לידיעת ההייטקיסטים ששוקלים לעזוב את הארץ: אלה המשמעויות והעלויות

רגע אחרי ששככה "סערת עינת גז", מנכ"לית חברת פאפאיה גלובל, שאיימה להוציא את הכסף של החברה מהארץ, הגיע ההייטקיסט התורן הבא, תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד סטארט-אפ התמלול האוטומטי ורביט, והצהיר בראיון לעמליה דואק, כתבת חדשות 12, כי הוא מתכוון לעזוב את הארץ ולהפסיק לשלם פה מס.

● "ישן טוב כשיש מיתון": מנכ"ל ורביט מספר מה עמד מאחורי הקיצוצים ואיך הפך לאימפריית חדי קרן של איש אחד | ראיון
● מחבר רב המכר "הברבור השחור" מזהיר: "הדיסנילנד בשווקים נגמר" 
● שאול אולמרט בהפגנת ההייטקיסטים: "ככל שהממשלה תמשיך להיות אטומה - נרחיב את המחאה" 

בפרומו לראיון שישודר בסופה"ש נראה ליבנה אומר: "בשנים האחרונות שילמתי פה באופן אישי עשרות מיליוני דולרים מסים, ובחברה מאות מיליוני דולרים. הדרך שאני הולך בה, ואני מקווה שעוד רבים אחרים יעקבו אחרי, זה להפסיק להיות תושבים במדינת ישראל ולהפסיק לשלם פה מסים".

בינתיים ליבנה קיבל בטוויטר תגובה "רכה ומפייסת" משר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אחים אנחנו. מקווה שתחזור בך", והגיב באותה נימה מפויסת: "אשמח להיפגש".

ובכל זאת, למקרה ששיחות הפיוס לא יעבדו, אולי כדאי לגלות לליבנה שגם אם הוא מאוד רוצה להיפרד מרשות המסים הישראלית, לא בטוח שהיא תאפשר לו לעשות זאת כל-כך מהר, וזה יכול לעלות לו הרבה כסף.

מס יציאה וניתוק תושבות

שני מונחים בסיסיים שצריך להכיר כשעוזבים את הארץ הם מס יציאה וניתוק תושבות. כיוון שהמס בישראל פרסונלי (מיוחס לתושבי ישראל באשר הם), כדי להפסיק לשלם מס בישראל צריך להפסיק להיות תושב ישראל - ומתברר שלא כל-כך פשוט להתנתק מהמדינה. מעבר לכך, גם אם הוא יצליח, המדינה עדיין מבקשת נתח מערך הנכסים שצבר כשהיה תושב ישראל.

עו"ד ורו"ח יריב אבירם, שותף במשרד ברכה ושות', לשעבר מנהל תחום אמנות וחילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, מסביר כי "לא כל-כך קל ומהיר (ולעיתים לוקח מספר שנים) להפסיק לשלם מס בישראל, ויש לבחון בקפידה נושא זה גם בעת רילוקיישן וניתוק תושבות ממדינת ישראל. ניתוק תושבות לצורכי מס נמשך תקופה גם אחרי עזיבת הארץ ואחרי הניתוק יש את מס היציאה על רווחים בארץ שטרם מומשו".

בחוק הישראלי קיים סעיף שקובע "מס יציאה" - שמוטל על מי שחדל להיות תושב ישראל, ונועד למסות רווח מנכס שלא מומש לפני שעזב. בפועל, רשות המסים לא גובה את מס היציאה מרבים מהיורדים מהארץ בשל קשיי מעקב אחר מכירת הנכסים, שכן המס לא משולם בעת הירידה מהארץ וניתוק התושבות, אלא בעת מכירת הנכסים, אך במקרים רבים אותם ישראלים לשעבר לא דיווחו על עזיבתם את הארץ, ובוודאי שלא דיווחו מאוחר יותר על מכירת הנכסים שצברו כשגרו בישראל.

עד ההצהרה המתוקשרת שלו על כך שהוא יעזוב את הארץ, ליבנה עוד היה יכול ליהנות מאלמוניות יחסית בעת העזיבה את הארץ, אולם כעת רשות המסים תעקוב אחריו לכל מקום בעולם ותבחן באדיקות את המכירות של הנכסים הפרטיים שלו.

כל זה יקרה בהנחה שליבנה יצליח לשכנע את ישראל שהוא באמת נפרד ממנה, וזה, כאמור, לא כל-כך פשוט.

תשאלו את בר רפאלי

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי הם לא תושבי ישראל. המקרה המפורסם ביותר של השנים האחרונות היה המקרה של הדוגמנית בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל. מקרה נוסף שעלה לכותרת היה עניינו של שחקו הפוקר רפי אמית (אמקיקשוילי) ששילם מס כתושב ישראל למרות שעושה את רוב זמנו בחו"ל.

עו"ד ורו"ח יריב אבירם מסביר כי "לא ניתן להפסיק לשלם מסים בישראל גם לאחר שעזבת את ישראל. לפעמים זה לוקח שנים רבות לנתק את התשובות ולא להיות תושב ישראל ורק אז נבחנת השאלה האם אתה נכנס להגדרת תושב חוץ - רק אחרי 4 שנים מיום העזיבה ניתן להחליט אם בכלל ניתקת את תושבותך ומה באמת תאריך העזיבה".

מה שקובע את הניתוק מישראל הם מספר הימים שאותו "יורד" מהארץ בוחר לבלות בישראל בכל שנה. תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בכל העולם, ואילו תושב חוץ מחויב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי חזקות מספריות שלפיהן אדם הנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל - הוא תושב ישראל. גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר סך-כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר - ייחשב תושב המדינה לצורכי מס.

בנוסף לחזקות המספריות, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הזיקות של אותו אדם לישראל, ובכלל זה: בית קבע, בני משפחה שנותרו בארץ, זיקות עסקיות, מיקום הנכסים, שייכות למועדונים חברתיים מקצועיים, זיקות חברתיות וכלכליות ועוד.

איך כל-כך הרבה מס?

כמו חברות רבות שהשקיעו בצמיחה עתידית, גם ורביט היא חברה הפסדית, אך התייבשות ההשקעות בענף ההייטק בחצי השנה האחרונה, ולחץ המשקיעים, הביאו את יזמי הסטארט-אפים וחברות הצמיחה לחפש רווחיות.

ורביט מנצלת כיום את ההון שגייסה ב-2021, כ-400 מיליון דולר, לרכישת חברות רווחיות. לגלובס נודע כי יש בקופתה 130-150 מיליון דולר, וכי לאחר קיצוצים שנערכו השנה, שבמסגרתם פוטרו 60 עובדים, החברה מתכוונת להפוך רווחית בהמשך השנה.

ליבנה עצמו התעשר במהלך גיוסי ההון של 2020-2021, והכניס עשרות מיליוני דולרים באמצעות מנגון המכונה "סקנדרי" - תופעה שכמעט וחלפה מהעולם בצוק העיתים, אך הייתה פופולרית בזמן שבו משקיעים רבים חיזרו אחר חברות הייטק צומחות במטרה להשקיע בהן.

לפי ההערכות, בין רבע לשליש מסך ההון שזרם לחברות ההייטק ב-2021 הגיע לכיסי המייסדים, ההנהלה הבכירה והמשקיעים המוקדמים, שמכרו מניות למשקיעים החדשים. כלומר, היזמים נהנו מגל השקעות של 6.4-8.4 מיליארד דולר שהגיע לכיסם של מנהלים ומשקיעים מוקדמים ולא לקופת החברה.

ליבנה, שהכניס לכיסו כמה עשרות מיליוני דולרים, הפך למנכ"ל מבוסס ולמשקיע בולט בקרנות שמימנו אותו בתחילת הדרך: ויולה, ורטקס ודיסרפטיב, שגם היא הודיעה על העברת חשבונותיה לחו"ל. בהמשך השקיע גם בחברות כמו קלטורה, היפו, סימילרווב, איירון סורס וג'ייפרוג. "קניתי את המניות כשהיו בתחתית", סיפר בעבר לגלובס. לכן, את "עשרות מיליוני הדולרים" ששילם כמס, הוא שילם באמצעות מס רווחי הון, כלומר 25% מהכנסותיו.