"הפרד ומשול": ארדואן מאיים לאשר רק את הצטרפות פינלנד לנאט"ו

נשיא טורקיה, רג'אפ טאיפ ארדואן, איים לראשונה לאפשר "רק" את הצטרפות פינלנד לברית נאט"ו, ולדחות את בקשת ההצטרפות המקבילה של שבדיה שכנתה. ארדואן אמר את הדברים בסוף השבוע, אחרי שהיחסים בין שתי המדינות הידרדרו בהדרגה בשבועות האחרונים על רקע הסירוב הטורקי לאשר את הצטרפות שבדיה לברית הצבאית. "אם נצטרך, נוכל להגיב באופן שונה לגבי פינלנד. שבדיה תהיה בהלם מזה", אמר ארדואן במהלך מפגש עם בוחרים ששודר בטלוויזיה הטורקית.  

● מה באמת כתוב במסמך של ג'יי.פי מורגן על כלכלת ישראל והרפורמה המשפטית 
● הניסיון הקלוש של רומן אברמוביץ' להציל את אוקראינה, את המוניטין שלו ואת ההון שלו 

הנשיא הטורקי דורש את הסגרתם של עשרות מתנגדי משטר טורקים, ביניהם עורך עיתון שמואשם ב"בגידה" ובמעורבות בהפיכה הכושלת ב-2016, ופעילים פרו-כורדים. בית המשפט העליון בשבדיה חסם את אפשרות ההסגרה, בנימוק כי צפויה למוסגרים רדיפה פוליטית ומחשש לשלומם.

שבדיה הודיעה לאחרונה כי הגיעה ל"מבוי סתום" בשיחות עם טורקיה שנועדו לסלול את הדרך לאישור הצטרפות מצד אנקרה. ראש הממשלה השבדי אמר כי המדינה נענתה לדרישות טורקיות רבות, "אך את מה שהם רוצים כעת - אנחנו לא יכולים ולא מעוניינים לספק".

לפני כן "התקפלה" שבדיה ואישרה לראשונה יצוא נשק מתוצרתה לטורקיה, וגם הפעילה מדיניות יד קשה יותר כלפי פעילות ארגונים פרו-כורדים הנלחמים לעצמאות מטורקיה. 

שריפת קוראן מול השגרירות 

"אם אתם רוצים להצטרף לנאט"ו", שב ואמר ארדואן בסוף השבוע, "עליכם למסור את הטרוריסטים הללו לידינו". על רקע העימות ההולך ומחריף, ניצל ארדואן מבחינה תקשורתית אירוע שבו פעיל אנטי-איסלאמי שרף קוראן מול שגרירות טורקיה בשבדיה בשבוע שעבר, והשעה למעשה את הליך אישור החברות שלה בפרלמנט.

רסמוס פאלודן, דני בעל אזרחות שבדית שגורש מדנמרק בגלל הסתה ופעילות קסנובפובית, הצית מהומות ברחבי שבדיה בשנה שעברה ב"טקסי שריפת קוראן" שקיים בשכונות שונות בשם חופש הביטוי במדינה הסקנדינבית. ביום שבת שעבר, אחרי הפסקה ממושכת, הוא שרף קוראן מול שגרירות טורקיה, באירוע שכעת התברר שמומן על-ידי פוליטיקאי מקומי בעל קשרים לקרמלין. רוסיה מנסה לטרפד מאחורי הקלעים את הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט"ו - צעד אסטרטגי ממנו הן נמנעו במשך עשורים אך החליטו לבצע בעקבות המלחמה באוקראינה.

אירוע שריפת הקוראן הצית מחאות מצד מדינות מוסלמיות, ובעיקר עורר זעם בטורקיה. "אלה המרשים כזה חילול קודש מול השגרירות שלנו, לא יכולים לצפות לתמיכה שלנו בחברות שלהם בנאט"ו", אמר בשבוע שעבר ארדואן בתגובה לאירוע. כעת, כאמור, הוא החריף את הטון ואיים לאשר רק את הצטרפות פינלנד. 

חציית קו אדום

שתי מדינות בלבד טרם אישרו את הצטרפות שתי המדינות לנאט"ו, שתי בקשות נפרדות שהוגשו במקביל: הונגריה וטורקיה. הונגריה אמורה לאשר את המהלך בפברואר הקרוב, אך הקשיים הנוכחיים מול טורקיה מרמזים כי המדינה לא תעשה זאת בקרוב.

גורמים בפינלנד העריכו כי ארדואן ינצל את הנושא במהלך קמפיין הבחירות, והמליצו להמתין אחריהן. הבחירות מתוכננות להתקיים ב-14 במאי. שבדיה ופינלנד קיוו כי ההצטרפות תהפוך למציאות כבר בפגישת נאט"ו השנתית, שתתקיים ביוני בליטא. ההתפתחויות האחרונות מעיבות על תקווה זו. 

מזכ"ל נאט"ו, יינס סטולנטברג, שלקח על עצמו בשנה האחרונה את תפקיד המתווך בין הצדדים, ניסה להפחית בחשיבות העימות בתוך הברית הצבאית, ואמר כי בפועל נאט"ו כבר ערבה לביטחונן של שתי המדינות. רוסיה ניסתה מבחינה ציבורית להפחית בחשיבות הצעד האסטרטגי, ודובר הקרמלין אמר בעבר כי רק "הקמת בסיסים של נאט"ו" בהן תהיה חציית קו אדום, ולא הצטרפות פורמלית.

שר החוץ הפיני אמר בשבוע האחרון כי המדינה עדיין מתכננת "להצטרף במשותף" לנאט"ו, אך לא פסל אפשרות של הצטרפות ללא השכנה הסקנדינבית. לפינלנד יש גבול משותף המתפרש על יותר מ-1,300 ק"מ עם רוסיה, והיא חשופה יותר לניסיונות התקפה אפשריים. שר החוץ הפיני הזכיר את הערבויות הביטחוניות שהמדינה כוננה עם בריטניה ועם ארה"ב בשנה האחרונה, עוד לפני הצטרפותה הפוטנציאלית לברית הצפון-אטלנטית. שר החוץ גם אמר כי דרושה כעת "הפסקה של כמה שבועות" בדיונים בין המדינות לבין טורקיה.