החבל מתהדק על צווארה של טיקטוק: האם המערב ייפרד מהאפליקציה הסינית?

הכותב הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה

דיווחים מהשבועות האחרונים מראים כי החבל סביב צווארה של טיקטוק הולך ומתהדק. עוד בתחילת 2020 כתבתי על הסכנה שמהווה האפליקציה הזו, אבל נראה כי היום יותר ויותר מחוקקים, עיתונאים וגופים רגולטוריים במערב מתחילים להבין סוף־סוף את גודל הסכנה. 

● כך התמכרנו למדיה החברתית, למרות שהיא לא משמחת אותנו  
● מעריץ את וורן באפט ולא בוחל באמצעים: כך הפך ברנאר ארנו לאיש העשיר בעולם

זה התחיל בחקירה מטעם הקונגרס ומדינות באיחוד האירופי, המשיך בכך שבחודש האחרון חלק מהמדינות בארה"ב אסרו על התקנת טיקטוק על מכשירים של עובדי רשויות ממשלתיות או משרדי ממשלה, ולפני קצת יותר משבוע נודע כי גם מוסדות אקדמיים שונים ברחבי ארה"ב אוסרים על התחברות לטיקטוק דרך הרשתות בקמפוסים.

זה אומנם מעט מדי ומאוחר מדי, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם. כדי להבין במה מדובר, נתחיל מההתחלה.

הרוטב הסודי

החברה־האם של טיקטוק היא בייטדאנס הסינית, שהוקמה ב־2012 ותוך שנים ספורות הפכה למעין מפלצת אינטרנטית מהגדולות בעולם. היא משרתת בכל חודש יותר מ־2.5 מיליארד משתמשים, עם מגוון אפליקציות שהגדולה מביניהן היא טיקטוק. על־פי פרסומים אחרונים, יש לטיקטוק כ־1.5 מיליארד משתמשים פעילים בחודש.

אבל זה לא נגמר שם: בייטדאנס היא גם הבעלים של Douyin (הגרסה הסינית של טיקטוק), Toutia (פורטל החדשות המוביל בסין), Resso (אפליקציית מוזיקה מתחרה לספוטיפיי ואפל מיוזיק, פעילה כרגע בעיקר בברזיל, אינדונזיה והודו) ועוד. כאמור, מדובר במיליארדי משתמשים מדי חודש, מספרים שרק ענקיות כמו גוגל, מטא ואולי מיקרוסופט הגיעו אליהם עד היום.

בייטדאנס נחשבת לחברת הטק הפרטית הגדולה בעולם, עם שווי מוערך של 250-350 מיליארד דולר, לפי גיוסים שבוצעו במהלך 2022. את השווי המדויק לא ניתן להעריך גם בגלל מעטפת החשאיות בסין, וגם בגלל היותה של החברה פרטית.

קשה לשים את האצבע על סוד ההצלחה של בייטדאנס, אבל על פניו נראה כי "הרוטב הסודי" שלה הוא יכולות בינה מלאכותית מטורפות. אם התנסיתם בטיקטוק אפילו דקות ספורות, ודאי חשתם איך בזמן אמת ותוך כדי תנועה, האפליקציה מתחילה ללמוד אתכם אפילו יותר טוב משאתם מכירים את עצמכם.

תוסיפו לכך את העובדה שהטיקטוקים הם קצרים, וכך, תוך שניות נוצרת דאטה לאפליקציה (אם גללת אתה לא אוהב, ואם נשארת כנראה שכן) - וזאת בניגוד לפורמטים של יוטיובים ארוכים או סרטונים ארוכים בפייסבוק. לופ הדאטה הזה, שמאפשר לבייטדאנס להבין מהר מאוד מה אתה רוצה, יחד עם שינוי תפיסתי באופן שהיא מציפה תכנים - בניגוד למתחרות, היא מתעדפת מה שיעניין אותך, ולאו דווקא את מי שמקושר לחשבון שלך - מייצר מתכון מנצח.

השותף הסמוי, לכאורה

כחברת טכנולוגיה סינית, בייטדאנס מנהלת יחסים מורכבים עם הממשל בסין. אומנם לא ברורה מידת המעורבות של הממשל בנעשה בחברה (יש חברות שבהן הוא ממש ממנה חברי דירקטוריון מטעם המפלגה או נציגים בחברה), אבל לא מעט דיווחים בשנתיים האחרונות - כולל דיווחים מקרב עובדים בטיקטוק ארה"ב, שטענו כי לממשל הסיני "יש גישה להכול" (במקרה הזה, לדאטה של אזרחי ארה"ב) - מעידים על כך שהקשרים הללו מתקיימים, ובהיקפים נרחבים.

המשמעות הפרקטית היא שלמאות מיליוני אמריקאים, אירופאים, ישראלים, אוסטרלים, קנדים ואזרחי מדינות מערביות נוספות יש על המכשיר אפליקציה שעוקבת אחרי המיקום שלהם, אנשי הקשר, סרטוני הווידאו שהם מצלמים ועוד.

פעמים רבות, התגובה לכל זה היא "אז מה? מה יש לי להסתיר?". התשובה לכך כפולה. ראשית, אולי לכם או לי אין מה להסתיר, אבל אנשי הקשר, המיקומים, התמונות, סרטוני הווידאו שלנו, האפליקציות שעל המכשיר שלנו, ומידע דומה ממשתמשים אחרים, יכולים לייצר פסיפס מודיעיני עצום. פסיפס כזה בקלות יוכל להביא את מי שיחפוץ גם לאנשים, למקומות ולמידע שיש צורך, וטוב שכך, להסתיר.

שנית, הסכנה הפוטנציאלית בטיקטוק ממש לא מסתיימת במידע שדולף מהעולם המערבי לידי הסינים. הסכנה הגדולה יותר, בעיניי, היא בעובדה שאם אכן לממשל הסיני יש "יד על השאלטר" בכל הנוגע לתכנים בטיקטוק, אז הוא יכול ביום בהיר אחד להחליט שהחברה צריכה לכייל את האלגוריתמים שלה, כך שהם יסתירו זוועות מסוימות.

הוא גם יכול לקדם לצעירים אמריקאים, ישראלים או אירופאים תכנים בעד הממשל הסיני ותפיסות העולם שלו, או אולי אפילו פרופוגנדה קומוניסטית או אנטי ממסד דמוקרטי. אם תחשבו על זה לעומק, זו יכולה להיות, תאורטית, מכונת שטיפת המוח הכי מטורפת שהעולם הכיר.

איסור או פיצול

לאן כל זה הולך? לדעתי, הפעולות נגד טיקטוק במערב רק יואצו בחודשים הקרובים, עד לאיסור מוחלט של שימוש בטיקטוק בארה"ב ובאיחוד האירופי (אולי גם בקנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות). לחלופין, ייתכן כי תתקבל החלטה שתחייב את בייטדאנס למכור את הפעילות המערבית של טיקטוק לחברה מערבית.

אומנם טחנות הצדק האמריקאיות והאירופיות טוחנות לאט, ואומנם הממשל האמריקאי ובתי הנבחרים האמריקאים מפולגים מאי־פעם, אבל כאן כבר אין ברירה אלא לטחון מהר יותר. כולי תקווה שגם בישראל, בין שאר הדברים שאנחנו מתעסקים בהם, נקדיש מחשבה לשאלה העקרונית הזו.

ככל שאיסור או פיצול כזה יוחלטו, ברור שבייטדאנס תהיה המפסידה הגדולה. אומנם לא פורסמו בחודשים האחרונים מספרים בנוגע לשווי העדכני שלה, אבל להערכתי כבר היום, לאור ההתפתחויות יחד עם המצב בשווקים, היא שווה הרבה פחות מאשר ב־2022.

מפסידים פוטנציאליים נוספים יהיו קרנות השקעה מערביות כמו סקויה, טייגר גלובל ואחרות, שבשנים האחרונות השקיעו במצטבר יותר מ־8 מיליארד דולר בבייטדאנס, ונמצאות בין הפטיש לסדן. ייתכן כי עובדה זו תוביל אותן לקדם את מכירת הפעילות המערבית של טיקטוק לדיסני, לנטפליקס או לחברה אחרת בסדרי הגודל האלה. זה ודאי עדיף מאשר למחוק את רוב ההשקעה, במקרה של איסור מוחלט.

ומי ירוויח מאיסור על שימוש בטיקטוק או פירוק הפעילות לחברות נפרדות? המרוויחות המיידיות הן כמובן מטא וגוגל. גם כי תקציבי שיווק ופרסום שהלכו לטיקטוק יחזרו אליהן, וגם - ואפילו בעיקר - כי זמן המסך של רבים מאוד יחזור אליהן - לאינסטגרם, ליוטיוב, לפייסבוק וכו'.

ומה לגבי המשתמשים, האם אין להם מילה? אין ספק שטיקטוק היא סנסציה בכל קנה־מידה, אבל מהרגע שהקונספט של סרטונים קצרים עם חשיפה גם ליוצרים שאתה לא מכיר או לא עוקב אחריהם הוטמע גם ביוטיוב, באינסטגרם וכו' - העולם המערבי לא יעמוד מלכת אם טיקטוק תיעלם מהעולם או תקטן משמעותית. אולי יהיו קצת מחאות של משתמשים, אבל בפועל העולם ימשיך כמנהגו, וכל חובבי הז'אנר ימצאו את יהבם במקום אחר.

כך או כך, ב־2023 ואולי גם ב־2024, השם בייטדאנס והשיח על טיקטוק יתפסו מקום בזירה הציבורית, המשפטית והפוליטית, בהרבה מאוד גופי ממשל וערי בירה במערב.

למען הסר ספק, חשוב לציין כי על אף החשדות, התחקירים והשיח סביב מעורבות של הממשל הסיני בטיקטוק, לא הוגשה פורמלית נגד החברה תלונה בגין ריגול בשום מדינה, וככל שידוע לי אין איסור להוריד או להשתמש בה באירופה, בארה"ב או בישראל.