השווקים חוזרים למצב הנורמלי: חדשות טובות לכלכלה טובות שוב גם למניות

אומנם מוקדם מדי לקבוע זאת, אבל בשבועיים האחרונים משקיעים כבר החלו להתקדם הלאה מהאובססיה שלהם לגבי האינפלציה, והסיטו את השווקים למשטר חדש, שבו חדשות טובות על הכלכלה הן שוב חדשות טובות למניות.

מדובר בשינוי גדול מהראלי שהעלה את מדד 500 S&P מהתקופה שאחרי חג המולד ועד אמצע ינואר, שלווה בירידה בתשואות איגרות חוב עם התמתנות חששות האינפלציה. מאז, עברו המניות מעלייה כשתשואות האג"ח יורדות לעלייה כשתשואות האג"ח עולות - חזרה למה שנחשב נורמלי במשך רוב המאה.

● מחבר רב המכר "הברבור השחור" מזהיר: "הדיסנילנד בשווקים נגמר" 
● האינפלציה באירופה הפתיעה לטובה. האם העלאות הריבית ייבלמו? 

צמיחה כלכלית היא טובה כשמשמעותה רווחים גדולים יותר, לעומת מצב שבו צמיחה היא רעה, כי משמעותה היא עלייה באינפלציה. למרבה הצער, מבחינת משקיעים המקווים שחזרנו ל"עסקים כרגיל", יש סיבות רבות להניח שמצב כלכלי זה לא יימשך.

נביט מקרוב על השינוי הזה בשווקים: בעשרת ימי המסחר שעד יום שישי האחרון, מלבד ביום אחד, המניות ותשואות האג"ח נעו באותו כיוון - הקשר הצמוד ביותר מאז הפאניקה הקלה של החשש ממיתון במאי 2022. הקורלציה בין האפיקים, מדד מתמטי שבודק עד כמה האג"ח והמניות מתואמות, עלתה ל-80%, לאחר שהייתה שלילית רוב השנה שעברה (בימים שני ושלישי השבוע הם שוב נעו בכיוונים מנוגדים).

השינוי דורש אמונה בכך שהאינפלציה נוצחה

הדפוס הזה, שבו מניות ותשואות אג"ח עולות ויורדות במקביל נמשך רוב המאה, זה עשה את החיים קלים יותר למשקיעים, הוריד את התנודתיות ועשה להם כסף. תיקים בתמהיל המוכר של 60% מניות ו-40% אג"ח נתנו תשואות נוחות כשמחירי מניות ואג"ח נטו לנוע בכיוונים הפוכים על בסיס יום-יומי, בעוד שבטווח הארוך שני סוגי ניירות הערך עשו כסף. דפוס זה הופר באופן נחרץ בשנה שעברה, והמחירים נעו במקביל - כלומר, מניות ירדו כשתשואות אג"ח עלו ולהיפך - וגם אלה וגם אלה ירדו משמעותית לאורך השנה. היה יכול להיות נהדר אם הדפוס הישן היה חוזר.

אבל אולי מדובר באשליה. אומנם כעת - משהאינפלציה ירדה, סין נפתחה מחדש, והחורף הקל יחסית באירופה הפיג חששות למחסור באנרגיה - ישנן הצדקות ברורות לכך שמניות יעלו ותשואת אג"ח תרד, לעומת המצב לפני כמה חודשים.

השינוי הזה בקשר בין מניות לאג"ח דורש אמונה בכך שהאינפלציה נוצחה. השוק מקדים בהרבה את העובדות בשטח הכלכליות, וקל לראות איך המשטר החדש מתערער.

המבחן הראשון הגיע עם העלאת הריבית הראשונה של השנה, אתמול (ד'). הבנק המרכזי העלה את הריבית רק ב-0.25%, בהתאם לצפי הכלכלנים וירידה מהעלאה של 0.5% בפגישת הפד הקודמת.

האם תיתכן צמיחה חופשייה מאינפלציה?

הספק הגדול ביותר הוא משכורות, הנמצאות בלב החשש של הפד מאינפלציה המזינה את עצמה. הצמיחה במשכורות התמתנה וכמות המשרות הפנויות ירדה, מה שתומך בטענה שיש פחות דברים לחשוש לגביהם. אבל האבטלה נותרה בשפל של 50 שנה, ויש עדיין 4 מיליון משרות פנויות לעומת כמות העובדים המובטלים, ובעוד שהמשכורות עולות לאט לעומת מה שנראה קודם לכן, הן עדיין עולות הרבה יותר מדי מהר מכדי שיהיה לפדרל ריזרב נוח עם זה. הן גם עולות מהר יותר מהמדד המועדף לאינפלציה של הפד, וזה יכול לכרסם בשולי הרווח של חברות.

כל זה משפיע על האופן שבו אנחנו צריכים לחשוב על החדשות הטובות לכלכלה העולמית, שהובילה ביום שלישי את קרן המטבע הבינלאומית להעלות את תחזיות הצמיחה שלה. זה מתווסף לפתיחה מחדש של סין.

כלכלה חזקה יותר צריכה להיות טובה למניות אם צמיחה גבוהה יותר לא תגרום ליותר אינפלציה. לעת עתה, משקיעים מאמינים שזה לא יקרה, או לפחות שיהיה נוח להתנהל בתוך לחצים אינפלציוניים נוספים. זו הסיבה שמניות מחזוריות הרגישות לכלכלה מציגות ביצועים טובים ברמה סולידית, לעומת מניות דפנסיביות, מאז סוף דצמבר.

אולי בקסם כלשהו נצליח להביא לצמיחה חופשייה מאינפלציה. אולי ההשפעה של העלאות הריבית של שנה שעברה, שנוטות לפגוע בכלכלה בעיכוב משמעותי, תפעל בדיוק בניגוד שווה ללחץ כלפי מעלה מצמיחה חזקה באופן לא צפוי. סביר יותר שחששות האינפלציה יחזרו בעתיד הלא רחוק, והתשואות של מניות ואג"ח יתחילו שוב לנוע בכיוונים מנוגדים.