים לתנודות הבולטות בשוק הנדל"ן הישראלי. אם מחיר הדירה מזנק בחדות תוך כדי ההליכים - אין סיבה לגרוע מזכויותיו של בעל הנכס למכור במחיר השוק הריאלי. אולם אם מדובר בקפיצת מחיר שאירעה תוך כדי הליכים שבירורם התעכב מחמת גרירת רגליים וחוסר תום־לב - הצד שביקש לקיים את פסק הדין במועד לא צריך להינזק מכך, ולפיכך נקודת האיזון הראויה היא בהצמדת החוב הכספי למדד מחירי הדירות - אך חיוב האישה במחצית ההפרש בלבד.
תיק 1155445/13
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.