תקווה חדשה מעולם לא תמכה בפסקת התגברות ברוב של 61?

שם: יפעת שאשא ביטון

מפלגה: המחנה הממלכתי

תאריך: 2.2.23

ציטוט: "אנחנו דיברנו כל הזמן על פסקת ההתגברות, מעולם אבל לא דיברנו על רוב של 61"

ציון: כן אבל

המאבק סביב מאמצי הממשלה להעביר במהירות שורת חוקים מהפכניים בתחום המשפטי והחוקתי בישראל גרר לאחרונה ביקורת דווקא כלפי האופוזיציה. חלק מהציבור והתקשורת תהו אילו חלופות מציעים כעת המתנגדים, ומה הם עשו עד היום כדי לתקן את מערכת המשפט שהם עצמם טוענים שדורשת שיפורים מסוימים. שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון ממפלגת המחנה הממלכתי נשאלה על כך בתכנית של ג'קי לוי ולוסי אהריש בגלי צה"ל.

שאשא ביטון: "גם אני בעד שינויים במערכת המשפט. שר המשפטים לשעבר גדעון סער, גם כשהיינו בתקווה חדשה, הובלנו שינוייים במערכת המשפט. אבל יש הבדל בין לשנות, לתקן דברים שצריך אחרי 70 שנה, לבין לבוא להרוס ולפרק את הדמוקרטיה במדינת ישראל"

אהריש: "מה השינוים שאתם בעדם? בואי נשמע, בואי נהיה פרקטים"

שאשא ביטון: "בואי נהיה פרקטים. אנחנו דיברנו כל הזמן על פסקת ההתגברות, מעולם אבל לא דיברנו על רוב של 61 שאת יודעת, זה רוב שיש לכל ממשלה. המשמעות שהם יכולים להחליט כל דבר שעולה על רוחם, ואנחנו ראינו את החושך שיש בממשלה הזאת, והכל יעבור להם כמו שצריך"

אהריש: "באיזה רוב, רק כדי להבין?"

שאשא ביטון: "אנחנו דיברנו על רוב מיוחס, אבל ביקשנו מהם, אמרנו 'בואו, מדובר פה באמת בתהליך משמעותי ודרמטי עבור חברה בישראל, נעשה את זה בהסכמות רחבות. בואו נשב צוות שעוסק בעניין הזה כבר הרבה מאוד זמן ונגבש תכנית שהיא בהסכמה רחבה וכל הציבור ירגיש שהוא חלק מהדבר הזה'".

בדקנו האם אכן מפלגת תקווה חדשה התנגדה לפסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים.

ראשית נציין כי בתקופת כהונתו של גדעון סער כשר משפטים, לא הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד: החקיקה כפי שהתחייבה המפלגה לעשות טרם הבחירות. במצע המפלגה אמנם מופיעה ההבטחה לחוקק את החוק (רפורמה בתחום המשפטי הייתה הבטחת הבחירות המרכזית של המפלגה), אך שם לא נקבו במספר מדויק.

תחת הסעיף "חקיקת חוק יסוד: החקיקה, הכוללת פסקת התגברות", נכתב רק כי "יש להסדיר באופן ברור את דרך קבלת החוקים ע"י הכנסת ואת סמכויות הרשות השופטת בכל הקשור לחקיקה. לא ייתכן שלאחר יותר מ-70 שנה אין הסדרה חוקתית של הליך חקיקת חוקים וחוקי יסוד. ביקורת שיפוטית על חקיקה מקובלת בעולם הדמוקרטי, אולם הינה דבר חריג שבחריגים. לפיכך, יש לקבוע כי רק בית המשפט העליון, ובעילות שיוגדרו בלבד, יהיה רשאי לפסול חקיקה ראשית של הכנסת. במקביל, הכנסת תחוקק פסקת ההתגברות, לפיה המילה האחרונה בנושאי חקיקה תהיה של הרשות המחוקקת, והיא תוכל, ברוב שיוגדר בחוק, לגבור על פסיקת בג"ץ".

כלומר במצע המפלגה לא מופיע מספר קשיח. כאמור, חוק כזה ממילא לא קודם תחת סער. שר המשפטים דאז אמנם הקים ועדה ציבורית שכללה חברי קואליציה ונציגי ציבור, עליה הוטל לגבש נוסח מוסכם לחוק יסוד: החקיקה, אך לאחר מספר חודשים סער עצמו הודה כי הדבר כנראה לא יתאפשר, לפחות בזמן הקרוב, בשל חילוקי הדעות בין חברי הוועדה. כשהתייחס לכך בנובמבר 2021, רמז סער כי מבחינתו רוב של 61 אצבעות בכנסת הוא נמוך מדי כדי להתגבר על פסילת חוק על ידי בג"ץ: "מי שאומר פסקת התגברות ברוב של 80 ח"כים אומר שלא יהיה חוק יסוד החקיקה. וגם מי שאומר רוב של 61".

עם זאת, בעבר תמך סער בפסקת התגברות מצומצמת, לטובת חוק אחד בלבד, ברוב של 61 בלבד. בחוק שיזם יחד עם יואב קיש ומאי גולן במאי 2020, שבועיים לפני שהוקמה ממשלת נתניהו-גנץ, הציע סער להכניס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פסקת התגברות זהה לזו שהוכנסה לחוק יסוד: חופש העיסוק על ידי ממשלת רבין ב-1994. לפי ההצעה, כל תיקון עתידי שהכנסת תכניס לחוק למניעת הסתננות, שבג"ץ יפסול ויקבע כי הוא לא חוקי מפני שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הכנסת רשאית לחוקק מחדש, ברוב של 61, אם נאמר במפורש שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק או תיקון חוק עתידי זה יהיה תקפים לארבע שנים בלבד. ההצעה של סער באה לאחר שבג"ץ פסל לאורך השנים סעיפים שונים בתיקונים לחוק המסתננים שנועדו לאפשר למדינה להחזיק מסתננים במתקן חולות לתקופות ארוכות.

מפלגת תקווה חדשה עצמה תמכה אף היא, באופן עקרוני ועם סייגים רבים, בהצעה נוספת לפסקת התגברות ברוב של 61: במאי 2021, חודש לפני שקמה ממשלת בנט-לפיד וסער מונה לשר המשפטים, דנה הוועדה המסדרת בראשות מיקי זוהר מהליכוד במספר הצעות חוק. הדיון נסוב על מתן פטור מחובת הנחה להצעות, כלומר קידום מהיר שלהן לקריאה טרומית מבלי צורך לחכות 45 יום. בשלב זה, בו הכנסת קמה אך ועדות קבועות וממשלה עדיין אין, מדובר היה בעיקר בחוקים הצהרתיים וסמליים שהעלה הליכוד כדי להביך מפלגות ימניות כמו תקווה חדשה, ימינה וישראל ביתנו שניהלו באותה תקופה משא ומתן עם לפיד.

"מבחינה עקרונית אנחנו כמובן תומכים ברעיון של פסקת התגברות כחלק מחוק-יסוד: החקיקה. לדעתנו זאת הפלטפורמה הנכונה", אמר אז ח"כ זאב אלקין בוועדה. "נוסח החוק שמונח כאן לפנינו הוא לדעתנו לא נכון, יש לנו לא מעט הסתייגויות לנוסח, אבל היות ואנחנו חושבים שקידום הרעיון של פסקת ההתגברות הוא רעיון נכון, בחרנו לתמוך בפטור מחובת הנחה ותוך כדי כך אני מודיע כאן שהמשך תמיכתנו בחוק בוועדה תלוי בשינויים שייעשו בנושא הזה. הערה אחת לגבי הנוסח, למשל: הדרישה שיש פה שלפסילת חוק דרוש פה אחד למעשה של שופטי בית המשפט העליון, מול רוב של 61 חברי כנסת בכנסת, לדעתנו זה איזון לא נכון. אבל כפי שאמרתי, הנושא יידון בוועדה כשהחוק יקודם".

חברי תקווה חדשה אכן הצביעו בעד והחוק קודם לקריאה טרומית (ולאחר מכן הוקפא). כלומר תקווה חדשה תמכה בנוסח שכלל התגברות ב-61, אך הודיעה מראש כי היא תנסה לשנות את הסעיף הזה וסעיפים נוספים בחוק המוצע.

אלקין עצמו, אגב, שהיה מספר שלוש במפלגה ונחשב לאחד ממקימיה (והיום נמצא במקום ה-7 במחנה הממלכתי), תמך בעבר ללא סייגים בפסקת התגברות ברוב של 61, ואף הצביע כך כשהחוק הובא על ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד לוועדת שרים לענייני חקיקה ב-2018 (החוק הוקפא בהמשך על ידי שר האוצר משה כחלון). לאחרונה הודה בכך והסביר כי לאור התנהלות הקואליציה הנוכחית והחשש שלו מחוקים שבכוונתה להעביר, שינה את עמדתו.

לסיכום, מפלגת תקווה חדשה מעולם לא הציגה נוסח מגובש לחוק יסוד: חקיקה, כפי שהבטיחה, ולא נקבה במספר הח"כים הדרושים מבחינתה להתגברות על פסיקת בג"ץ. עם זאת, שר המשפטים גדעון סער כן תמך ב-2020 בהתגברות נקודתית על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ברוב של 61 (כדי לחוקק מחדש את חוק המסתננים). כמו כן, חבר בכיר במפלגה, אלקין, תמך בעבר בהזדמנויות שונות בפסקת התגברות ברוב כזה. בשורה התחתונה, בתקופה בה כיהנה בממשלה, המפלגה ושר המשפטים בראשה הביעו עמדה לפיה רוב של 61 אינו מספק.