מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר נגד המהפכה המשפטית: עלולה לגרום ל"נחשלות כלכלית"

50 מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר מתריעים הבוקר (ב') נגד ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית שהממשלה מקדמת במהירות. בין החותמים מנכ"לים שעבדו בממשלות נתניהו. 

● למכתב המלא של המנכ"לים לשעבר לחצו כאן

לדברי המנכ"לים לשעבר, ההערכה והיציבות להן זוכה הכלכלה הישראלית נובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי, ופגיעה בהם והורדת איכותם יובילו לפגיעה בכלכלה הישראלית, להורדת דירוג האשראי ולקשיי גיוס הון בענף ההייטק.

● 49 פרופסורים למשפטים בארה"ב בהצהרה חריפה נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה 
● הגיע זמן פשרה: מומחים משרטטים מתווה ליציאה מהפלונטר של הרפורמה המשפטית 
● בין נקיטת עמדה לישיבה על הגדר: האסטרטגיה של הבנקים בנוגע לרפורמה המשפטית 
● מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל | ראיון
● מאות כלכלנים מזהירים: "המהפכה המשפטית תגרום לנזק חסר תקדים"

בין החותמים - מנכ"לי משרד האוצר לשעבר: ירום אריאב, דוד ברודט, חיים שני, שלום זינגר, קרן טרנר, יעקב ליפשיץ, אהרון פוגל ואוהד מראני; ראשי אגף התקציבים באוצר לשעבר: אורי יוגב, דוד מילגרום ושאול מרידור; מנכ"לי משרד ראש הממשלה לשעבר: רענן דינור, יוסי קוצ'יק ואילן כהן; ומנכ"לים נוספים של משרדים כלכליים ובכירים במשרד האוצר לשעבר.

החותמים כתבו: "אנו, בכירות ובכירים לשעבר בשירות הציבורי ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים הכלכליים, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית.

"הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי". 

פגיעה בדירוג האשראי

לדברי המנכ"לים לשעבר, "הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם. הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמה, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על-ידי סוכנות הדירוג S&P, נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי.

"הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה.

"זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' - הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל". 

גורם עיקרי לנחשלות כלכלית

עוד נכתב כי "מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת-טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת' ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו. מחקרים אלה מראים כי קיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית.

"המחקרים מראים כי ללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית, והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין.

"המחקרים מראים כי פגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הוא עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת-טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".