החשיפה לחו"ל הקפיצה את תשואות הגמל: האם זו תחילת הקאמבק של אלטשולר שחם?

בית ההשקעות אלטשולר שחם צפוי להתברג בצמרת טבלת התשואות בסיכום חודש ינואר, שיסתכם עם תשואות חיוביות, בעיקר בשל החשיפה לחו"ל. באלטשולר מאמינים לאורך השנים בחשיפה לשוקי חו"ל ומקווים כי 2023 תאיר פנים לבית ההשקעות, שסיים את השנה החולפת בתחתית הדירוג. מניית אלטשולר שחם  מזנקת בכ-8% לאחר שאיבדה כמחצית מערכה בשנה האחרונה.

● הבורסה מציגה: רבע מהמסחר - במניות הבנקים; רק פירורים למי שלא בת"א-35
● הבורסה בתל אביב מתנתקת מוול סטריט? יש גם הזדמנויות השקעה. כך תזהו אותן

על פי הערכת בית ההשקעות מיטב, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות רשמו בינואר תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת של 2.5%, ואילו המסלולים המנייתיים הציגו תשואה חיובית של 4.3% בממוצע, כשחלקן אף הגיעו לתשואה של 5% בינואר. לשם השוואה, את השנה החולפת סיימו המסלולים הכלליים בקרנות ההשתלמות בתשואה שלילית של כ־8%, ואלו המנייתיים בתשואה שלילית כפולה של כ־16%.

לצד קופות הגמל, גם קרנות הפנסיה פתחו את 2023 עם תשואה חיובית נאה. מסלולי הדגל, לבני 50 ומטה, הציגו תשואה של 2.6%, המסלולים לבני 50 עד 60 רשמו תשואה ממוצעת של 2.3%, והמסלולים הסולידיים יותר לבני 60 ומעלה עם תשואה ממוצעת של 1.8%. 

חודש טוב למניות חו"ל

הסערה סביב התוכנית המשפטית שמקדמת הממשלה, גרמה לטלטלה בשוק וחידדה את הפערים שנוצרו בחודשים האחרונים בתשואות בין הבורסות המובילות בעולם, בראשות שוק ההון האמריקאי, לבין זו המקומית. 

בעוד שמדד ת"א 35 נותר ללא שינוי בינואר, ומדד ת"א 125 עלה ב־0.5%, המדדים המובילים בוול סטריט עלו בצורה מרשימה, כשהנאסד"ק סגר את החודש עם עלייה של 10.7%, ה־S&P 500 הוסיף 6.2% והדאו ג'ונס רשם עלייה מתונה יותר של 2.8%. וגם באירופה המדדים המובילים סיכמו את ינואר עם תשואות חד ספרתיות גבוהות.

העליות החדות הללו אפשרו כאמור לגופי החיסכון ארוך הטווח בישראל לרשום תשואות חיוביות בחודש הראשון של השנה, אחרי שסיימו את 2022 עם תשואות שליליות לא מבוטלות.

למרות שברור כי החשיפה לשווקים בחו"ל היא שאפשרה את התשואות החיוביות, בגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון ארוך הטווח של הציבור, מסרבים לקבוע כי מדובר בתחילתה של מגמה שתאפיין גם את החודשים הבאים, ואף לא מתייחסים לשאלה אם ירחיבו את ניוד הכספים לחו"ל על חשבון הבורסה המקומית בעתיד הקרוב.

אולם בכיר בשוק ההון הישראלי אמר בשיחה עם גלובס, כי בפועל זה כבר קורה. "בגלל עודף הכסף שיש אצל הגופים המוסדיים, רוב ההשקעות באקוויטי מבוצעות בחו"ל, והמוסדיים משקיעים כרגע רק 20% בארץ. כך ש־65%-70% בממוצע מהאקוויטי שלהם כבר נמצא בחו"ל", הוא אומר.

מניתוח של חברת סמארטבול, העוקבת ומנתחת השקעות של גופים מוסדיים, עולה כי אלטשולר שחם דווקא צמצם ברבעון השלישי של השנה שעברה את החזקות מוצרי החיסכון ארוך הטווח שלו במניות בחו"ל, בהיקף ניכר של 1.8 מיליארד דולר, ונשאר עם השקעה של 3.1 מיליארד דולר. מי שמחזיק בהשקעה הגדולה ביותר במניות בחו"ל היא מנורה מבטחים (5.7 מיליארד דולר) ואחריה כלל (5.5 מיליארד) והפניקס (3.7 מיליארד) .

הענף המועדף על ידי גופי החיסכון הישראליים הוא הטכנולוגיה עם החזקות של 10.4 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון השלישי, למרות מכירות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר ואבדן ערך בשל הירידות בשווקים באותה תקופה של כמיליארד דולר נוספים. ההחזקה הגדולה הזו צפויה להשתלם בינואר, כשנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, הוביל כאמור את התשואות.

לאחר מכן משקיעים הגופים הישראליים בתעשייה שם הם הגדילו את ההשקעה המצרפית בכ־660 מיליון דולר, ובפיננסים, כשבענף זה הסתכמו ההחזקות ב־2.8 מיליארד דולר לאחר מכירת מניות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי.

אלטשולר שחם המחזיק הגדול באג"ח

לצד החשיפה למניות בחו"ל, השקעות נוספות שסייעו לגופים המנהלים את המוצרי החיסכון בהשגת התשואות הן איגרות החוב. לאור עליית הריבית בשנה האחרונה הדגישו שוב ושוב מנהלי השקעות כי אחרי שנים בהן הריבית על אגרות החוב של החברות הטובות הציעו תשואה אפסית, כעת ניתן להשיג תשואות נאות בעולם האג"ח מבלי להשקיע בחברות בעלות פרופיל סיכון גבוה. מדובר על תשואות שנעות גם סביב 5%-6% אחוזים.

ואכן, לדוגמה, בדיקה של החשיפה של קרנות ההשתלמות לתחום האג"ח מגלה עלייה משמעותית במהלך 2022. כך למשל קרנות ההשתלמות של בית ההשקעות מור במסלול הכללי, שהובילו את הטבלה אשתקד, מגלה כי שווי הנכסים המוחזקים באג"ח ממשלתיות סחירות זינק בכ־150% ל־2.5 מיליארד שקל (גידול מ־15% בתיק ל־19% בתוך התיק), ואילו ההחזקה באג"ח קונצרניות סחירות הכפילה עצמה, גם כן לכ־2.5 מיליארד שקל. לעומת זאת, ההחזקה במניות גדלה ב־37% בלבד ל־2.2 מיליארד שקל, כשחלקן של המניות בתיק הצטמצם מ־23.6% ל־16%.

גם במגדל, שסיימה אף היא בצמרת התשואות של 2022, נרשם גידול בחשיפה לאג"ח, אך הוא היה מתון יותר. עיקר הגידול, של 13% נרשם באג"ח קונצרניות וחלקו של סקטור בזה בתיק ההשקעה של מסלול ההשתלמות הכללי גדל מ־12.5% ל־14%, בעוד שחלקן של המניות ירד מ־36.2% ל־30.7%.

כאשר בוחנים את החזקות האג"ח בישראל, אלטשולר שחם הוא המחזיק הגדול ביותר, עם אג"ח בהיקף של כ־60 מיליארד שקל. עם זאת, במהלך הרבעון השלישי הוא מכר אג"ח בהיקף של כמעט 11 מיליארד שקל. אחריו נמצאת הראל עם החזקות אג"ח ישראליות (ממשלתיות, קונצרניות, אג"ח להמרה ורצף מוסדיים) בהיקף של כ־50 מיליארד שקל ושלישית עמיתים, המנהלת את קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, עם החזקות של 44.6 מיליארד שקל .

גם בהחזקות אג"ח בחו"ל אלטשולר שחם הוא המחזיק הגדול ביותר במוצרי החיסכון ארוך הטווח, עם החזקות של 2.9 מיליארד דולר, ואחריו מגדל (2.7 מיליארד) והפניקס וכלל עם 2.5 מיליארד דולר כל אחת. נזכיר כי מדובר באג"חים שנרכשים לכמה שנים, כאשר כיום מציעות האג"ח לתקופה קצרה תשואה גבוהה יותר מאשר לטווח הארוך. יהיה מעניין לראות מי מהגופים חידש את ההשקעות במוצר זה כשהריביות ממשיכות לעלות, וכך להשיא לחוסכים תשואה גבוהה גם בשנים הקרובות. 

השנה הרעה של אלטשולר שחם

במסלול המנייתי של קרן ההשתלמות שלו סיים אלטשולר שחם את 2022 עם תשואה שלילית של 19%, שהייתה כה עמוקה, שהמסלול עבר לתשואה שלילית גם בסיכום שלוש השנים האחרונות. במסלול הכללי, הסולידי יותר, עמדה התשואה השלילית של אלטשולר שחם על 11.3%, היחיד עם תשואה שלילית דו ספרתית מבין הגופים המנהלים הגדולים ב-2022. תשואות החסר האלה גרמו לציבור להעביר חלק גדול מהחסכונות מאלטשולר שחם למתחרים, ואלו הצליחו לנייד אליהם כמעט 50 מיליארד שקל מנכסי הגמל של בית ההשקעות הגדול בישראל. התוצאה היא שבסוף השנה החולפת אלטשולר שחם ניהל 144 מיליארד שקל, כשליש פחות ממה שניהל באוקטובר 2021, אז מיזג לתוכו כ־48 מיליארד שקל בנכסי גמל שרכש מפסגות.

לפני כשבועיים אמר יאיר לוינשטיין, בעלים ומנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים, כי "הסיבה לחשיפה הגדולה שלנו לשוק בארה"ב היא השנים הרבות בהן הכלכלה האמריקאית, ולא בכדי, ניצחה בגדול את כל הכלכלות האחרות וגם ב־20 השנה קדימה היא זו שתמשוך את הכלכלה העולמית. וכשצריך לקבל החלטה לגבי אלוקציית עסקאות גאוגרפית אנחנו מאמינים שצריך להיות עודף חשיפה לארה"ב". באותה שיחה הוא הסביר כי בשנה האחרונה האסטרטגיה הזו לא עבדה וזה הפער שנוצר לאלטשולר שחם אל מול השוק, לאחר שעד לחודש אוקטובר הבורסה בתל אביב הציגה ביצועים טובים יותר אל מול העולם .

אלטשולר עצמו התייחס ביוני האחרון לאסטרטגיה שלו להמשיך להשקיע במניות, ובעיקר בחשיפה לחו"ל. "לפני 20-25 שנה כל השחקנים בשוק היו עם תיק של 100% בישראל. לא היה דבר כזה חו"ל עד שב־2006 היינו ראשונים שיצאו לשם. הסתכלו על זה ושאלו למה לצאת לחו"ל, וכיום כל הגופים בחו"ל. אני בטוח שבעוד חמש־שש שנים, אולי חוץ מגוף אחד כזה או אחר, כל גופי ניהול ההשקעות הישראליים יהיו חשופים 80%-75% לחו"ל", אמר אלטשולר בכנס בו השתתף .

בתשובה לשאלה אם השוק הישראלי מסוכן מדי בעיניו, טענה שכעת מקבלת משנה תוקף בעקבות סדרת הפיגועים שהתרחשה בסוף השבוע האחרון, והביאה לירידה בשווקים יחד עם תגובת השווקים לרפורמה המשפטית, אמר אלטשולר כי מדובר בניהול סיכונים.

"השאלה היא לא אם הבורסה בישראל תעשה טוב יותר ב־2% מאשר ארצות הברית, או ארצות הברית תעשה בחצי אחוז מעל ישראל. השאלה היא איך לנהל סיכונים כלליים. אנחנו נמצאים באזור שהוא בעייתי מבחינה גיאופוליטית. מה לעשות שישראל היא לא אחת מהמעצמות הכלכליות הכי גדולות בעולם. נכון היא מעצמה חזקה מאוד, אבל החלק שלה בתוך השווקים הבינלאומיים קטן מאוד. לכן, להגיד ש־20% מההשקעות בישראל זה מעט? אני חושב הפוך לחלוטין, שזה הרבה מאוד", הוא הסביר אז.