חלוץ תעשיית האסתטיקה הרפואית: "הדבר היחיד שגרוע מלצעוק 'שריפה' בקולנוע, זה לראות את האש ולשתוק"

"כולם מדברים לאחרונה על האפשרות של בריחת כספי משקיעים מהארץ, ואני דווקא רציתי להדגיש משהו אחר", אומר יזם חברות המכשור הרפואי וחלוץ תחום הרפואה האסתטית בישראל, ד"ר שמעון אקהויז. "יזמות צומחת בגלל תחושת החופש. כשאנשים אינם חופשיים לחשוב, הם לא חושבים. נכון, גם בהונגריה, ברוסיה ובטורקיה יש יזמות, אבל כאלפית ממה שיש בישראל, ולא במקרה". 

● הרפורמה המשפטית והבורסה: הציבור הרחב מיהר למכור, המשקיעים המוסדיים בעיקר קנו 
● לידיעת ההייטקיסטים ששוקלים לעזוב את הארץ: אלה המשמעויות והעלויות 

אקהויז השתתף השבוע במחאת חברות ההייטק ביקנעם נגד הרפורמה במערכת המשפט שמקדם שר המשפטים יריב לוין. אקהויז: "כשגייסתי כספים לחברת ESC (לימים לומניס) לפני 30 שנה, היו מושקעים בישראל כ־30 מיליון דולר של הון סיכון. היום - כ־100 מיליארד דולר. זו צמיחה מטורפת שכולנו נהנים ממנה עד כדי תלויים בה. הכסף הגיע בעיקר מארה"ב. בנינו בישראל מבנה מדהים, והפוליטיקאים פה מתנהגים כמו פילים בחנות חרסינה. כל פגיעה במערכת הזו יכולה להוביל להשלכות בלתי הפיכות".

גם משה מזרחי, מנכ"ל חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד, מוטרד: "כחברה גדולה, בעסקים שלנו אין שינוי, אבל אנחנו בהחלט חשים שינוי אווירה. אנחנו שומעים מהספקים שלנו שאלות, ואין לנו תשובות. היום כשאני מגיע לכנסים, ישראלים הם מלכי השוק. אולי זה ישתנה".

 משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

מזרחי מזכיר כי קרנות אמריקאיות מהוות את המשקיעות העיקריות בחברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, ולא הציבור. "לאחרונה, קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה מישראל. אומנם זה היה במחאה על ההתנחלויות ולא על הרפורמה המשפטית, אבל אם קרנות אמריקאיות יאמצו אותה גישה, זה יכול להתפתח לכדור שלג".

הרפורמה המשפטית משפיעה בעיקר כלפי פנים. מדוע היא מטרידה את המשקיע האמריקאי?
אקהויז: "סימני שאלה לגבי מערכת המשפט הם סיכון להשקעות. מערכת המשפט אחראית על קדושת הרכוש הפרטי. מערכת משפט עצמאית יכולה למנוע הלאמה, היא יכולה למנוע מהממשלה לדרוש מהבנקים מידע על חשבונות פרטיים.

"ולא שמערכת המשפט שלנו לא צריכה כמה שינויים, אבל העצמאות שלה מהמערכת הפוליטית היא מה שנותן למשקיעים את תחושת הביטחון".

האם השינוי במערכת המשפט עצמו מלחיץ את המשקיעים האמריקאים, או המחאה הציבורית?
"אומרים עלינו שאנחנו 'מלשינים' (מתכוון למחאה שמגיעה לתקשורת הזרה, ג"ו), אבל לא זו הבעיה, אלא האירוע עצמו. המשקיעים מאוד חכמים, ולא מסתכלים על הפגנות ולא מחכים לשמעון שידבר בצומת יקנעם. להיפך, כשהם רואים את ההפגנות הם מבינים שלא כל שינוי יעבור פה בקלות".

חשבתם על העברת חלק מפעילותכם מחוץ לישראל?
מזרחי: "לא אעשה זאת, ולדעתי הדיבורים על זה הם קצת קשקוש. אם הכסף שלי בחו"ל, אז אני ממילא צריך לנייד אותו חזרה לתוך ישראל, כדי לשלם לעובדים. אין לנו כרגע חשש מהלאמה או שבנקים ישראליים יפלו. ההשפעה הגדולה היא על חברות חדשות, שיוצאות לגייס כעת הון לראשונה".

אקהויז: "אני נזהר מאמירות על הוצאת עסקים מישראל, כי אלה אמירות נוראיות. כרגע זה לא רלוונטי, ואני מקווה שגם לא יהיה. אבל הדבר היחיד שהוא יותר גרוע מלצעוק 'שריפה' בקולנוע ולהתמודד עם נזקי הבריחה ההמונית, הוא לא לצעוק ולראות את כולם נשרפים".

"ההאטה היא הזדמנות"

כאמור מדובר בשני יזמים מיתולוגיים בתחום הרפואה האסתטית. אקהויז הוא מייסד החברות סינרון ולומניס, שהונפקו בוול סטריט ונמכרו תמורת סכומי עתק. בשנים האחרונות הנפיק שתי חברות בת"א - סופווייב, העוסקת בתחום האסתטיקה הרפואית על בסיס אולטרסאונד (שווי נוכחי של 314 מיליון שקל) ואפיטומי, שפיתחה גלולה לטיפול בהשמנה ולהולכת תרופות לקיבה.

גם מזרחי הוא מחלוצי תעשיית המכשור הרפואי האסתטי. בעבר היה מראשוני המשקיעים בלומניס, ואחר כך שימש כמנכ"ל סינרון. ב־2006 הקים את הום סקינוביישנס, שפיתחה אסתטיקה רפואית לשוק הביתי, וב־2008 את אינמוד שפיתחה טיפול אסתטי זעיר־פולשני לפנים, ונסחרת כיום בשווי של כמעט 3 מיליארד דולר בנאסד"ק.

בימים אלה החברות שמנהלים השניים צריכות להתמודד גם עם האטה בשוק הפעילות המרכזי שלהן - ארה"ב, במקביל לעלייה במחירי חומרי הגלם וההובלה. מזרחי אינו מודאג ורואה בהאטה דווקא הזדמנות עבור אינמוד.

"נכנסנו לתקופה הזו עם כיסים מלאים", הוא אומר. "נכון לסוף הרבעון השלישי יש לנו 484 מיליון דולר בקופת המזומנים. אנחנו חברה לא ממונפת, ולכן עלות הכסף כרגע לא משפיעה עלינו. לעומת זאת חברות שנרכשו על ידי קרנות פרייבט אקוויטי שלקחו הלוואה לשם כך, צריכות לשרת את ההלוואה שהפכה כעת אולי ליקרה יותר. זו כנראה אחת הסיבות שבגללן אנחנו רואים את החברות הללו מצטמצמות. לא רואים אותן משקיעות באנשי מכירות, בשיווק, במו"פ".

בדוחותיה לסיכום 2022 אינמוד צפויה להכות את התחזיות שלה עצמה, עם הכנסות של כ־450 מיליון דולר וצפי לצמיחה לכ־525-530 מיליון דולר ב־2023.

מזרחי מודה שגם אינמוד מתמודדת עם גידול בעלות המכר שלה, "ובכל זאת הגדלנו את ההשקעה בשיווק ובמכירות. זה אולי יקטין קצת את שיעורי הרווחיות, אבל יש לנו מאיפה לקטון, וכך נצמח מבחינת נתח השוק שלנו. נקבל יתרון לגודל, שיחזיר את ההשקעה הזו או כבר עכשיו, או כשהמיתון ייגמר".

"גם בבליץ צרכו שפתונים"

סופווייב, שבה אקהויז משמש כמשקיע מייסד ויו"ר, היא חברה צעירה יותר, עדיין בשלב ההשקעה. בדוחותיה למחצית הראשונה של 2022 היא רשמה הכנסות של 13 מיליון דולר, הפסד בסך 9 מיליון דולר, והיו לה 36 מיליון דולר בקופה.

אקהויז, כבוגר של כמה תקופות האטה, מציין כי אלו דווקא לא משפיעות כמעט על השוק האסתטי: "גם בתקופת הבליץ בלונדון, המוצרים המבוקשים ביותר היו גרבונים ושפתון", הוא מזכיר. "המעמד שקונה את רוב הטיפולים האסתטיים הוא לא זה שייאלץ לוותר עליהם בגלל המיתון.

"אנו רואים אתגרים בשרשרת האספקה, אבל מכירים ויודעים להתמודד עם זה, ועם רווחיות גולמית של 75% במקום 85% כמו שהתרגלתי בסינרון. בארה"ב גם העלינו מחירים, אבל זה לא השפיע על היכולת שלנו למכור".

עם זאת, ההאטה דוחקת לפעמים לפינה את הרופאים, שקשה או מסוכן להם יותר לקחת הלוואה כדי לממן רכישה של מכשיר, גם אם הם צופים שהוא יחזיר את ההשקעה. מזרחי סבור ש"גם כאן, היתרון שלנו כחברה עם 'כיס' הוא ביכולת לתת לרופאים תוכניות מימון, עזרה בשיווק, וכך שוב להגדיל את נתח השוק שלי".