מול העומס על מערכת המשפט: ההצעות בחוק ההסדרים מינוריות

טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בשבוע שעבר מתייחסת למהלכים לייעול מערכת המשפט. אלא שהטיוטה כוללת מהלכים יחסית מינוריים בהתחשב בעומס העצום על המערכת - חצי מיליון תיקים מתנהלים בבתי משפט השונים, לפי דוח הרשות השופטת לשנת 2021.

● 15 אגורות לקילומטר: באוצר מחזירים את מס הנסועה על רכב חשמלי לשולחן
● "ברגע שאדם מחויב לדווח, היד שלו רועדת": בשוק השכירות נערכים לרפורמה של האוצר
● הווטו של הרשויות המקומיות יוגבל: טיוטת חוק התשתיות הלאומיות נחשפת

לפי דברי ההסבר לטיוטה, מערכת המשפט הישראלית סובלת מעומס תיקים משמעותי ומתקשה לתת מענה מלא להיקפים ההולכים וגדלים של כמות התיקים. "מצב זה משקף תמונה של עומס הדורש נקיטת צעדים אקטיביים לטיפול בו". לפי מחקרים, להתארכות משך הדיון ולעלותו הגבוהה יש השלכות כלכליות בגובה של מיליארדי שקלים בשנה על תוצר המשק הישראלי.

בשנת 2020 היו בבתי משפט השלום 261 אלף תיקים - כ־70% מכלל התיקים ברשות השופטת. לפי דוח משנת 2022 של נציבות האירופית לבחינת יעילות מערכות הצדק, בשנת 2020 נפתחו בישראל 4.5 תיקי ליטיגציה אזרחיים ומסחריים לכל 100 תושבים, בעוד שהחציון באירופה עמד על 1.8. זמן ההכרעה בתיקים אלה עמד בישראל על 339 ימים בבתי משפט השלום, בעוד שזמן ההכרעה החציוני בתיקים אלה באירופה עמד על 237 ימים.

אחת ההצעות הנידונות עוסקות בתיקי הפח (תביעות בגין נזקי רכוש הנגרמים לרכבים בעקבות תאונות דרכים) בין חברות הביטוח. הצעה זו הופיעה גם בטיוטת חוק ההסדרים בממשלה הקודמת, ומדובר במהלך שעלה לפני שנים. בשנת 2018 פורסם תזכיר חוק נרחב יותר שעסק בכל תביעות הפח, אך מאז צומצמה ההצעה.

תביעות הפח יוצאו מחוץ לבתי המשפט

תביעות הפח מהוות כ־15% מהתיקים האזרחיים המתנהלים בבתי משפט השלום. בשנת 2022 נידונו 58 אלף תיקים בבתי משפט השלום. חלק משמעותי הן תביעות שיבוב כאשר שני הצדדים הם חברות ביטוח או ליסינג. על-פי הטיוטה, תביעות אלה יוצאו לבוררות מחוץ לבתי המשפט באופן אוטומטי, וזו תהיה ברירת המחדל.

בתי המשפט יהיו רשאים שלא להעביר את התיק להליך בוררות אם אחד הצדדים מבקש, או אם בית המשפט שוכנע כי "צודק וראוי" שהתובענה תידון בבית המשפט. את הבוררות ינהל בורר שמונה על-ידי הצדדים מתוך רשימת הבוררים שימונו על-ידי שר המשפטים, בהתאם להמלצה של ועדה מייעצת. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה, בית המשפט יקבע את זהותו של הבורר.

שר המשפטים ימנה את הוועדה המייעצת הכוללת שופט בדימוס, שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט ושני משפטנים בכירים בשירות המדינה. תנאי הכשירות לבוררים יהיו שופט בדימוס או עורך דין בעל ותק של שבע שנים לכל הפחות, שלפחות שלוש מתוכן בתחום הביטוח.

פסק הבוררות טעון אישור של בית משפט השלום שהעביר את התביעה לבוררות, וניתן לערעור. הפסק לא יחייב את מי שאינו צד להליך ולא הסכים להצטרף כצד להליך. ההחלטה של הבורר תתקבל על בסיס כתבי הטענות ללא עריכת דיון, אלא אם הבורר מצא כי יש צורך בדיון, ובכל מקרה ניתן לקיים אותו באופן מקוון.

צווי ירושה בלי אישור בית המשפט

טיוטת החוק מתייחסת גם לתיקון בחוק הירושה, כך שיועברו סמכויות לרשם לענייני ירושה. בתוך כך, הוא יוכל לתת צווי ירושה מבלי שיהיה צורך להעביר את הבקשה לאישור בית המשפט. מדובר על מקרים שהאפוטרופוס מייצג קטין או חסוי, או כאשר יש פגם או חסר. במקביל, חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון תבוטל, למעט במקרים שיפורטו.

קידום הדיגיטציה בהליכים המשפטיים

מהלך נוסף אותו מקדמים בשנים האחרונות, הוא דיגיטציה בהליכים משפטיים. לפי הטיוטה, בכל ערכאה יאפשרו הגשה של כתב טענות בקובץ דיגיטלי, למעט מקרים שיקבעו; תיקי גניזה מהירה (תיקים שהמשטרה ממליצה לגנוז מראש, נ"ש) יטופלו באופן דיגיטלי ולא יועברו בנייר כפי שהיה עד היום; העברת חומרי חקירה לגופי התביעה באופן דיגיטלי בשלבים שונים ועד לסוף 2025.

לדברי עו"ד יגאל בורוכובסקי, מגשר ובורר, המשמש גם יו"ר (משותף) של הפורום הארצי ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות בלשכת עורכי הדין, תביעות פח הן צרכן עצום של משאבים ממערכת בתי המשפט: "שימוש בכלי הבוררות, על-מנת לתת שירות משפטי יעיל ומהיר יותר מחד, ולפנות את המערכת המשפטית לתת שירות טוב יותר לאזרח במשאבים שיתפנו - הוא מבורך".

לצד זאת, עורכי הדין בורוכובסקי ואלי שימלביץ' ממשרדו סבורים כי ראוי לאפשר שמיעת ראיות במקרים בהם יש בין הצדדים מחלוקת עובדתית. "בהתחשב בכך שהשחקנים בתביעות פח הם שחקנים חוזרים, באחוזים גבוהים מאוד מהתיקים קל להגיע לפתרון מוסכם. לפי ניסיוננו, לפחות 80% מהתיקים ניתן לסיים בהסכמה במסגרת תהליך גישור".