המשנה ליועמ"שית בוועדת החוקה: הרפורמה תותיר את המדינה חלשה

הדיונים בוועדת החוקה לקידום הרפורמה המשפטית התחדשו היום (א'), ובכוונת יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, לקיים דיונים אינטנסיביים כדי לקדם את הרפורמה במהירות.

היום התייצבה לדיון המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי, לאחר שבשבוע שעבר פורסמה עמדת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, לפיה הרפורמה תוביל לפגיעה קשה בבלמים ובאיזונים בין הרשויות, וכי רשויות השלטון אינן יכולות להחזיק בכוח בלתי מוגבל המהווה מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם. בהרב-מיארה ביקרה את כל רכיבי הרפורמה. 

עו"ד סומפולינסקי אמרה היום כי ההסדר המוצע מבקש להסיר כל מגבלה מעל הכנסת, וכי הרוב לפסילת חוקים חריג בכל קנה-מידה. "אם הקואליציה לא רוצה לפעול דרך פסקת ההתגברות, אז היא יכולה להכתיר חוק כחוק יסוד, ואז הקואליציה פטורה מכל עול של ביקורת", אמרה. 

● בכירים במשק: הגיע הזמן להידברות ופשרה בנוגע לרפורמה המשפטית 
● מדד הפחד: איך הרפורמה המשפטית תשפיע על הכלכלה, ומה אפשר ללמוד מהעולם
● "אנחנו רגע לפני משבר חוקתי או ערב כינון חוקה": ראיון עם ד"ר מיכה גודמן
● ג'יי.פי מורגן: דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת בעקבות הרפורמה המשפטית
● סקר גלובס: אלה השינויים שהציבור רוצה לראות במערכת המשפט

עוד היא הוסיפה כי הבעיה תהיה לא רק בחוקים קיצוניים, אלא בהחלטות וחוקים שגרתיים באמצעות פגיעה בזכויות הפרט. "לא תהיה הגנה על זכויות אזרח ומינהל תקין", אמרה.

עו"ד סומפולינסקי יצאה נגד הטיעון של ח"כ רוטמן ושר המשפטים יריב לוין, לפיו עיקרון הרוב מאפשר לקואליציה לפעול בכל דרך. "בכל מדינה דמוקרטית יש מקום מרכזי לבית המשפט, וכרגע מבקשים לבטל אותו כמעט כליל. עיקרון הרוב הוא עיקרון חשוב - אך לא עיקרון בלעדי. התיקונים יותירו את המדינה חלשה ביותר".

על עמדת היועץ המשפטי לוועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, לדחות את החלת התיקונים לכנסת הבאה, אמרה עו"ד סומפולינסקי: "הבעיה של מועד התחילה תהיה בטלה בשישים נוכח המהות - הפגיעה בעקרונות דמוקרטיים".

בשלב זה התפרצה לדבריה ח"כ טלי גוטליב מהליכוד ושאלה: "מה המשמעות שאנחנו נבחרי עם, והביאו אותנו היום לחוקק? למה נבחרנו?". 

על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אמרה עו"ד סומפולינסקי: "השינוי המוצע יפגע באופן קשה בעיקרון יסוד של הפרדת הרשויות ואמון הציבור. היום יש הליך בחירה משותף בו אי-אפשר למנות שופטים בלי הסכמה של הדרג הפוליטי. ההסדר נועד לתת מענה לטענה שבית המשפט עוסק בסוגיות חוקתיות ולצורך בגיוון של בית המשפט. כעת מבקשים להפוך את המינוי לפוליטי, בו הממשלה והקואליציה יבחרו את השופטים".

 דיון בוועדת החוקה, 5.2 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ח"כ רוטמן השיב ואמר: "מי שהפר את האיזון לאורך השנים זה בית המשפט העליון באמצעות הענף שחרג מהאיזון", והעיר על דבריה של עו"ד סמופולינסקי שאמרה שהעמדה שהיא מציגה היא של היועצת המשפטית לממשלה ולא של הממשלה, כי "היועצת המשפטית לממשלה איננה הרשות הרביעית".

עו"ד סומפולינסקי הוסיפה כי "ש עוד חלקים של הרפורמה שאנחנו לא יודעים עליהם, ולכן לא ניתן לקיים בחינה אמיתית של איזונים ובלמים מבלי לראות את חלקי התמונה המלאה המסתמנת. יצירת איזון בין הרשויות חייבת בראש ובראשונה לראות את חלקי הפאזל השונים, ואינה יכולה להיעשות בשיעורין-שיעורין".

עו"ד סומפולינסקי סיימה את דבריה בכך ש"היועצת המשפטית קראה לשר המשפטים לקיים שיח".

תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה

נוסח הצעת החוק בו דן יו"ר הוועדה רוטמן נדון במקביל להצעת החוק שמקדם שר המשפטים יריב לוין. מאחר שההליך בוועדת החוקה מהיר יותר, שני ההליכים מקודמים במקביל, זאת למרות שיש הבדלים בין הנוסח של ח"כ רוטמן לבין זה שפרסם שר המשפטים לוין.

לפי הנוסח בו דנים בוועדת החוקה, שופטי בית המשפט העליון יוכלו לפסול חוק רק פה-אחד, בהסכמת כל 15 שופטי העליון המכהנים. גם אם בית המשפט העליון יפסול חוק, הקואליציה תוכל לחוקק אותו מחדש בכל רוב של חברי כנסת.

באשר להרכב הוועדה לבחירת שופטים: רוטמן מציע שבוועדה יהיו 9 חברים, מהם חמישה מהקואליציה או שימונו בידי הקואליציה. הארבעה הנוספים יהיו חבר כנסת מהאופוזיציה ו-3 שופטים - נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס שימונו על-ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. כלומר - הקואליציה תבחר גם חלק מהשופטים. זאת בניגוד למצב היום, שבו מכהנים בוועדה 3 שופטי עליון מכהנים, בהם הנשיאה. בנוסף, למועמדים לבית המשפט העליון ייערך שימוע בפני ועדת החוקה.

בנוסף, עילת הסבירות תבוטל כלפי החלטות של הממשלה, ראש ממשלה ונבחרי ציבור. את שינוי סמכויות היועצים המשפטיים לממשלה מתכננת הקואליציה לקדם בהצעת חוק פרטית.