ח"כ רוטמן נגד היועץ המשפטי של ועדת החוקה: חוות-הדעת מוטה

היום (ב') נמשכו הדיונים בוועדת החוקה של הכנסת על המהפכה המשפטית שמובילה הממשלה. הוועדה דנה בנוסח תיקון חוק יסוד: השפיטה, שחיבר יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, יחד עם עוזרו המשפטי. נוסח זה כולל את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה תוכל לשלוט במינוי השופטים, כולל בנשיא בית המשפט העליון; פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת שתאפשר להתגבר על פסילת חוקים; וביטול עילת הסבירות בנוגע להחלטות של חברי הממשלה. 

● מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר נגד המהפכה המשפטית: עלולה תגרום ל"נחשלות כלכלית" 
● 49 פרופסורים למשפטים בארה"ב בהצהרה חריפה נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה
● הגיע זמן פשרה: מומחים משרטטים מתווה ליציאה מהפלונטר של הרפורמה המשפטית
● דיון בוועדת החוקה על הרפורמה המשפטית: יועמ"ש הוועדה בביקורת חריפה 

"המשקיעים יברחו" 

הכלכלן ד"ר דוד דישנטיק מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות אמר בדיון היום בוועדת החוקה כי "בכלכלה עושים את התהליכים באופן הדרגתי. המשקיעים שמסתכלים עלינו - אין להם סנטימנטים, הם לא חובבי ציון ולא אוהבי ישראל. בואו נהיה צנועים.

"ברגע שהמשקיעים יראו שעושים טלטלה חדה, הם פשוט יברחו מכאן. מילא אם הקטר של המשק לא היה ההייטק, אלא הכלכלה המסורתית - מפעלים שאי-אפשר להזיז אותם. מה זה הייטק? היום המשרד בתל אביב, ומחר הוא בניו יורק. אני מפציר בכם - אתם מדברים הרבה על משפט, אבל לכל דבר יש השלכות כלכליות. יש דברים שנבין רק אחרי שהתהליך יתרחש, וזה עלול להיות מאוחר מדי. אי-אפשר לנתק משפט מכלכלה". 

"המסמך מוטה" 

ח"כ רוטמן תקף את עמדת היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, שהמליץ שאם הרפורמה תתקבל, היא תחול רק מהכנסת הבאה. עו"ד בליי המשיך גם היום לבקר את התיקונים שמבקשת הממשלה לבצע.

בתגובה הציג רוטמן חוקים רבים שנכנסו לתוקף באופן מיידי כדי לשלול את טענת הייעוץ המשפטי, ואמר: "המסמך של הייעוץ המשפטי מוטה. חלק זו הטיה מובנית, וההטיה השנייה קשורה כנראה לחוסר הסכמה". רוטמן הוסיף כי האמירות של עו"ד בליי "חורגות ממה שהייתי מצפה מייעוץ משפטי פורמלי".

קודם לכן אמר עו"ד בליי בוועדה כי ההצעה לגבי הרכב הוועדה לבחירת שופטים "מעלה חשש לאתוס הבסיסי שדיבר על רוב לא-פוליטי על אי-תלות של מערכת השפיטה. אם יש סיטואציה בה שופט מחוזי צריך לתת צו נגד הממשלה, האם אין חשש שזה ישפיע או לפחות ישפיע למראית-עין על הקידום שלו? יש חשש שבמצב כזה, גורמי השלטון יבחרו בשופטים שיותר נוחים לממשלה".

ח"כ רוטמן התערב בדבריו של עו"ד בליי ואמר :"ההנחה ששופטים ועורכי דין הם מקצועיים - זו הנחת מוצא שאין לה שום בסיס". בתגובה, ח"כ גלעד קריב (העבודה) הטיח בח"כ רוטמן: "אתה לא מאפשר הצגה של חוות-דעתו של היועץ המשפטי. השתקת אותו בשבוע שעבר, ואתה משתיק אותו עכשיו". ח"כ קריב הוצא מהאולם לאחר שהמשיך בדבריו, ובהמשך חזר לדיון. 

"למה להרוס דבר שעובד טוב?" 

השופט בדימוס עודד מודריק, שתומך בחלק מהתוכנית, הגיע לוועדת החוקה והתייחס לוועדה לבחירת שופטים. לעמדתו, אין בעיה עם בחירת שופטים על-ידי נבחרי ציבור, אך הוא מציין כי יש להבחין בין בחירה של שופטי בית המשפט העליון לבין הערכאות הנמוכות, שם ההשפעה הפוליטית צריכה להיות פחותה. 

מודריק הוסיף כי "היום יש טענה שאני לא בטוח שהיא נכונה, שבית המשפט יוצא מתחומיו ומשתלט על הרשויות האחרות, אז בשם ה' אל תעשו את ההפך, שהממשלה תשתלט על בית המשפט. ברור שבמגמה כזו לא תתקיים פה דמוקרטיה".

שר המשפטים לשעבר, מאיר שטרית, אמר: "למה אתם רוצים להרוס דבר שעובד טוב? בתקופתי מונו מעל 150 שופטים מכל הגוונים. עד היותי לשר, לא היה אף שופט תימני או בדואי בארץ. רובם לא באו מאזורי פיתוח, וזה השתנה דרמטית".

שטרית הוסיף: "למה אתם הולכים על ביטול הסניוריטי? בכל חברה ומפעל לוקחים את המועמד בעל הניסיון הגבוה ביותר, שיעמוד בראש. הצעדים נועדו להשיג משילות, ואני חושב שתשיגו את ההפך".

פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אמר בדיון: "ההתייחסות שלי היא לגישה הפרגמטית. אני חושש שבוויכוח הזה איבדנו אותה לגמרי. מבחינת הכלכלנים, מה שגורם לשגשוג של הכלכלה והקשר למערכת המשפט, מדובר בזרמים תת-קרקעיים. הגישה הכללית אומרת שכדי שמדינה תשגשג, צריכה להיות לה מסגרת טובה של מערכת משפט. 

"השאלה היא האם נשקל העניין של תהליך שלא יערער את היציבות, כי התחושה היא שהיציבות נמצאת בסכנה. גם אם בסופו של דבר יש פה ניתוח שבסופו הפציינט יהיה יותר בריא, ייתכן שהסיכון גדול מדי. הקריאה שלי ליו"ר הוועדה היא למה לא להיות פרגמטי ולנסות להגיע לקונצנזוס, ולאו דווקא ברוב של הקואליציה המאוד הומוגנית, אלא ברוב יותר גדול".

"הסדר לא מאוזן" 

לפני יומיים פורסמה עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת על-ידי עו"ד בליי, המבקר באופן חריף את התיקונים המוצעים: לעמדתו, מדובר ב"פגיעה בהפרדת הרשויות, בביזור הכוח השלטוני ובהגנה על זכויות הפרט" וכן פגיעה קשה ביכולתו של בית המשפט לשמש כבלם לכוחן של הרשות המחוקקת והמבצעת. בהשוואה למערכות משפט בעולם ציין היועמ"ש לכנסת כי "גם במבט השוואתי של דמוקרטיות אחרות, נראה כי קשה למצוא שילוב של הגבלות כה משמעותית של הרשות השופטת. מדובר בהסדר לא מאוזן וחריג ביותר במבט השוואתי".

לדברי עו"ד בליי, "ההרכב המוצע מעלה חשש משמעותי לפוליטיזציה של המערכת השיפוטית, ועלול להוביל לכך ששופטים ייבחרו בעיקר על בסיס זהותם הפוליטית במקום על בסיס מקצועיותם", ו"הדבר עלול להשפיע בצורה משמעותית על אי-התלות של השופטים, ואמון הציבור בהם, במהלך כהונתם. תיקון הרכב הוועדה ייתן רוב מובהק לגורמים פוליטיים בוועדה, ובשילוב העובדה שבכוחה של הוועדה גם לסיים את כהונת השופט - הדבר עלול לפגוע עוד יותר בעצמאותו ובאי-תלותו של השופט".

מה כולל הנוסח עליו דנים?

הנוסח בו דן ח"כ רוטמן בוועדת החוקה נדון במקביל להצעת החוק שמקדם שר המשפטים יריב לוין. מאחר שההליך בוועדת החוקה מהיר יותר, שני ההליכים מקודמים במקביל. זאת למרות שיש הבדלים בין הנוסח שפרסם לוין ונבחן בימים אלה על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, לבין הנוסח של רוטמן, המחמיר יותר.

באשר להתערבות בג"ץ בחקיקה: לפי הצעת רוטמן, שופטי בית המשפט העליון יוכלו לפסול חוק רק פה-אחד, בהסכמת 15 השופטים, כאשר לפי ההצעה של לוין, ניתן יהיה לפסול חוק ברוב של 80% מהשופטים. סעיף שנשאר זהה להצעת החוק של לוין הוא שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול חוק יסוד, ותיקבע פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת.

באשר להרכב הוועדה לבחירת שופטים: רוטמן מציע שבוועדה יהיו 9 חברים, מהם חמישה מהקואליציה. הארבעה הנוספים יהיו חבר כנסת מהאופוזיציה ו-3 שופטים - נשיא בית המשפט העליון, ונשיא בית משפט מחוזי ושלום בדימוס שייבחרו על-ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. כלומר - הקואליציה תבחר גם חלק מהשופטים. זאת בניגוד למצב היום, שבו מכהנים בוועדה שלושה שופטי עליון, ובהם הנשיאה.

בנוסח של רוטמן, עילת הסבירות תבוטל כלפי החלטות של הממשלה, ראש ממשלה ונבחרי ציבור. בכך יש צמצום מהנוסח של השר לוין, שביקש לבטל את עילת הסבירות גם על החלטות של כל רשויות הממשלה - גם כאשר מדובר בדרג מקצועי.