גם זכות השביתה תוגבל: שמחה רוטמן מבקש לשנות את היחס לארגוני העובדים

בנוסף למהפכה המשפטית: יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, הניח הצעת חוק פרטית המגבילה משמעותית את העילות לסכסוכי עבודה, אוסרת על ארגוני העובדים לגבות דמי חבר ממי שלא מעוניין בכך, וקובעת כי מעסיק רשאי לפטר עובד ששבת באופן המנוגד לחוק.

● אבי חימי מתפטר מראשות לשכת עורכי הדין. ברקע: טענה למעשה מגונה
● האיש שעבד לימין שר האוצר נתניהו מתריע מפני נזקי המהפכה המשפטית: "חייבים להגיע לפשרה - זה כבר דחוף" | ראיון
● ח"כ רוטמן נגד היועץ המשפטי של ועדת החוקה: חוות-הדעת מוטה

ח"כ רוטמן מבקש להסדיר מחדש את הגבולות לסכסוכי העבודה ולהגביל את כוחם של ארגוני העובדים. בדברי ההסבר חוק נכתב כי מטרתו "לאזן מחדש את היחסים בין ארגוני עובדים לבין מעסיקים, ובין עובדים לארגוני עובדים".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מסר בתגובה: "לא יקום ולא יהיה. מדובר בניסיון נוסף של גורמים קיצוניים להחליש את מעמד העובדים במדינת ישראל ולכרסם באחת מזכויות היסוד הכלכליות-חברתיות של הדמוקרטיה. מימוש זכות השביתה הוא אחד הכלים המרכזיים להגן על האוכלוסיות המוחלשות במשק, ולא אאפשר לאף גורם לפגוע בעובדים. ידעתי להתייצב מול האיום ההזוי הזה בעבר, ואני לא מציע לנסות אותנו הפעם". 

סכסוכים שנועדו למנוע מהממשלה לקדם מדיניות - לא ייחשבו סכסוכי עבודה

לפי ההצעה, יש לעגן "את התפיסה המסורתית לפיה שביתה צריכה להתבצע במסגרת סכסוך עבודה אשר מתקיים בין עובדים מאוגדים לבין המעסיק ובענייני עבודה בלבד שבכוחו של המעסיק להשפיע עליהם". כלומר, לפי החוק המוצע, סכסוכים שתכליתם למנוע מהממשלה לקדם מדיניות - לא ייחשבו סכסוכי עבודה.

לפי הצעת החוק, אם מדובר בעובדים שהמדינה אינה המעסיקה הישירה שלהם, הם לא יוכלו לשבות. כך למשל במקרה של הפרטה. התיקון נועד, לפי ההצעה, "לצמצם את יכולתן של קבוצות לחץ קטנות לעצור מדיניות שמבקשת להיטיב עם כלל הציבור".

עוד נכתב בהצעה כי "תופעות של שביתה שלא במסגרת סכסוך עבודה מוכרז, כאמצעי להפעלת לחץ על הציבור ועל המעסיק בניגוד לחוק, הפכו למשתלמות בשנים האחרונות, ונעשה בהן שימוש תכוף דווקא בשירותים חיוניים דוגמת הרכבת ונמלי הים - זאת בהיעדר אמצעי אכיפה הולמים". לכן מוצע כי לקבוע כי שביתה שלא הוכרזה כדין ולא ננקטה בתום-לב תחייב באחריות את מבצעיה ויוזמיה; וכי הערכאה לבירור הטענה תהיה בית משפט רגיל המתמחה בנזיקין, ולא בית הדין לעבודה.

עוד מבקש התיקון לחוק להאריך את תקופת ההידברות בטרם פתיחה בשביתה מ-15 ל-30 ימים כדי ללבן את המחלוקות. בנוסף, יידרש כי ההודעה על סכסוך עבודה לקראת שביתה תכלול את העניינים שבסכסוך ואת התנאים שבמילואם תתייתר השביתה.

הצעת החוק מבקשת גם לקבוע כי שביתות אהדה יתקיימו רק בתנאי שרוב העובדים הצביעו בהצעה חשאית בעד שביתה, ובתנאי שבהצבעה השתתפו לפחות 50% מהעובדים. סעיף זה עשוי להגביל את הצטרפות ההסתדרות למאבק נגד המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה.

ח"כ רוטמן מבקש גם לקבוע כי להגדרת שירות ציבורי תתווסף הגדרת שירות חיוני, שהפסקת העבודה בו עלולה להסב לציבור נזק משמעותי . כך שטרם שביתה או השבתה בשירות חיוני, על הצדדים חייבים לנהל משא-ומתן ולפנות למתווך. 

הכנסת תוסמך להגביל שביתות 

תיקון משמעותי נוסף הוא העברת סמכות לכנסת להגביל שביתות. "מוצע לאפשר לכנסת להורות על השהיית שביתה למשך 30 ימים, או לסיים את הסכסוך ולמסור את ההכרעה בו לבוררות".

באשר לכספים שגובה ארגון העובדים, מוצע כי הגבייה תיעשה בהסכמת העובדים. "תוענק לעובד רשות להימנע לחלוטין מתשלום דמי הטיפול, אך במקביל יוחרג העובד מההסכם הקיבוצי המיוחד עליו חתם הארגון היציג, כדי לא להטיל על הארגון חובה לספק שירות עבור מי שנמנע לחלוטין מנשיאה בעלויות". 

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "הקושי להבדיל כראוי בין זכות הממשלה והכנסת לקדם מדיניות כלכלית לבין זכות העובדים למשא-ומתן במקום עבודתם טרם שינוי תנאי עבודה, גרם לעיכוב של שנים ארוכות ברפורמות בנמלי הים ובמשק החשמל לדוגמה ופגע כלכלית בציבור הישראלי. השינויים בחוק זה מבקשים למלא את החסר ולקדם את האיזון הראוי בין שלל האינטרסים הנוגעים ליחסי עבודה קיבוציים, וביניהם האינטרס הציבורי כבד-המשקל". 

לדברי ח"כ רוטמן, "תפקיד ההסתדרות הוא להגן על זכויות העובדים ולא להשתמש בהם ככלי ניגוח פוליטי. ההסתדרות, וארגוני עובדים בכלל, נועדו להגן על זכויות עובדים ולא להשתמש בעובדים המאוגדים כבני-ערובה, ללא אפשרות בחירה, ככלי פוליטי במאבקים של יושבי-ראש הארגון או של בעלי תפקיד".