פאניקה רגעית או חשש אמיתי? מחלוקת לגבי תגובת השווקים לרפורמת המשפט

הירידות החדות שנרשמו ביום ראשון בבורסה בתל אביב בלטו במיוחד על רקע העליות שאפיינו את השווקים בעולם בשבוע שעבר. הן הגדילו את הפערים שהחלו להיווצר בחודשים האחרונים של 2022 בין הבורסה המקומית למדדים המובילים בעולם, כשאת הירידות של כ־2% במדדי ת"א 35 ו־125, הובילה ירידה של 4.3% במדד הבנקים.

● נתניהו התגאה בהמלצה של ג'יי.פי מורגן בנוגע לכלכלה הישראלית והסעיר את הרשת. צללנו לפרטים
● הפוליטיקה הגיעה לכלכלה: ארבעה מדדים שמעידים על חששות המשקיעים | ניתוח
● מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר נגד המהפכה המשפטית: עלולה לגרום ל"נחשלות כלכלית" 
● בין נקיטת עמדה לישיבה על הגדר: האסטרטגיה של הבנקים בנוגע לרפורמה המשפטית

הירידות הללו הגיעו כתגובה של שוק ההון לאזהרות מפי כלכלנים בכירים, כולל נגידי בנק ישראל בעבר ובהווה, מכך שהרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה החדשה עשויה לפגוע בכלכלה הישראלית. דבריו של מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר, לפיהם בבנק מזהים יציאת כספים מישראל בעקבות הרפורמה, שפכו עוד שמן למדורה. כל זאת, כשבמקביל סדרה של פיגועים שהתרחשו בסוף השבוע, ובראשם פיגוע הדמים בירושלים שגבה את חייהם של שבעה בני אדם, תרמה גם היא את חלקה לירידות החדות בבורסה.

יחד עם הירידות בשוק ההון נרשמה גם ירידה בשוק איגרות החוב הממשלתיות, ובעקבותיו גם באיגרות החוב הקונצרניות, פרמיית הסיכון של מדינת ישראל שעלתה גם היא בניגוד למגמה אצל מדינות דומות, ובמיוחד במט"ח - פיחות השקל מול הדולר.

"השוק חושש מההשלכות ומגיב בהתאם"

"צריך להבין שנוצרו שני דברים בבת־אחת: מצב פוליטי עם פיגועים שיצרו סימני שאלה ביטחוניים. אין ספק כי הכותרות לפיהן הכלכלנים מזהירים מהמצב, וכשמהדורת חדשות של ערב שבת נפתחת בכך שהבנקים מזהירים מכך שכסף ייצא מישראל, גרמו לבהלה בציבור", אומר יוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף במור בית השקעות.

 יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

לעומתו, צבי סטפק, ממייסדי ובעלי מיטב בית השקעות, אומר כי תהיה זו טעות לייחס את הקשר שבין התנהגות שוקי המניות בעולם למתיחות הביטחונית של הימים האחרונים. "היו כבר ימים חמורים הרבה יותר מבחינה ביטחונית שלא הפריעו לשווקים לעלות ולשקל להתחזק", הוא מסביר.

 צבי סטפק, בעלי מיטב בית השקעות / צילום: איל יצהר

עד כמה הופתעת מעוצמת הירידות?
סטפק: "לא הופתעתי מהפערים בין ישראל לחו"ל, אלא מעוצמת הפער. ב־2021 ועד אוקטובר 2022 שוק המניות בישראל הציג ביצועים עודפים משמעותית על מדדים מובילים בעולם. אולם מאז נובמבר נפתחו פערים גדולים, שמחקו חלק גדול מהיתרון שמדד ת"א 125 פתח על המדדים בחו"ל.

"הירידות של אתמול היו צפויות, ואני לא קושר אותן לעניין הביטחוני. העוצמה החזקה נבעה מכך שהשוק חושש מההשלכות הכלכליות של התוכנית המשפטית ומעריך שיהיו לה השלכות על המשטר הדמוקרטי. המשקיעים מבינים את הקשר הזה ומגיבים בהתאם. כמובן שביום שני היו כבר עליות, כתגובת נגד, כשגם משקיעים זרים וגם הישראלים קונים ומנצלים את ההזדמנות, אבל באופן כללי השוק אמר את דברו - חושש מההשלכות, ועוד יהיו הרבה תנודתות בשל הרפורמה".

כלכלת ישראל בסכנה? המומחים סבורים שלא

למרות הירידות החדות, לוי וסטפק תמימי־דעים על כך שאין סכנה נכון להיום לכלכלה הישראלית. "אי־אפשר להגיד שהמצב חמור, כשאנחנו בין המדינות הבודדות בעולם שיש לה עודף כספים, ואין לנו גירעון", אומר לוי. "גם אם נהיה בגירעון של 4%-3%, לעומת מדינות אחרות ברחבי העולם, המצב שלנו הרבה יותר טוב. אז אלה אולי ניואנסים של תקשורת והשפעה קטנה של אנשים שנכנסים ללחץ. מעבר לזה, בינתיים לא ראינו שינוי דרמטי כל־כך בכלכלה או בנתוני החברות", הוא אומר.

גם סטפק אומר כי אין שום סכנה ליציבות הכלכלית, בפרט זו של הבנקים: "הירידה במניות הבנקים היא טבעית. הם חלק חשוב בשוק ההון, ורמת הנזילות שלהם גבוהה. אז כשיש לחץ של פדיונות על השוק, מוכרים מה שנזיל. מעבר לכך, כשמשק עומד לצאת מהאטה לצמיחה, הבנקים הם הראשונים לעלות; וכשעוברים מצמיחה להאטה ובוודאי למיתון, הם הראשונים להיפגע".

יתרה מכך, בניגוד לאחרים, סטפק לא חושש מהורדת דירוג האשראי של ישראל בטווח הקצר־בינוני. "על־פי פרמטרים כלכליים, הדירוג שלנו נמוך יותר ממה שהוא צריך להיות בהשוואה למדינות דומות. כמובן יש את העניין הגאופוליטי, אבל מאחר שאנחנו מדורגים מתחת לדירוג לפי הפרמטרים הכלכליים, אין סיבה להוריד את הדירוג של ישראל בכל מקרה".

עם זאת, לדבריו, הורדת הדירוג הפורמלית חשובה, אך היא חשובה פחות מהורדת דירוג שהשוק עושה. "השוק יודע לבצע את הורדת הדירוג בעצמו, וזה יכול להשליך על גיוסי חוב של ממשלת ישראל בשוק המקומי ובשוק הבינלאומי, גם בלי להוריד את הדירוג הפורמלי, וגם על גיוס האג"ח הקונצרני. הלקח העיקרי מהתנהלות שוקי ההון בימים האחרונים הוא שהם מאמינים למגזר העסקי ולא קונים את הסברי נתניהו שהתוכנית דווקא תחזק את הכלכלה הישראלית", מזהיר סטפק.

"לא צריך להגדיר את המצב כפאניקה"

מי לדעתכם בפאניקה ממה שקורה עכשיו - המוסדיים והמשקיעים הישראלים או הזרים?
סטפק: "קודם כל, זו לא פאניקה. אומנם היו להערכתי פדיונות גדולים, אך לא הייתה מגדיר זאת כפאניקה. בנוגע לזרים, מדובר במשקיעים שבדרך־כלל פחות פעילים בימי ראשון, אז ייתכן שביום שני הם דווקא קונים. אם הירידות יימשכו, מי שיהיה בפאניקה הם קודם כל מקבלי ההחלטות, כי נגד הירידות קשה מאוד לעמוד. זה יכול להיות זרז להידברות בין התומכים למתנגדים".

לוי: "המוסדיים לא בפאניקה, הם עובדים בצורה שקולה. חלק משמעותי מהחלק המנייתי של המוסדיים נמצא בחו"ל כבר תקופה. לגבי הזרים, יכול להיות שיהיו בתקופה הקרובה יציאה קלה של כספים, אבל הם יחכו לראות מה קורה".

כיצד ישפיע המשבר על ניהול ההשקעות ועל היכולת למשוך גופים זרים להשקיע בישראל?
סטפק: "מבחינת המשקיעים המוסדיים הישראליים, ברור שהוא יכול להגביר את הרצון שקיים ממילא להגדיל השקעות בחו"ל על חשבון ישראל. זו מגמה שנמשכת זמן רב, ומה שקורה כרגע יאיץ את התהליך.

"מהזווית של המשקיעים הזרים, בהחלט יואט החשק להשקיע בארץ, גם בגלל הסיטואציה הנוכחית וגם בגלל ההאטה הכלכלית בעולם ומצב ההייטק בעולם".

לוי: "זה עניין של פאניקה רגעית. מה שיקבע את המגמה זה אם היחסים שלנו עם מדינות העולם ייפגעו לאורך זמן, האם באמת הכלכלה תיפגע בגלל שינוי בדמוקרטיה שאף אחד לא יודע אם הוא יקרה. שוק ההון הישראלי ימשיך כמובן להתנהל, עם הזדמנויות שיש בו".