מאסק שינה את טוויטר, וזה משפיע על המחקר המדעי

כשאילון מאסק נכנס, אוחז בכיור, למשרדים של חברת טוויטר ביום הראשון אחרי שרכש את הרשת החברתית, חייהם של שני מגזרי תעסוקה השתנו במיוחד: עיתונאים ומדענים.

● זה האיש עם העבודה הכי גרועה באמריקה, והוא נהנה מכל רגע 
● חולמים לגדל כדורגלן צמרת כמו אוסקר גלוך? זה יעלה לכם, והרבה 

טוויטר חשובה למדענים והמדענים חשובים לרשת. בשיאה של מגפת הקורונה כתבנו כיצד זירת המחקר עברה לרשת החברתית ("הווירוס שהעביר את המחקר לטוויטר: כך משנה הקורונה את האופן שבו עושים מדע"). אמנם רק כחצי מיליון מתוך כ־450 מיליון משתמשים הם מדענים המועסקים על ידי מוסדות מדעיים רשמיים וציוציהם עוסקים במדע, כפי שעלה ממחקר של ד"ר רודריגו קוסטס מאוניברסיטת לידן שבהולנד, מאוגוסט האחרון, אך הערך המוסף שלהם לרשת הוא משמעותי.

כ־13% מהחוקרים משתמשים ברשת באופן קבוע, אם כי לא כולם מצייצים. חלקם משתמשים ברשת כדי להגיע למידע מדעי במהירות וכדי ליצור קשרים ושיחות עם חוקרים אחרים. כ־40% מהמאמרים המתפרסמים בכתבי עת מדעיים זוכים גם לקישור בטוויטר. זו הרשת המועדפת על מדענים בפער עצום. אבל כעת הם בדילמה.

מאסק, שרכש את טוויטר ב־44 מיליארד דולר, כבר הספיק לצייץ נגד מדענים כמו האימונולוג פרופ' אנתוני פאוצ'י, להחזיר לרשת חוקרים שנחשבים מתנגדי חיסונים ומפיצי מידע כוזב בנושא ולאמץ מדיניות מכילה יותר ביחס למכחישי משבר האקלים, כך לפחות לפי כתבה באתר חדשות האנרגיה E&E.

"כיכר השוק של המדענים"

"לטוויטר תמיד היה המון כוח על המשתמשים שלה, אבל עכשיו התחושה היא שהכוח ממש בידיים של אדם אחד, וזה אדם שידוע ב'שליפות'. ו'שליפות' הן 'אנטי מדע'", אומר פרופ' עדו רול, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.

מדענים רבים כבר הודיעו שיעברו לרשת המתחרה מסטודון, במקביל או בנוסף לטוויטר. כמה כוכבי טוויטר, החליטו לוותר על הפלטפורמה לגמרי, ביניהם פרופ' וינס נייט, מומחה לתורת התורים מאוניברסיטת קרדיף וקרל ברגסטורם, ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת וושינגטון.

בשבועות האחרונים הסערה שכחה קצת, לאחר שמאסק החל להאט את קצב השינויים, אולם השאלות על המשך דרכם של המדענים בפלטפורמה הזאת עדיין קיימות.

"טוויטר היא כיכר השוק שלנו, המדענים", אומר רול. "הרשת בנויה כך שהיא מאפשרת לנו גם לשדר את המידע שברשותנו לקהל רחב ומהר, וגם ללמוד מהר. בעוד שבפייסבוק צריך לאשר חברים ולהתקבל על ידם כדי ליצור את הרשת, בטוויטר אפשר להתגלות על ידי רבים במסגרת דיון בנושא מסוים, וקל מאוד למצוא מידע על נושא שמעניין אותך".

למרות התפיסה של טוויטר כזירת התגוששות, בתחום המדעי הדיון הוא יחסית ענייני, אומר רול. "לא הרבה טרולים הגיעו אליי בטוויטר, לעומת פייסבוק, יוטיוב או טוקבקים לכתבה עיתונאית. הקהילה המקצועית שלי נמצאת שם, ולכן התגובות הן ברמה גבוהה". רול מוסיף שזו הרשת היחידה שבה הוא מצליח לגייס את "חוכמת ההמונים" של התחום המדעי שלו. "למשל כשרציתי להגדיר מושג מדעי, פתחתי דיון בטוויטר, והקהילה הציעה הגדרות אפשריות".

מדוע טוויטר הכי התאימה לדיון הזה?
"רשת העוקבים שלי כוללת הרבה מדענים בתחומי. האלגוריתם של טוויטר עשה את שלו והציף את הדיון לעוקבים של אותם מדענים ולאנשים אחרים שהתעניינו בנושא בעבר, וכך ניתן היה ליצור במהירות קהילה אד הוק לדיון באותו הנושא".

ערוץ שעוקף את שומרי הסף באקדמיה

ד"ר דניאל קווינטנה מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוסלו, שכתב בעבר ספר הדרכה למדענים כיצד להשתמש בטוויטר, מסכים עם הדברים הללו ומוסיף: "האקדמיה היא עולם מלא בשומרי סף. המדענים שכבר נחשבים חשובים הם גם אלה שבידיהם הכוח להחליט את מי לקדם ואת מי להשאיר מאחור. לכן הכוח הולך ונאגר בקבוצות מסוימות, כמו התעשרות של העשירים ממילא.

"הקבוצות המודרות הן גם מדענים עם דעות חדשות, שאינן מוצאות חן בעיני הגווארדיה המדעית הקיימת, אבל גם מגזרים יותר שוליים. לדוגמה, מדענים ממדינות בצפון כדור הארץ מקבלים היסטורית הרבה יותר הזדמנויות מאלה שבדרום הכדור".

לדברי קווינטנה, טוויטר היא ערוץ עוקף לשומרי הסף הללו. "נכון, גם בטוויטר רשתות קשרים קלאסיות לא מזיקות. ונכון שגם בטוויטר נשים ואנשים א־בינריים עלולים לקבל יחס מפלה, אבל אפשר לפרוץ לתודעה עם מחקר עשוי היטב שלא הצליח להיכנס לכתבי העת הכי מובילים, ואפשר לגלות שם מחקרים חדשים. אני בטוח שלולא טוויטר, גם הקריירה שלי הייתה נראית אחרת לגמרי".

זאת ועוד, הוא אומר, טוויטר היא הבמה היחידה בעולם שמשלבת בשיח גם מדענים המשוחחים בינם לבין עצמם באופן פתוח יחסית וגם את הציבור. "זו הפעם הראשונה שבה אנשים 'רגילים' מקבלים גישה לדיונים בין מדענים באיכות גבוהה".

רול מתייחס גם הוא לסוגיית שומרי הסף של האקדמיה. "כתבי העת האקדמיים היו בעבר הדרך היחידה להפיץ את המחקר שלנו. בעבור השירות הזה של ביקורת, בחירה, הדפסה והפצה של המאמרים, המו"לים לקחו כסף וזה היה דיל הוגן. אבל היום יש דרכים אחרות להפיץ מידע. במצב כזה, העובדה שהחברות הללו שולטות בידע באופן מוחלט, זה נורא ואיום".

רול מספר על חוקר מהרווארד בשם אארון שוורץ שנהג להדליף מאמרים מדעיים בכמויות אדירות, מתוך מחאה על השליטה של המו"לים של כתבי העת בידע. הוא נעצר ב־2011, והתאבד ב־2013.

"אבל טוויטר", אומר רול, "היא בעצם דרך חוקית לערער מעט על השליטה של המו"לים הללו. לכותב המאמר, המדען, יש זכות חוקית לשלוח לי באופן ישיר את המאמר שהוא כתב ולי יש זכות לאתר את החוקר ולבקש את המאמר ממנו". כך מדענים יכולים להעביר את המידע, גם לחוקרים צעירים ממדינות חלשות שאין להם ולמוסדות האקדמיים שלהם יכולת לשלם למו"לים.

"חשוב לזכור שטוויטר היא לא המנגנון שעושה את המדע - ביקורת עמיתים עושה את המדע - אלא רק את ערוץ הפצה אלטרנטיבי שלו".

הווי הכחול ששיבש את החשיפה של החוקרים

מאסק רכש את טוויטר על רקע דעיכה שממילא החלה להתרחש בסוגי תוכן מסוימים. לפי תחקיר של סוכנות רויטרס מאוקטובר האחרון, משתמשים רבים מתחום האופנה וידוענים עברו לאינסטגרם ולטיקטוק, וכך גם אנשי ספורט וחלק מהפוליטיקאים. אבל דווקא המדענים היו קבוצה שהלכה וגדלה בטוויטר בשנים האחרונות.

עכשיו שינויי הבעלות מעוררים דאגה אצל חלקם. "מדענים ששוחחתי איתם מדווחים שהחשיפה שלהם בטוויטר ירדה מאז שינוי הבעלות, ואנחנו לא בטוחים מדוע", אומר קווינטנה. "אולי זה מהלך מכוון אך נסתר של ההנהלה החדשה, ואולי זה קרה בגלל בעיות באלגוריתם שנוצרו ולא תוקנו אחרי הפיטורים הנרחבים בחברה".

ייתכן, הוא מוסיף, שהירידה קשורה לסוגיית ה"וי הכחול" - אותו תו איכות שהעיד שהמצייץ הוא אכן מי שהוא טוען שהוא וכעת ניתן לרכישה בכסף. "טוויטר הצהירה שבעלי הווי הכחול והמגיבים להם יקבלו יותר חשיפה, וזה משנה את התמונה. אבל מה שמעניין הוא שמדענים עם וי כחול, גם הם מדווחים שהחשיפה שלהם ירדה".

לדברי רול, "הרעיון שאפשר לרכוש את הווי הכחול חירב מנגנון של בקרת איכות שהיה חשוב מאוד בנושאים שיש להם פן פוליטי, והם רגישים לפייק ניוז. טוויטר הייתה טובה באיתור פייק ניוז והכנסתם לפרופורציה, ופתאום הכסף יכול לאפשר לגורמים מסוימים לעקוף את בקרת האיכות הזאת. האמון, שהוא קריטי לשיח המדעי, נפגע".

למרות זאת, רול לא מאמין שבתקופה הקרובה יחול שינוי משמעותי מבחינת השימוש המדעי בפלטפורמה. "בעבר הייתה תנועה מווטסאפ לטלגרם, בגלל שינוי במדיניות הפרטיות של ווטסאפ, אבל אם אני בטלגרם ולא כל החברים שלי שם, אני לא יכול לעזוב את ווטסאפ, ואז אני צריך להחזיק שתי פלטפורמות לאותה משימה וזה מעיק. אני חושב שזה מה שקרה בינתיים כאן".

לחצרץ במקום לצייץ: הרשת שמציעה חלופה

מדענים רבים שהיו פעילים בטוויטר פתחו חשבונות ברשת מסטודון, שהציגה את עצמה כחלופה. מדובר ברשת שרתים שכל אחד מהם מנוהל על ידי גורם מקצועי אחר, חלקם מנוהלים ללא כוונות רווח וחלקם עם כוונות רווח במימון המונים. הרשת פועלת ללא פרסומות, וללא אלגוריתם. העוקבים, חברי השרת הספציפי שלכם שהיו ברשת כשהעליתם את הפוסט (הנקרא במסטודון "חיצרוץ"), הם מי שיראו אותו. קיימים שרתי מסטודון המיועדים למדענים ויש בהם פעילות מסוימת, אבל בינתיים הם לא הפכו למרכז הכובד של התחום.

"היתרון של מסטודון הוא שאין אדם יחיד שמרכז אצלו את כל המידע", אומר רול. "אין גם אלגוריתם ולכן אין מרכז שליטה, לטוב ולרע. אבל האקשן עדיין לא שם. קשה למצוא את האנשים, גם אלה שעקבתי אחריהם בטוויטר. הייתי מאוד רוצה שזה יצליח, אבל זה עדיין לא שם".

החוויה של קווינטנה טובה יותר. "למסטודון יש פוטנציאל לעשות את ההבדל", הוא אומר. "מספר התגובות שאני מקבל שם הוא לא בהכרח נמוך מזה שבטוויטר, כי אמנם מספר המשתמשים נמוך יותר, אבל גם התחרות על תשומת הלב נמוכה יותר".

בסופו של דבר, הסוגיה העיקרית היא הפקדת חלק ניכר מהחיים החברתיים והמקצועיים של אדם בידי חברה מסחרית, שפועלת בשקיפות נמוכה ויכולה לקבל החלטות שרירותיות. "יש איזשהו צורך ברגולציה", אומר רול. "לצורך הגנה מפני תוכן גרוע, אלגוריתם מפלה, או סגירת הגישה שלך לקניין רוחני שיצרת אבל לא ברור כרגע של מי הוא. מאסק - כדוגמה, כסימפטום של התופעה - בהחלט יכול היום לפגוע אנושות בקריירה של מדען, והוא לא נבחר ציבור והוא לא מדען בעצמו. אין היום שום מנגנון להסדרת הכוח הזה".

קווינטנה רואה את הדברים אחרת: "זה המחיר ששילמנו על כך שקיבלנו את טוויטר בחינם. מסטודון יותר שקופה, אבל אין לה כסף לאלגוריתם, ומישהו צריך לשלם על השרת. כל עוד טוויטר הצליחה לתת שירות, הוא היה הרבה יותר משויף, ויש לזה מחיר.

"רשתות חברתיות תמיד עולות ונופלות, וכל מי שפועל ברשת צריך להביא בחשבון שיום אחד היא תחדל להתקיים, ועליו להגן על המידע ועל הקשרים שלו מבעוד מועד. גם אנשים שהשקיעו את כל חייהם במ ייספייס חוו אותו דבר. טוויטר לא חסינה".