| 03.02.2023
המדע מאחורי הנשיקה הרומנטית / אילוסטרציה: Shutterstock
הנשיקה הראשונה בקולנוע נצפתה ככל הידוע בסרט בן 25 שניות שצילם תומס אדיסון בכבודו ובעצמו, בשנת 1896. מאז, כמעט כל הסרטים הרומנטיים הסתיימו בנשיקה, ההוכחה הסופית לכך שהכול יהיה בסדר. בתרבות המיינסטרים המערבית, הנשיקה נקשרה ברומנטיקה כמעט יותר מכל מחווה גופנית אחרת. שורה של מחקרים מנסים לענות על השאלה מדוע אנחנו בכלל מתנשקים.
● מה מחפשות ביונסה, נעמי קמפבל וקיילי ג'נר בעמוד האינסטגרם של קיבוצניקית מהצפון?
● למה אנחנו מקבלים כל כך הרבה הצעות שיווקויות לא רלוונטיות?
● המסע היקר של אוסקר גלוך משעריים לצמרת הכדורגל העולמי
"אצל תינוק, כל היכולות ממוקדות בפה", אומרת ד"ר עידית גוטמן, מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "הוא מסוגל למצוץ ולבלוע, והוא שולט בפה שלו הרבה לפני שהוא שולט באיברים אחרים בגוף. בתחילת החיים, הפה הוא איבר חישה ראשון במעלה. תינוקות מכניסים אליו כל דבר, כמו עיוור שממשש, אבל בתקופה שבה חוש המישוש עדיין לא מפותח".
הפה נולד ונשאר לאורך השנים איבר רגיש מאוד. "החלק במוח שמוקדש לשפתיים הוא מאוד מפותח", אומרת גוטמן. "פצע בפה הוא מאוד כואב, ונשיקה בפה היא מאוד עוצמתית. היא גם מתקשרת לתקופה בחיינו שהייתה קדם מילולית, וזה כנראה המקום שאליו אנחנו רוצים לחזור במקרה של משיכה מינית, אל החישה הקדם־מילולית, וממש להכניס את הפרטנר לפה ולטעום אותו".
גוטמן מצטטת את הפסיכולוגית האבולוציונית פרופ' עדה למפרט: "היא אמרה שאהבה רומנטית היא המצאה, שבעצם שואלת את הביטויים הפיזיים שלה מאהבה הורית. אנחנו קוראים לאהובים שלנו בייבי ולילדים שלנו אבאל'ה. פרויד, אף שחלק מדבריו לא אוששו, עדיין חי ובועט".
מחקרים הראו שאפשר להבדיל בין אם לתינוק לבין קרובת משפחה שאינה האם לפי הנטייה של האם להכניס איברים של הילד לפה. היא מנסה לטעום אותו, לאכול אותו, אומרת גוטמן. "יש לה גם נטייה גבוהה יותר לומר 'אני אוכל אותך', ולקרוא לו 'מתוק'".
התינוק מצדו "מוצץ את מיץ אהבתה של האם באמצעות השפתיים והפה והוא תלוי בכך כדי להתקיים. לכן רק טבעי שנמשיך לשייך לאורך כל חיינו רגשות עוצמתיים דרך הפה גם במסגרת אהבות אחרות. הגיוני שבזכות הרגעים הראשונים האלה, הנשיקה ממשיכה למצוא חוויה של עונג".
ד''ר עידית גוטמן / צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
בעלי חיים רבים, ובהם קופים, לועסים את המזון עבור הצאצאים הצעירים. נראה שגם בני אדם עשו זאת בעבר, ותוך כדי העברת המזון היה גם מגע שפתיים. הרוק שעובר בנשיקה, על כל נגיפיו וחיידקיו, הוא לדברי גוטמן חלק מהאינטימיות. "כך אנחנו מעידים על כך שאיננו נגעלים הדדית מההפרשות זה של זה. כך אנחנו חולקים חיידקים בצורה מאוד יעילה, והופכים דומים יותר".
1. העברת מידע: מחקר שנעשה באוניברסיטת אלבני בניו יורק הראה שנשיקה יכולה להיות גורם מכריע בהחלטה אם להמשיך או להפסיק קשר רומנטי, מאחר שהיא מעבירה מידע שקשור בריח ובעוצמת המגע
2. לחסן את הגוף: חוקרים טוענים שאחת המטרות של הנשיקה היא לחנך את מערכת החיסון של בני הזוג נגד הווירוסים זה של זה, כמו חשיפה מוקדמת לאלרגן
3. חוקרים שבדקו תרבויות שפחות נהוג בהן להתנשק מצאו שגילויי החיבה הזוגית התבטאו בהנחת יד על הכתף או סביב המותניים, או בשיחה ממרחק קטן במיוחד
למעשה, חוקרים טוענים שאחת המטרות של הנשיקה היא לחנך את מערכת החיסון של בני הזוג נגד הנגיפים והחיידקים זה של זה, כמו חשיפה מוקדמת לאלרגן, אבל דרך מערכת העיכול שבה ההגנות נגד פולשים הן החזקות ביותר.
באמצעות הנשיקה אנחנו חולקים לא רק חיידקים, אלא גם מידע. "ישנה טענה שבגלל המיקום האסטרטגי של הנשיקה, כל כך קרוב לאף, אפשר לדגום באמצעותה את החלבונים בשפתיים וכך ללמוד על הגנטיקה של האדם שמולנו. אחת התיאוריות המבוססות יחסית של המשיכה המינית גורסת שאנחנו נמשכים לאנשים שהם קרובים לנו גנטית בדברים מסוימים ורחוקים באחרים. אנחנו לומדים את הגנטיקה של בני הזוג הפוטנציאליים באמצעות הרחתם. נשיקה היא דרך קיצור טובה לקבל כמה שיותר חומר גנטי של האחר בזמן קצר".
ואכן, מחקר שנערך בהובלת סוזן מ. היוג'ס מאוניברסיטת אלבני בניו יורק הראה שנשיקה יכולה להיות גורם מכריע בהחלטה אם להמשיך או להפסיק קשר רומנטי חדש. המחקר נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטה, שחלקם סיפרו כי קרה להם בעבר שהם הרגישו משיכה למישהו, אך אחרי הנשיקה המשיכה נעלמה.
"באמצעות הנשיקה מעבירים המון מידע", כתבו מחברי המאמר עם פרסומו. "במהלך הנשיקה מעבירים מידע שקשור בריח, בעוצמת המגע, בטונוס השרירים". נשיקה יכולה להיות מרפרפת, עוצמתית או תוקפנית. היא יכולה להיות הססנית, מלאת תשוקה או להיחוות כמלאכותית.
שריל קירשנבאום, מחברת הספר The Science of Kissing: What Our Lips Are Telling Us, כותבת שהבונובו חי בחברה מטריארכלית, ומגע פיזי, הכולל נשיקות ויחסי מין, משמש בה אמצעי לגישור ולסיום קונפליקטים בין בני מינים שונים ובין בני אותו מין, וגם בין נקבות האלפא של קבוצות זרות שרק לאחרונה נפגשו.
קופי אדם אלה משתמשים בנשיקות לעתים קרובות כאמצעי תקשורת ובניית אמון. הם מתנשקים כשהם במתח, כנראה כדי להרגיע את עצמם. הנשיקה היא אמצעי לחיזוק הקשר עם חברים אחרים באותה קהילה, ולפעמים הם מתנשקים לאורך זמן. תועדו גם אירועי נישוק וגיפוף של יותר מעשר דקות.
קופי בונובו / צילום: Reuters, Finbarr O'Reilly
מיני חיות אחרים עושים מחוות אחרות בעלות פונקציות דומות. לדוגמה, כלבים מרחרחים ומלקקים זה את זה במפגש, ובמיוחד עושים זאת לפני יחסי מין. אצל זן מסוים של פילים אסיאתיים, כאשר פיל אחד נלחץ למראה נחש או למשמע רעש חזק, פיל אחר עשוי לבוא וללטף אותו עם החדק, ואז לשים אותו בפיו. זו נחשבת בעיני מדענים התנהגות שנועדה להרגיע, באופן דומה לנשיקה או חיבוק. מינים נוספים של חיות מעבירים מידע וגם מרגיעים זה את זה באותו אופן.
גלי וינרב
במסגרת המחקר תשאלו החוקרים כ־1,000 סטודנטים. מתוכם רק חמישה לא התנשקו עד אותו יום. כ־200 או יותר נישקו יותר מ־20 בני זוג עד גיל הקולג'. הרוב המוחלט של הנשים אמרו שהן לא מוכנות לקיים יחסי מין אם לא התקיימה קודם לכן נשיקה, ואילו לרוב הגברים לא היה זה תנאי מקדים. הרבה יותר נשים מגברים טענו שהן אינן מוכנות לקיים יחסים עם מי שאינו "מנשק טוב".
נשים שהשתתפו במחקר העידו שהן נעזרות בנשיקה בהמשך הדרך הזוגית בין היתר כדי לבדוק אם הן עדיין נמשכות לבן הזוג באותה מידה, ואם הוא נמשך אליהן. "בגלל הרגישות הגבוהה של האזור, עוברים ניואנסים קטנים ביחס לקשר וביחס למצב הרגשי של המתנשקים", אומרת גוטרמן. או כפי ששרה הזמרת שר: If you want to know if he loves you so, It’s in his kiss.
"ככל שהנשיקה יותר רטובה ועמוקה, כך היא יותר אינטימית", אומרת גוטמן. "אולי את זוכרת את הפרק ב'חברים' שבו צ'נדלר ומוניקה מנסים להסתיר את הזוגיות שלהם, וכשתופסים אותם מתנשקים, צ'נדלר אומר 'בצרפת כולם מתנשקים ככה' ופונה לנשק את כל חבריו בנשיקות רטובות. אבל אף אחד לא מתבלבל. ברור שעבור מי שגדל בתרבות שלנו, נשיקה עם רוק זה לא דבר שעושים עם 'סתם' חבר".
תיאוריה נוספת גורסת שבאמצעות הרוק, גברים מעבירים לנשים כמות מסוימת של ההורמון טסטוסטרון, ונוכחותו מגבירה את החשק המיני של האישה. על פי הגישה הזו, "נשיקה לא טובה", שאינה מעוררת משיכה, יכולה להיות גם כזו שלא עבר בה מספיק טסטוסטרון. בינתיים התיאוריה לגבי העברת המידע והחיידקים, זוכה לתמיכה חזקה יותר מאשר תיאוריית העברת הטסטוסטרון.
ב־2015 פורסם מאמר בכתב העת "American Anthropologist", שבדק עד כמה אוניברסלי רעיון הנשיקה הרומנטית. החוקרים נעזרו בסקר שנעשה ב־128 תרבויות שונות (סקר eHRAF World Cultures), בסקר נוסף שאסף מידע על כ־40 תרבויות נוספות, ובראיונות עם אנתוגרפים. לפי המידע שנאסף, רק בכ־46% מהתרבויות נשיקה רומנטית היא עניין מקובל.
נשיקות רומנטיות הן פופולריות ביותר באמריקה, המזרח התיכון ואסיה, ופחות פופולריות במרכז אמריקה. אף לא אחד מהאנתרופולוגים החוקרים תרבויות שבטיות באפריקה שמדרום לסהרה, גינאה החדשה או אזור האמזונס דיווח שראה שם נשיקה רומנטית.
ניתוח של הנתונים אישר את הקשר בין רמת ההיררכיה והפתיחות בתרבות מסוימת לבין היקף הנשיקות הרומנטיות הנהוגות בה. אחת ההשערות היא שחברות שחיות בקבוצות קטנות עם חשיפה מעטה לעולם פחות נזקקות לנשיקה כדרך להכיר זה את זה ולהעביר זה לזה חיידקים וחיסונים עבורם. בתרבויות הללו נדיר ששני אנשים יקיימו יחסי מין בטרם אכלו מאותה צלחת, למשל.
קבוצה נוספת של חוקרים הוסיפה ושאלה את בני התרבויות הלא־מתנשקות מה הם חושבות על הנשיקות האלה עם השפתיים. התשובות נעו בין חוסר עניין ללעג וגועל מוחלט. בחלק מאותן תרבויות גילויי החיבה הזוגית התבטאו בהנחת יד על הכתף או סביב המותניים, או בשיחה ממרחק קטן במיוחד. בתרבות מסוימת במרכז אמריקה, נשיקה על השפתיים לא הייתה קשורה לרומנטיקה, אך נשיקות על היד או הרגל נועדו להביע כבוד.
"בתנ"ך יש המון נשיקות", אומרת גוטמן. "למשל, 'ישקני מנשיקות פיהו' בשיר השירים. אנחנו לא בטוחים שכל הנשיקות בתנ"ך הן בהכרח נשיקות רומנטיות כמו שאנחנו מכירים אותן, אבל חלקן בהחלט כן". בשבט מסוים בדרום סודן, בני נוער כבר מתנשקים, אך מבוגרים שרגילים לנשק ילדים ראו בנשיקה של בן הזוג מעין אינפנטיליזציה של הקשר, ונמנעו מכך.
בתרבות של האסקימואים, לחיכוך האף המוכר יש, להערכת חוקרים, תפקיד דומה לנשיקה. האינואיטים, תושבי צפון כדור הארץ, נוהגים לחכך את אפיהם אלה באלה בעת פגישה, אך החיכוך הוא רק חלק מהעניין. בעת הצמדת האפים נהוג להריח לעומק זה את נשימתו של זה, וייתכן שכך הם מקבלים חלק מהמידע לגבי הגנטיקה ומערכת החיסון שאנחנו מקבלים באמצעות נשיקה. אבל ישנם הבדלים בין קבוצות אינואיטים לגבי מי מתנשק. בחלקן הורים מנשקים ילדים, ככל הנראה במטרה להתקרב, להסתנכרן ולהרגיע. בתרבויות אחרות זו פעילות זוגית שלא נהוג לעשות מול הילדים.
בני אדם מכילים כ־2־3 ק"ג חיידקים, שנמצאים במעי, בפה, בשיער ובעור. בני משפחה אחת חולקים את רוב החיידקים, אבל לא צריך לגור יחד כדי לחלוק אותם. נשיקה אחת של 10 שניות עם הלשון מעבירה 8 מיליון חיידקים (לעומת 100 מיליארד שבאנו איתם מהבית).
"יש לנו ג'ונגל בפה", אומר ד"ר דרור בר־ניר, מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה. "הפה שלנו מאוד לא סטרילי. כששני אנשים מתנשקים, הם משתפים את מה שיש להם, העברה דו כיוונית של נגיפים וחיידקים, שנאספו לאורך שנים, אך גם גורמי מחלות. נשאות ל־EBV ו־CMV, הרפס וסטרפטוקוקים מסוגים שונים, מחלות חניכיים וכיבי פה".
רומנטי.
"כל עוד שני אנשים מבוגרים חולקים את המיקרוביום של הפה, בדרך כלל לא קורה כלום. אני פחות ממליץ להתנשק כשאתם בהתקף פעיל של מחלה, אם אתם יכולים להתאפק".
הראיון איתך נערך בדיוק לאחר שהגשמת חלום ילדות לנסוע במשאית זבל. אז מה יותר הגייני, משאית זבל או פה?
"את משאית הזבל רוחצים כל יום. וכדאי לרחוץ ידיים היטב אחרי טיול גזה. בלי קשר לנשיקות. גם את השיניים אנחנו אמורים לצחצח פעמיים ביום, אבל זה לא משנה מהותית את המיקרוביום שלנו".
הבעיה היא לא רק הפה. "היום אנחנו מתנשקים גם באיברים אחרים, וזה משתף עוד יותר. מאיברי המין לפה ומהפה לאיברי המין. לכן היום פפילומה יכולה לעבור בנשיקה, ואז לגרום לסרטן הגרון, וכך גם מחלות מין אחרות, כמו עגבת".
ד''ר דרור בר־ניר / צילום: תמונה פרטית
בעבר זה היה פחות נהוג?
"אנחנו רואים שבעוד שלפני כמה עשורים היו לנו הרפסים של מין והרפסים של פה, היום הם כמעט התחלפו. בעבר ההפרדה בין נשיקות למין הייתה ברורה יותר".
אז יש יתרון בריאותי לנשיקה?
"בסך הכול, אנשים עם מגוון חיידקים רב יותר, הבריאות שלהם טובה יותר. ככל שיש יותר סוגים של חיידקים טובים, יש פחות מקום לחיידקים מסוכנים".
לנשיקות יש יתרון בריאותי עבור הקשר הזוגי, אומרת גוטמן. "זוגות שמתנשקים יותר הם בדרך כלל מרוצים יותר ממערכת היחסים, והקשר הוא כנראה לא חד כיווני. בזמן נשיקה יש סינכרוניזציה מאוד גבוהה של המוחות, ואנחנו נוטים לאהוב את מי שאנחנו מסונכרנים איתו. ישנם מחקרים שמראים שאצל זוגות שמתנשקים הרבה ישנה ירידה בהורמוני דחק, בכולסטרול רע ובמגוון פרמרטים בריאותיים".