הקמת תאגיד השידור "כאן" היא הרפורמה הימנית המוצלחת של ממשלת נתניהו

הכותב היה מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן" מיסודו ועד שנת 2022

תאגיד השידור הישראלי "כאן" הוא הזדמנות היסטורית נדירה של בנימין נתניהו. לא, לא באמצעות סגירתו/הפרטתו/הלאמותו/צמצומו או שיגורו לחלל - אלא בקרדיט שהוא יכול לקחת על הקמתו. "כאן" הוא הדוגמה המובהקת לאופן שבו רפורמות צריכות ויכולות להתקיים בשירות הציבורי. רפורמה ליברלית, מרחיבת שוק, שהגבירה את התחרות ואת גיוון הדעות בתקשורת. רפורמה שממשלתו של נתניהו עצמו הובילה, ואפשר להכתירה כרפורמה הציבורית המוצלחת ביותר בעשורים האחרונים.

רפורמת השידור הציבורי אינה רק סיפור הצלחה ישראלי, אלא בינלאומי. לכאורה, מהז'אנר שפוליטיקאים צריכים להתגאות בו, ולא להתכחש אליו. 

● הוקפאה התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי 

נתניהו, שמוביל תפיסת עולם כלכלית ימנית, עמד בראש הממשלה שהחליטה להחליף את רשות השידור ולהקים את "כאן". כמי שעומד בראש הממשלה גם היום, ומבקש לערוך מהפכות היסטוריות, להפחית בירוקרטיה, לעודד תחרות, לקדם מצוינות ולזכות באהבה ובתמיכת הציבור - נתניהו צריך להתגאות בהישג הגדול של הקמת התאגיד.

מדוע נתניהו וממשלתו לא לוקחים בעלות על ההצלחה הפנומנלית הזאת שלהם? מדובר בחידה שאין עליה פותר ובאחד המקרים הבודדים מאז קום היקום בהם פוליטיקאים מתנערים מהצלחה פנומנלית שלהם.

השוק הופרט ברובו

למעשה, שוק התקשורת כבר הופרט ברובו. המשאב התקשורתי, שמאז הקמת המדינה היה ממשלתי לחלוטין, עבר תהליך הפרטה מדורגת עם השנים והועבר לכוחות מסחריים. במכרזים שעלו מאות מיליוני שקלים חולק המשאב התקשורתי לאנשי עסקים ולבעלי הון שזכו להפעיל את הרדיו האזורי ולערוץ 2 ובהמשך לערוץ 10. רשות השידור נותרה שייכת לציבור, לכאורה.

בעוד שממול כוחות מסחריים דומיננטיים ניצחו בתחרות על לב ועניין הציבור, הפוליטיקאים התקשו להסיר ידם מהשידור הציבורי. הפוליטיזציה ארוכת-השנים הובילה לנחשלות, לסיאוב ולשחיתות שלא ניתן היה למגרה אלא באמצעות סגירה והקמה מחדש. תאגיד השידור הישראלי "כאן" הוא התינוק שנולד מהרפורמה הדרמטית הזו.

"כאן", אשר היה לי הכבוד להוביל החל מרגעיו הראשונים ועד לאחרונה, הוא נקודת מפגש נדירה בין גוף ציבורי על קפדנותו וכלליו הנוקשים ובין היכולת להיות תחרותיים, יעילים ומשובחים. גוף שנותן ערך אמיתי ומורגש יום-יומית בקרב הציבור הישראלי. לו רק הייתה הממשלה הזו (או ממשלות ישראל לדורותיהן, למען האמת) מצליחה ליישם זאת בדואר או בנמלים, באנרגיה ובחשמל - היינו אור לגויים. לו רק השלטון היה מאמץ את מודל כאן גם בתחום התחבורה, בספורט ובחינוך - החיים כאן היו טובים יותר.

בכל מקום שאליו מגיע הישראלי הוא נתקל במערכות מיושנות, בירוקרטיות ומכבידות שזועקות לתיקון. מנגנונים מנופחים ולא מקצועיים דיים, שמושקעים בהם תקציבי עתק שלא באים לידי ביטוי בשירות ללקוח. כשהישראלי פוגש את התוכן של "כאן" בדיגיטל, ברדיו ובטלוויזיה בכל יום ובכל מקום, זו אולי הפעם היחידה שהוא נתקל במערכת ציבורית משומנת, איכותית ומוצלחת שמספקת את הסחורה.

גיוון גדול

בתאגיד השידור "כאן" עובדים מאות ישראלים שמשקפים את החברה הישראלית כולה. אנשים שהייתה לי הזכות לנהל , נשים וגברים, יהודים וערבים, דתיים, חרדים, עולים, ירושלמים ותל אביבים, יוצאי רשות השידור לצד צעירים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם התקשורת. הם מוכיחים שמערכות ציבוריות יכולות לפעול אחרת, שאפשר למצוא את המכנה המשותף הגבוה והטוב, ושגם המדינה יכולה, לשם שינוי, לעשות בדיוק מה שצריך.