המכתב החריג של רשות החברות הממשלתיות למנכ"ל רכבת ישראל

ברשות החברות הממשלתיות ממשיכים להתערב בעימותים בין מנכ"ל רכבת ישראל, מיכאל מייקסנר, לבין הדירקטוריון, ושיגרו מכתב חריג למנכ"ל ביחס להתבטאויותיו בדירקטוריון.

בהתאם לתוכנית האסטרטגית שנקבעה על-ידי משרדי הממשלה, הנהלת הרכבת גיבשה תוכנית להתעצמות החברה וגיוס 438 עובדים. כשהנושא הגיע לדירקטוריון, נדב צוק, סגן מנהלת הרשות מיכל רוזנבוים, העלה שאלות כלפי המנכ"ל. 

 מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות / צילום: כדיה לוי

לפי מכתב ששלח צוק היום (א') והגיע לידי גלובס, "אחד מן הנושאים העיקריים שהובאו לשולחנו של הדירקטוריון נסב על עניין בקשתך לתוספת תקנים, ארבע מאות שלושים ושמונה במספר. תוספת תקנים בהיקף שכזה, בהיקף גדול ומשמעותי לעומת חברות אחרות, מחייב דיון איכותי ומעמיק בדירקטוריון. במסגרת הדיון מוטלת חובה על הדירקטורים לשאול שאלות ולקבל מענים המניחים דעתם טרם הם נעתרים לבקשה זו, וזאת במסגרתו של ממשל תאגידי תקין בחברה. במהלך הדיון, תוך כדי שאלות של דירקטורים בנושא, העלית מספר טיעונים הנוגעים לממשל תאגידי והתנהלות החברה". 

לפי המכתב, המנכ"ל מייקסנר טען כי הרכבת אינה חברה עסקית, וכי "הדירקטורים צריכים לשאול שאלות של מדיניות ואינם יכולים לשאול שאלות פרטניות אשר יורדות לגופם של דברים". כן טען מייקסנר כי הרשות יכולה "להשקיף" על הדיון, ולכן "נציג רשות החברות אינו יכול להשתתף בדיון באופן אקטיבי". 

ואולם חרף המכתב, בסביבתה של מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות, הבהירו כי לא יתנו יד להליך הדחה. 

שיקולים עסקיים

במכתב הפנה צוק את מייקסנר לחוק הקובע כי חברה ממשלתית תפעל לפי שיקולים עסקיים שלפיהם נוהגת לפעול חברה לא ממשלתית. ואולם ראוי להדגיש כי חברת רכבת ישראל היא חברה ממשלתית, אשר תקציבה, יעדיה ומטרותיה ותוכנית התשתיות שעומדת לפתחה נקבעים על-פי המדינה - משרדי האוצר והתחבורה, ומבחינה זו היא אכן לא מתפקדת כחברה עסקית לכל דבר ועניין, וממילא הדירקטוריון שלה מהווה שכבת ביניים.

● התערבויות, סכסוכים והפרעה לממשל תקין: האם בכלל יש צורך בדירקטוריונים בחברות תשתיות ממשלתיות? 

עוד כתב צוק כי "בעניין טענתך כי דירקטורים אינם יכולים לשאול שאלות ספציפיות אלא רק שאלות של מדיניות, אזכיר כי על-פי חוק החברות, הדירקטוריון לא רק מתווה את מדיניות החברה, אלא גם מפקח על ביצועי המנכ"ל ופעולותיו", והביא דוגמאות וציטוטים מהפסיקה בדבר אחריותם של דירקטורים, וכן הדגיש כי מעמדו של נציג רשות החברות בדיון הוא כשל דירקטור, והוסיף כי "מניעת השאלות, או הכבדה על יכולתם של הדירקטורים להעלות שאלות ולקבל תשובות מן המנכ"ל, מונעת מהם לעמוד בחובותיהם כלפי החברה ומניה וביה שוללות את קיומו של ממשל תאגידי נאות בחברה". 

מכתב תמוה

ואולם, גורמים בענף התחבורה מכנים את המכתב תמוה, וזאת משום שלא כל מנכ"ל חברה ממשלתית שמתבטא באופן שנוי במחלוקת בדיון בדירקטוריון זוכה למכתב מסוג זה. כמו כן, הדברים לא נאמרים בחלל ריק: בתקופתו של רם בלינקוב ברשות החברות נסיונות להדחת המנכ"ל בידי הדירקטוריון בראשות משה שמעוני שאת מרביתו מינתה מירי רגב בתקופתה הקודמת במשרד התחבורה, נבלמו, תוך שהושמעו טענות להתערבות הדירקטוריון בעבודת ההנהלה.

חברי דירקטוריון טענו בדיון כי אין שום מניעה או שום בעיה לשאול שאלות, וההפך הוא הנכון, כשלאורך השנה בנושאים מקצועיים תמיד הרגישו בנוח לשאול שאלות וקיבלו מענים מלאים ותשובות מנומקות לכל נושא באשר הוא. ואכן התקיימו דיונים פוריים במשך שעות על הסכם ההפעלה למשל. 

מנכ"ל מוערך

מנכ"ל הרכבת מייקסנר נחשב למנכ"ל מוערך מאוד ששיקם את הרכבת ממשבר של חוסר אמון מוחלט מול משרדי הממשלה, והחברה בראשותו אמונה כעת על תוכנית פיתוח בסך של כ-50 מיליארד שקל.

צוק הוא הממונה השלישי במספר על הרכבת בשנה האחרונה. לאחר פרישתו של אורי שיינין, סגן מנהל הרשות, מונה סגן אחר, חביב קטן. בחודש שעבר רוזנבוים החלה בשינוי ארגוני של הרשות, והטיפול הועבר לידיו של צוק.

הדברים עוררו תרעומת ברשות החברות, שם סבורים כי לא ראוי שהמנכ"ל ישתלח בגורמים בכירים בה, אך בסביבת מנהלת הרשות טוענים כי לא יתנו יד להליך הדחה ללא טעמים מוצדקים, ואולם יש החוששים כי "התיק נבנה" לאותם טעמים בדיוק.