אילו כותב שורות אלו היה נדרש לחדש את הדרכון שלו, הוא היה נדרש לקבוע תור ברשות האוכלוסין וההגירה בבאר שבע ב־17 ביולי. ועדיין, זה מצב טוב ביחס לזה של תושבי המרכז: מי שמנסה לקבוע תור ללשכות רשות האוכלוסין בתל אביב, יגלה שאין תורים זמינים בכלל.
נתונים אלו מתבטאים גם במסמך של מרכז המחקר והמידע (הממ"מ) של הכנסת שהתפרסם החודש: בעוד במחוז הצפון נדרשים 132 ימי המתנה בממוצע "בלבד" כדי להשיג תור להנפקת דרכון, במחוז דרום מדובר על 160 ימים בממוצע, ובמחוז המרכז - 179 ימים. מי שרוצה לטוס לחו"ל, למטרת פנאי, עסקים, משפחה או רפואה ואין לו דרכון בתוקף, יאלץ להוציא דרכון זמני או לתכנן את הטיסה שלו לפחות חצי שנה מראש.
● מתחת לרדאר ובניגוד לחוק: המימון המפוקפק של עיתון תנועת ש"ס דרך הקופה הציבורית | תחקיר
● מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה תומר מוסקוביץ' התפטר מתפקידו
● מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר נגד המהפכה המשפטית: עלולה לגרום ל"נחשלות כלכלית"
איך זה קרה? ב־2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, רוב מדינות העולם ובכללן ישראל הטילו מגבלות על המעבר בגבולות. על פי נתוני ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי, מספר הנוסעים בטיסות בעולם ירד מ־4.5 מיליארד ב־2019 ל־1.8 מיליארד ב־2020. בישראל, על פי דוח הממ"מ, מספר היוצאים צנח מ־9.2 מיליון ב־2019 ל־1.5 מיליון ב־2020. באותה תקופה, רשות האוכלוסין צמצמה משמעותית את פעילותה.
הקורונה נגמרה, הביקוש לדרכונים זינק
אלא שב־2021 המצב התהפך. מספר היוצאים מהארץ עלה ל־3 מיליון ב־2021 ול־8.4 מיליון ב־2022. זו כמות טסים נמוכה יותר מאשר טרום הקורונה, מה שלכאורה היה אמור בסך־הכול להחזיר אותנו לנורמליות. אלא שהנפקת הדרכונים זינקה הרבה מעבר לכך: משפל של 434 אלף בקשות ב־2020, הגענו ל־1.3 מיליון ב־2022, שהם 30% יותר מאשר ב־2019. הסיבה: אנשים הוציאו הרבה פחות דרכונים במהלך הקורונה. אך לכל דרכון יש תאריך פגות תוקף, כך שכשאנשים רצו לצאת לחו"ל ב־2022, רבים מהם נדרשו לחדש דרכון בבת אחת. ברגע שזה קרה, גם כוח־האדם בפעילות מלאה של רשות האוכלוסין פשוט לא הצליח לעמוד בכך. לדברי רשות האוכלוסין, "הביקוש במהלך השנה החולפת עומד על שיעור הגבוה כמעט פי שניים לעומת שנים עברו. לכן, ננקטו מגוון צעדים במטרה להקל על העומסים בלשכות, לרבות: שיפורים טכנולוגיים באפליקציה לזימון תורים, מתן אפשרות לישראלים בעלי דרכון זר להשתמש בו בעת הכניסה והיציאה מישראל, הנפקת דרכונים זמניים ועוד".
הבעיה הייתה ידועה היטב כבר לפני למעלה מחצי שנה. מנכ"ל רשות האוכלוסין תומר מוסקוביץ', שהודיע השבוע על התפטרותו, אמר אז לגלובס ש"יראו את ההקלה בשטח בימים הקרובים. הצעדים הגדולים נעשו וההבשלה וההשפעה שלהם על הציבור הם עניין של ימים".
אלא שלא כך היה. אפילו מרגע שאדם הצליח לקבוע תור להנפקת דרכון, מה שלוקח כאמור כחצי שנה, ייקח כחודש נוסף עד שיקבל אותו בפועל: בינואר 2022 הזמן שלקח מרגע הנפקת הדרכון בלשכה לרגע שליחתו לדואר היה שבוע בלבד, ביוני 2022 זמן זה עלה לשיא של 37 ימים, ונכון לדצמבר 2022, הזמן ירד ל־25 ימים "בלבד".
מה היו הצעדים שננקטו? במאי 2022, שרת הפנים דאז איילת שקד חתמה על הוראה לפיה "ניתן יהיה להנפיק דרכון זמני ללא חובת הנפקת דרכון קבוע ואשר תוקפו יהיה לשנתיים במקום לשנה כפי שקיים היום". עוד נקבע בתקנות, כי בניגוד למצב הקיים שמגביל הנפקת דרכון זמני לפעם אחת, "ניתן יהיה להנפיק דרכון זמני גם אם למבקש הונפק דרכון זמני בעבר". מעבר לכך, רשות האוכלוסין פתחו בנובמבר האחרון את האפשרות להזמין דרכונים זמניים ללא תור בחלק מלשכות רשות האוכלוסין, בעלות של 150 שקלים נוספים.
אולם, אליה וקוץ בה: על פי דוח הממ"מ "עלות הדרכון הזמני יקרה מזו של דרכון ביומטרי. מדובר ב־עלות על עלות' במונחי זמן וכסף. בעבור רשות האוכלוסין וההגירה - תגבור החלופה של דרכונים זמניים כרוכה בהסטה של כוח־אדם העובד ביחידות אחרות של הרשות לטובת הנפקת דרכונים זמניים". כלומר, בעוד שהנפקת הדרכונים הזמניים מסייעת לאנשים שצריכים לצאת לחו"ל כאן ועכשיו, היא רק מגבירה את עומס העבודה על רשות האוכלוסין ודורשת ממנה עוד משאבי כוח־אדם.
לאן נעלמו העובדים החדשים שגויסו?
ומה לגבי הכשרת כוח־אדם חדש? דוח הממ"מ מציג תמונה עגומה: "הרשות יצאה למהלך של גיוס 100 משרות זמניות. נכון למועד כתיבת המסמך - מתוך מכסה זו נקלטו 46 עובדים חדשים, אולם כעשרים עובדים מתוכם נועדו ללשכות שהסיטו עובדים לטיפול בעולים החדשים אשר הגיעו מאוקראינה במהלך השנה האחרונה ונקלטו במרכזי הקליטה". כלומר, לא רק שהביקוש עלה עוד יותר בשל העלייה מאוקראינה ומרוסיה, רשות האוכלוסין לא הצליחה עדיין לגייס ולהכשיר אפילו חצי מהעובדים החדשים שהוקצו לה. שאר העובדים בתהליכי גיוס והכשרה.
על התנהלות רשות האוכלוסין אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) מוקדם יותר החודש כי "הוועדה התרשמה במהלך הדיון כי למרות שהכאוס בהנפקת הדרכונים בכל הקשור לזימון תור, זמני המתנה לדרכון, האגרות הגבוהות ועוד, נמשך מזה קרוב לשנה, ולמרות שהממשלה היוצאת תקצבה ואישרה תוספת תקני כוח־אדם לתגבור המערך, רשות האוכלוסין לא נקטה עדיין בצעדים דרמטיים ומשמעותיים על מנת לשפר את המצב ולחזור למסלול תקין של עבודה, כשהעלות הנגזרת מכך מושתת בפעמים רבות על האזרח שנאלץ לשלם אגרה גבוהה לנפקדת דרכון זמני".
הוועדה גם קראה "למשרדי הפנים והאוצר לשקול הפחתת גובה האגרות או הקפאתן באופן זמני, עד אשר יחול שיפור במצב", אך מדובר בפעולה שעשויה לקחת אותנו לאחור: הורדת המחיר תגביר עוד יותר את הביקוש, ומכאן תגביר את העומס והתורים. ייתכן ודווקא פעולה הפוכה, של העלאת המחיר תוך הבטחת הנחה משמעותית לכל מי שיחכה מלהיכנס לתור תהיה אפקטיבית בהרבה להקלת העומס.
לכך, מוסיפים הממ"מ ש"בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שהתקיים במאי 2022 אמר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ, כי בשנת 2023 עתידות להיכנס לשימוש עמדות להרכשה עצמית בלשכות הרשות". אך עם זאת, "עמדות מסוג זה נמצאות בשלבי פיתוח סופיים ועתידות להיכנס לפיילוט תפעולי בחודש פברואר, אשר לאחריו תגובש תוכנית פריסה ארצית". מתי תתרחש הפריסה הארצית? לכך רשות האוכלוסין לא מוכנה להתחייב.
אריה דרעי (לפני שפוטר) "נרתם לסוגיה"
נראה, אם כן, שהמצב שהובטח לנו כבר לפני חצי שנה שייפתר, עומד בעינו. רשות האוכלוסין לא מצליחה להכשיר כוח־אדם בקצב הנדרש, והיישומים הטכנולוגיים לוקחים זמן וכנראה לא יגיעו לכל הארץ בקרוב. למרות זאת, רשות האוכלוסין מתגאה בכך שצעדיהם הקלו על העומסים הקיימים. נכון להיום, הם אומרים - הצלחנו לצמצם כ־30% מהפער בביקוש לתורים. אך המשבר רחוק מלהסתיים.
על כן, לדברי יו"ר הועדה ח"כ אשר, הוועדה "מעלה מספר הצעות לייעול וקובעת דיון מעקב אליו ביקשנו לקבל תוכנית סדורה של משרד הפנים ורשות האוכלוסין לטיפול במשבר". הוא מעיד ש"שר הפנים דאז אריה דרעי נרתם לסוגיה בכל הכוח והורה למנכ"ל המשרד לגבש במהירות תוכנית חירום, הטיוטה הוצגה לי השבוע על ידי מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, וייעשו בה השלמות נוספות בטרם תוצג לוועדה בדיון המעקב שיתקיים בעזרת השם בשבוע הבא".
הישיבה הבאה של הוועדה התקיימה הבוקר (ד'), ובה הציג מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ את תוכנית משרדו לפתרון משבר הדרכונים. הוא ציין כמה צעדים שמתבצעים: הגדלת יכולת הייצור במפעל הדרכונים, הכפלת מספר המשמרות בלשכות האוכלוסין שיעבדו עד השעה חצות, והקמת מרכזים נוספים שיטפלו אך ורק בהפקת הדרכונים. עם זאת, הגדלת תפוקה זו דורשת תוספת שכר משמעותית לעובדים, שכרגע נמצאת במו"מ מול ההסתדרות והאוצר. העובדה שישראל נמצאת כרגע בתקציב המשכי ותקציב 2023-2024 עוד לא עבר מקשה על ההתמודדות, ונציגת האוצר בדיון ציינה כי כנראה נדרש קיצוץ במקום אחר כדי להסיט את התקציב לפתרון משבר הדרכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.