הווטו של הרשויות המקומיות יוגבל: טיוטת חוק התשתיות הלאומיות נחשפת

כפי שפורסם בגלובס, משרד האוצר מקדם את חוק פרויקטים לאומיים שיסייע להזניק את מיזמי התשתית שסובלים מעיכובים וחריגות תקציביות רבות והוא הפרק המרכזי שמקדם משרד האוצר בתחום התשתיות. כעת, פרטיו נחשפים.

● "ברגע שאדם מחויב לדווח היד שלו רועדת": בשוק השכירות נערכים לרפורמה של האוצר | צוללים לחוק ההסדרים
● 15 אגורות לקילומטר: באוצר מחזירים את מס הנסועה על רכב חשמלי לשולחן

החוק מרחיק לכת הרבה יותר מטיוטות קודמות שלא עברו לבסוף במסגרת חוקי הסדרים קודמים. כמוהם, אף הוא מונה עשרה פרויקטים לאומיים שיזכו לתעדוף, אך נוסף אליהם יזכו לתעדוף, במדרג שונה, גם עשרות פרויקטים נוספים ובמנגנון אסרטיבי יותר מהצעות קודמות שהועלו.

על רקע הקשר בין חשיבות מיזמי תשתית לאומיים ובין הפיריון במשק, "הקמת מיזמי תשתית בישראל נתקלת בחסמים רבים אשר מקשים את ביצוע מיזמי התשתית במועדם", נכתב בטיוטת החוק. "חסמים אלו נגרמים, בין היתר, בשל תוואי השטח בו מוקמים מיזמים אלו, ריבוי גופי התשתית הרלוונטיים ביחס למיזם תשתית וכן ריבוי הרגולטורים המעורבים בתכנון והקמת המיזם. המחסור בתשתיות, לו לא יינקטו צעדים בקידום מיזמי תשתית, צפוי אף להתעצם בשל קצב גידול אוכלוסייה גבוה במיוחד".

רשימת עשרת המיזמים המועדפים תקבע בהחלטת ממשלה והיא צפויה לכלול את אלו שהופיעו בטיוטות והחלטות קודמות, בין היתר קווי רכבת קלה, תשתיות חשמל, מטרו ומסילות רכבת. החידוש בטיוטה הנוכחית היא שבנוסף לרשימת פרויקטים אלו שיזכו לתעדוף ולהסרת חסמים ורגולציה, נקבע בחוק מדרג שונה גם בעבור מיזמי תשתית - הגדרה רחבה הכוללת את המיזמים הלאומיים ודרג ביניים של מיזמי תשתית חיוניים.

במסגרת זו, יכנסו בגדרי הגדרה זו מנהרות תשתית, מתקני הטפלה וטיהור שפכים, צינורות הולכה לנפט, דלק, גפ"מ וגז טבעי, שדות תעופה, נמלים, מסילות ותשתיות רכבת ונתיבי תחבורה ציבורית בכבישים בינעירוניים וכבישי אגרה.

בין היתר, בשל מחסור משמעותי במידע על התשתיות התת־קרקעיות במדינה, חברות התשתית יחויבו לדווח למרכז למיפוי ישראל (מפ"י) לגבי מצב התשתיות התת־קרקעיות כדי לייעל את העבודה, בין היתר בעת העתקת תשתיות ממקום אחד לאחר. גוף שלא יעתיק תשתיות בתוך זמן מוגדר מראש - חברת התשתית המבצעת את הפרויקט תוכל לבצע זאת בעצמה.

לדוגמה, אם חברת חשמל לא מעתיקה קו תת קרקעי במסגרת זמנים שנקבעה מראש לטובת חפירות הרכבת הקלה - חברת נת"ע תוכל לבצע זאת בעצמה ושר האוצר יקבע מחירון פיצויים.

זמן מוגדר מראש יקבע גם ביחס לאישורים הנדרשים מאת רשות מקרקעי ישראל ואם לא יתקבל אישור כזה יראו את הבקשה מאושרת, וכן החוק מסדיר את פעילות גופי התשתית מול חברות התקשורת. סעיפים אלו יחולו על כל מיזמי התשתית במדינה.

מיזמי תשתית חיוניים: הפקעת סמכות מהרשויות

מיזמי התשתית החיוניים יקנו סמכויות נוספות לגופי הביצוע - כלל הגורמים ידרשו לתת למיזמים אלו עדיפות ובמקרה שדבר זה לא ייושם במועדים שנקבעו, שתיקתו תראה כהסכמה אלא במקרה של חשש לחיי אדם.

לוחות זמנים יקבעו גם לאישור הסדרי תנועה בידי המשטרה, ונטילת הוטו מרשויות מקומיות שמסרבות לקבל לידיהן את השטחים שנמסרו לחברות התשתית לאחר ביצוע העבודות - במצב כזה במקרה של מחלוקת העניין יוכרע במשרד הפנים, כן תורחב העסקת עובדים זרים בפרויקטים של תשתית אלו אם המיומנות לא נמצאת בישראל.

"לצורך צמצום תופעת ה-NIMBY ,או כריכת מתן רישיון עסק עם עניינים שאינם מקיימים קשר עם מיזם תשתית חיוני, מוצע כי במקרים המתאימים תועבר הסמכות למתן רישיון עסק לרשות הרישוי למפעלים בטחוניים (שמורכבת מנציגי ממשלה ורשויות מקומיות, א"ז) שהיא בעלת מאפיינים מתאימים גם לטיפול בעסקים בעלי חשיבות לאומית", נכתב.

מיזמי תשתית מועדפים: קידום באסרטיביות

מיזמי התשתית המועדפים יזכו לסמכויות רבות נוספות: בכל גוף ימונה אחראי לקידום מיזמים אלו, לא תהיה חובה לרכש גומלין, רגולציה בנושא רעש, עתיקות, ויערות יצומצמו, והרשויות המקומיות לא יוכלו להטיל צווי הפסקת עבודה מנהליים אלא בהסכמת מנהל היחידה הארצית לאכיפה וסמכות ההפקעה תורחב.

בנוסף, בסיום הליך התכנון בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), הממשלה לא תדרש לאשר את התוכנית, כך שכל תוכנית שתגיע לוות"ל - אוטומטית תחשב לכזו שמאושרת על ידי הממשלה. זאת, אלא שלושה חברי ממשלה או חבר ממשלה בהסכמת רה"מ ביקשו לדון בה.

גם הרגולציה הסביבתית תצומצם בצעד שצפוי לעורר התנגדויות מגופי הסביבה: תכניות מתאר ארציות לתשתיות לאומיות לא יחייבו דיון נוסף גם בועדה לשמירת הסביבה החופית וכלל השיקולים יושמעו במועצה הארצית לתכנון ובניה או בות"ל.

כמו כן, החוק מאפשר לשנות תכנית לאחר שאושרה ללא צורך בהפקדה, אלא בשמיעת התנגדויות ודיון בהן בלבד וזאת כדי לתקן טעויות תכנוניות כמו מעבר יעיל בין תחנות הרכבת הקלה והמטרו או הוספת שבילי אופניים. זאת, כל עוד לא יביא להגדלה או הסטה של 10% משטח התכנית ושלא נדון בעת אישור התכנית והליך זה קצוב בזמן.

חרף חשיבותו, לחוק צפויות התנגדויות מטעמם של ראשי רשויות מקומיות שסמכויות רבות יילקחו מהן לצורך קידום הפרויקטים וכן מגופי סביבה שכוחם יוחלש בקידום פרויקטים אלו ויתכן שבמסגרת הדיונים על התוכנית חלק מהסמכויות יקוצצו, כפי שכבר קרה בעבר לרפורמות בתחום התשתיות והתחבורה שמשרד האוצר ביקש להעביר.

דוחות מבקר המדינה חשפו כיצד רשויות מקומיות התנו את התקדמות הרכבת הקלה במענה לדרישותיהן באמצעות צווי הפסקת עבודה, אי מתן רישיון עסק וסירוב לקבל את השטח לאחר סיום ביצוע העבודות. כן התריע המבקר על הקושי בתיאום בין גורמי התשתית ובסתירות בהסבריהן לעיכובים.

החסמים: היעדר כוח אדם וחומרי גלם

בשנים האחרונות התקציב שמשקיעה המדינה בתשתיות טיפס ועומד על כ-1.7% מהתמ"ג והוא צפוי לגדול אף יותר. בשנת 2022 משרד התחבורה לא הצליח לממש 5 מיליארד שקל מתקציבו שעמד על 36 מיליארד (לא כולל סובסידיות למפעילות התחבורה הציבורית). בין היתר, מדובר על עיכובים בקווים הסגול בגוש דן והכחול בירושלים כתוצאה מהתנגדות הרשויות המקומיות להתחיל בעבודות לנוכח עומס העבודות בעריהן.

בין החסמים המרכזיים בקידום פרויקטים של תשתית, היעדר כוח אדם מספק וחומרי גלם, מדיניות משתנה ואי יציבות פוליטית וחוסר בתיאום תשתיות בין גופי התשתית השונים - כל אלו צפויים להחריף ככל שתמשיך המדינה ותשקיע בתשתיות לנוכח הפערים העצומים בתחום ממדינות המערב מחד וגידול האוכלוסייה הגדול ביחס אליהן מאידך.

כך ההשקעות הממשלתיות צפויות לטפס עד כדי הכפלה בעשור הקרוב מכ־30 מיליארד לכ־57־65 מיליארד. בהשקעות אלו אין די, אך גם אותן מתקשה המדינה להוציא לפועל.