מס המטרו: אלה בעלי הנדל"ן שישלמו 20 מיליארד שקל למימון הפרויקט

טיוטת חוק ההסדרים, שנחשפה מוקדם יותר השבוע, כוללת פרק נרחב בנושא מימון מיזמי תחבורה שונים, ובין השאר מסדירה את מימון פרויקט המטרו. על פי הטיוטה, מחצית מהפרויקט השאפתני, שעלותו מוערכת ב־150 מיליארד שקל, ימומן מתקציב המדינה, והמחצית השנייה ממקורות אחרים - ביניהם מס חדש שיוטל על בעלי נכסים מסחריים שאינם למגורים בקרבת המטרו.

● "ברגע שאדם מחויב לדווח, היד שלו רועדת": בשוק השכירות נערכים לרפורמה של האוצר
● מחירי שירותי הסטרימינג יעלו: "מס הנטפליקס" חוזר לשולחן הממשלה
● 15 אגורות לקילומטר: באוצר מחזירים את מס הנסועה על רכב חשמלי לשולחן. האם זה ייצא לפועל? | ניתוח

החלטה זו מגיעה לאחר שבטיוטת חוק ההסדרים הקודם, שלא הבשילה בעקבות חילופי הממשלה, הוצע כי ההיטל יחול גם על דירות מגורים, כשבעל הדירה מחזיק בבעלותו למעלה משני נכסים לאורך התוואי. על פי גורמים באוצר, הסיבה שבגינה סעיף זה הוסר הוא הקושי בגביית המס בשל האבחנה בין עלויות של דירות רבות מיתר דירות המגורים.

"בעל נכס במתחמי השפעה, יחויב בהיטל מימון מטרו אשר ישולם לאוצר המדינה וישמש למימון מיזם המטרו", נכתב בטיוטת החוק, כאשר תשלום ההיטל יהיה מופחת בשיעור של 80% בעת שלב הקמת הפרויקט כדי להקל על בעלי הנכסים. כמו כן, הוצע כי תשלום ההיטל יתפרס על משך תקופה במשך של 40 שנה. לפי גורמים במשרד אוצר, חלקו של מס זה במימון הפרויקט עומד על כ־20 מיליארד שקל (13% מסך הפרויקט).

האוצר: המרוויחים ישלמו

הרעיון מאחורי החלטת האוצר להטיל מס חדש הוא שמערכות להסעת המונים ככלל ומערכת מטרו בפרט, מביאות לעליית ערך הקרקעות הסובבות אותן, ולעליית שווי זכויות הבנייה הקיימות באזור. "מערכת המטרו צפויה להוביל לעליית ערכי הקרקעות הסובבות אותן ולהגדלת הפעילות העסקית של עסקים במטרופולין", נכתב בהצעה.

עוד סבורים באוצר שמדובר בתיקון עיוות, שכן בחוק ההסדרים הקודם נקבע כי מס השבחת המטרו יחול על זכויות שיתווספו בעקבות הקמת הפרויקט. לעומת זאת, על בעלי הנכסים של מגדלים קיימים, כלומר כאלו שכבר הוקמו, לא הוטל עד כה מיסוי, חרף העובדה שהם ייהנו מתועלת המטרו. על כן, על פי גורמים באוצר, המס החדש למימון הפרויקט עונה על הפער.

גובה המס שיוטל על העסקים טרם נקבע, אך בנוסחה לחישובו מוצע להתחשב בשונות התועלות בין בעלי נכסים ברשויות מקומיות שונות, שכן התועלת בתל אביב למשל, לא דומה לזו שברמלה. בנוסף, לשר האוצר תהיה סמכות לפטור עסקים מתשלום המס, במקרה של עסקים קטנים למשל.

המהלך לא חף מביקורת

"הרעיון בבסיס ההיטל הוא שאזור המטרו יושבח וכתוצאה הפעילות העסקית תוגבר", אומר עו"ד צבי שוב, שותף במשרד שוב ושות'. "לכל רשות תהיה אפשרות לגבות את המס הזה אופן עצמאי".

עם זאת, עו"ד שוב מציין כי הקמת הפרויקט צפויה לקחת מספר רב של שנים, ומי שעשוי להיפגע מכך הם דווקא בעלי העסקים שישלמו את המס. "יכול להיות שייקח לפתח את האזור רק בעוד 10 או אפילו 20 שנה. לדעתי, בתקופה הזו בעלי העסקים צריכים לקבל מהמדינה כסף ולא לשלם לה. קח לדוגמה את העסקים שנסגרו בשדרות ירושלים ביפו בעקבות העבודות של הרכבת הקלה. למה הם צריכים לשלם?".

גורמים באוצר השיבו לטענה זו והסבירו את הרציונל מאחורי ההחלטה: "הרכבת הקלה עוברת על הקרקע גורמת לחיכוך רב עם בעלי העסקים, בעוד שהמטרו יהיה כולו מתחת לקרקע, כך שהחיכוך יהיה רק בסביבת התחנות.

"אם נממן את הפרויקט כולו מתקציב המדינה, המשמעות היא מיסוי על חשבון תושבי דימונה, אשקלון ובאר שבע". לכן, סבורים באוצר, כי "מי שנהנה מהפרויקט ישתתף בחלק מסוים מהעלות", לרבות בעלי העסקים באזור. אולם כאמור, במשרד ציינו כי יבחנו "פיצוי בהתאם או פטור מהמיסוי במוקדים מסוימים".

מקורות מימון נוספים

מלבד מס המימון שיוטל על בעלי הנכסים, ישנם מקורות נוספים למימון יתר עלות הפרויקט. בחוק ההסדרים הקודם נקבע כי ייגבה היטל השבחה בגובה 75% מסך ההשבחה, מתוכו 40% יועברו לרשויות המקומיות ו־35% ייעודו למימון הפרויקט.

זאת בנוסף לתגמולים משיווק קרקעות מדינה במתחמי ההשפעה של התוכנית ישמשו למימון המטרו, חלק מהכנסות אגרות הגודש (שלא בוטלו במסגרת חוק ההסדרים), השתתפות הרשויות המקומיות במימון לפי מספר תחנות, ופיתוח עסקי שיוסדר במסגרת תמ"א 70א' ותוכניות הבינוי מעל המתחמים.

פרויקט המטרו כולל שלושה קווים המתפרסים על פני 24 רשויות מקומיות ולמעלה ממאה תחנות. במדינה מעריכים כי התועלות התחבורתיות והכלכליות ממערכת מטרו גבוהות במיוחד.

עם זאת, בבנק ישראל התייחסו השבוע לקידום הפרויקט במסמך המלצות לממשלה, ובו הביעו חשש מצמצום השקעות בפרויקטים אחרים לנוכח תקציבו הגדול של הפרויקט. בבנק המליצו לכלול מתווה לתקצוב ומימון רב־שנתי שיתבסס על חלוקת נטל מימון הפרויקט בהתאם לתועלות שהוא ייצר.

הפעלה חלקית של המטרו מתוכננת ל־2034 והפעלה מלאה ב־2037. מדובר על דחייה של ארבע שנים מהמועד המקורי שננקב רק בשנה החולפת, והאתגרים גם לעמידה בלוחות הזמנים האלו הם רבים. על פי לוחות הזמנים החדשים, העתקת התשתיות בתוואי הפרויקט תתחיל ב־2024.