מגעים אינטנסיביים לפשרה בנוגע לרפורמה המשפטית: אלה ההסכמות המסתמנות

בזמן שהצדדים מחריפים את ההצהרות בעד ונגד הרפורמה המשפטית, לגלובס נודע כי מתגבשות לפחות תחילתן של הבנות. במגעים מעורבים גורמים מצמרת מערכת המשפט, פוליטיקאים (לרבות מהאופוזיציה) ואנשי אקדמיה.

● עמדת היועמ"שית לגבי הרפורמה המשפטית: "פגיעה קשה בבלמים והאיזונים בין הרשויות" 
● היועמ"שית לנתניהו: עלייך להימנע ממעורבות בקידום המהפכה המשפטית 
● הגיע זמן פשרה: מומחים משרטטים מתווה ליציאה מהפלונטר של הרפורמה המשפטית | פרויקט מיוחד

בין השאר, בסוגיית פסקת ההתגברות עלו הצעות להגדיל את הרוב הדרוש בכנסת לביטול פסילת חוק בבג"ץ. בסוגיית עילת הסבירות מוצע נוסח מרוכך לאפשר לבית המשפט לעשות שימוש בעילת הסבירות רק במקרים חריגים, אך בנושאי מדיניות והחלטות ממשלה, ברוב מיוחס של שופטים.

בכל הנוגע לוויכוח אודות מעמד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, נרשמה התקדמות מעטה, ואחת מההצעות מדברת על פיצול משרת היועץ המשפטי במשרדים.

בסוגיית בחירת השופטים הצדדים מתבצרים בעמדותיהם. עם זאת, הצעת הפשרה שעל הפרק היא מתן זכות וטו כפולה - הן לנציגות השופטים והן לשר המשפטים. בכל הצעות מופיע סעיף של הגדלה משמעותית במספר השופטים המכהנים, לטיפול בבעיית הסחבת והעומס בבתי המשפט.

הסימנים הראשונים נראו כבר במהלך הפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי המשק שהתקיימה בשבוע שעבר. במהלך השיחה, נתניהו השיב בחיוב לשאלה על מאמצי הידברות שמוביל הנשיא יצחק הרצוג בנוגע לרפורמה המשפטית. אולם נזכיר כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אסרה על נתניהו לעסוק ברפורמה, לרבות בפשרה, בעקבות המשפט המתנהל נגדו.

"המטרה שלנו היא להוביל למכניזם"

"כמה דברים ברורים לנו", אומר לגלובס אחד מהמארגנים של המאמצים הללו. "האחד - שלא נצליח לגבש קונצנזוס כולל, כי יש מטען שלילי בשני הצדדים שלא מוכנים לשום פשרה. השני - שהם מיעוט, והרוב, שרוצה שינוי, חלוק לגבי היקפם. אנחנו סופגים ביקורת חריפה על עצם ההידברות, אבל היא מייצגת מיעוט, ולהפתעתנו גייסנו להידברות גם אישים המזוהים עם פורום קהלת, לצד משפטנים התומכים בסמכויות נרחבות לבית המשפט העליון".

לדברי אותו גורם, המטרה היא "ליצור מכניזם שיביא לקבלת נוסח מוסכם, כך שאפשר יהיה להעבירו על דעת הרוב בקואליציה, אבל חשוב לא פחות בדעת הקהל. יש כבר כמה נוסחים עם הרבה הסכמות".

מאחורי הקלעים של מחאת הכלכלנים וההייטקיסטים

בשבועות האחרונים גל מחאה מצד כלכלנים ואנשי הייטק שטף את הרחובות. "תגיד", שאלתי חבר טוב ואיש ותיק בתחום ניהול קרנות הון-סיכון המשקיעות בישראל, "אתה מקבל פניות ממשקיעים שמביעים חשש ממשי מהרפורמה המשפטית?".

הוא היסס לפני שענה, ולבסוף השיב: "כן, אבל. כל הפניות שקיבלתי ממשקיעים מושפעות מהלך הרוח בתקשורת. הם מסתכלים על הנתונים ויותר רגועים. הם מניחים שישראל היא עדיין נחשבת ליעד איכותי להשקעה. אבל המהומה שנוצרה פה, שזולגת ממדורי הפוליטיקה והמשפט למדורים הכלכליים, היא זו שיוצרת שאלות וסימני שאלה".

השבוע ניסיתי לברר מה עמד מאחורי מכתבי הכלכלנים ומחאת ההייטקיסטים נגד הרפורמה המשפטית. זה קרה בשיחות עם כמה מהחותמים על המכתב, עם מנהלי קרנות הון-סיכון ואנשי הייטק. גיבשתי מספר מסקנות מאותן שיחות: ראשית, רוב מכריע בקרב האנשים שדיברתי איתם מודה כי אין כל סכנה ממשית לכלכלה הישראלית הקשורה ישירות לרפורמה.

שנית, לדבריהם, החשש העיקרי הוא מפני מתן כוח מופרז לממשלה, שבהיבטי שוק חופשי נחשב לבעיה, ובית משפט עצמאי חיוני לשמור מפני שינויי חקיקה ותקנות מגבילות. "אין לי מושג מה מתחולל בראשם של המחוקקים, ולכן אני חושש", אמר לי אחד מאותם אנשים ששוחחתי איתם.

גם אורי יוגב, לשעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות והממונה על אגף התקציבים שהוביל לצד נתניהו כמה רפורמות כלכליות, אמר לי השבוע: "אני מכיר את נתניהו, הוא הביא תוכנית של 100% ורוצה להעביר 70% ממנה. צריך שינוי ברפורמה, היא מופרזת, ואני חלק מהפעלת הלחץ הזה".

כאן טמונה התשובה לשאלת מה עומד מאחורי ביקורת הכלכלנים וההייטקיסטים. המחאה נגד הרפורמה המשפטית היא מסע מאורגן, מסודר, מתוזמן וממומן, ולא אוסף של מחאות מכל מיני מגזרים וקבוצות.

מאחוריו עומדים מטות מחאה המקושרים ביניהם ומתאמים את הפעילות, חלקם המאורגן יותר בעל קשרים פוליטיים מובהקים, עם יסודות לתנועת V15 ולעמותות הקשורות למחאת בלפור.

"הלחץ מלווה באזהרות מופרזות והעלאת החשש"

בין השאר, המטות מתאמים ביניהם פרסום מכתבים ועצומות. אחד מאנשי העסקים שמעורב בכך אמר לגלובס: "אנחנו מנהלים את זה במודע, מתוך תובנה כי רק הפעלת הלחץ, גם אם היא מלווה באזהרות מופרזות ובהעלאת חששות מחו"ל, תשיג תוצאות.

לדבריו, "בלי הלחץ הקיצוני הרפורמה לא תשתנה, ונתניהו כמעט מזמין את הלחץ. הרפורמה המלאה היא לשיטתנו אסון, והשינוי שלה יכול להיעשות רק כך".

למרות זאת, חשוב לציין כי המחאה ברובה המכריע היא גם ביטוי לחששות של רבים בחברה הישראלית, אזרחים שמודאגים מעתידה של הדמוקרטיה ומהמשמעויות מרחיקות הלכת של הרפורמה בכללותה.