האוצר הציג חוק הסדרים חדש, אבל רוב הרפורמות כבר הופיעו בקודמו

ביום חמישי הקרוב צפויים בכירי משרד האוצר להציג את תקציב המדינה לשנים 2023־2024 בפני היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה. רבות מהרפורמות שיעלו לדיון כחלק מהכנת חוק ההסדרים כבר מוכרות לצדדים מהסיבוב הקודם בשנה שעברה. תוכניות כמו הטיפול בריכוזיות בשוק המזון, הרפורמה בחקלאות, חוק המטרו והצעדים לצמצום הכלכלה השחורה נידונו אז במסגרת התקציב אשר קידמה הממשלה הקודמת, שנגנז בשל פיזור הכנסת.

● באוצר מתגאים בכלכלה, אבל יש מדד חשוב אחד שבו ישראל מדשדשת מאחור
● מחקר: 40 אלף דירות בישראל בסכנה גבוהה לקריסה בעת רעידת אדמה
● מול העומס על מערכת המשפט: ההצעות בחוק ההסדרים מינוריות

בניגוד לנעשה במשרדי ממשלה אחרים, שם מבקשים השרים החדשים לבטל את כל החלטות קודמיהם, במשרד האוצר נשמרת המשכיות בתוכניות בניתוק יחסי מהתחלופה הפוליטית. חוק ההסדרים החדש של האוצר הוא אבולוציה של קודמו, שהיה שמור במגירה מאז הקפאת דיוני התקציב ביוני אשתקד.

ממס נטפליקס ועד מטרו

"מיחזור" תוכניות הוא לא עניין בעייתי כשמדובר בנושאי ליבה אשר מעסיקים את כל הממשלות לאורך השנים, כמו יוקר המחיה ומחירי הדיור. בוודאי כשמדובר בממשלה חדשה שנאלצת להעביר תקציב מדינה בלוחות זמנים קצרים ללא זמן רב לדיונים מעמיקים.

חלק מתוכניות האוצר שעשו קאמבק אל חוק ההסדרים ניתן להגדיר כ"עיזים". כלומר, כאלו שניתן יהיה להקריב במסגרת המשא ומתן תמורת הישגים אחרים מצד האוצר. כזאת למשל היא התוכנית לגביית "מס נטפליקס". היוזמה קודמה גם בממשלה הקודמת אבל נפלה ועשויה ליפול גם הפעם, כשלא בטוח עד כמה ירצו שרי הממשלה להטיל מס חדש על הציבור, בדמות מע"מ על שירותים דיגיטליים שנמכרים בארץ על ידי חברות זרות.

תוכנית אחרת שחוזרת לשולחן הדיונים עוסקת במימון פרויקט הענק להקמת רשת מטרו בגוש דן. בין היתר, לפי התוכנית יוטל מעין היטל השבחה על כל בעל נכס "באזורי ההשפעה".

כך גם הגבלת כוחם של יבואני המזון הבלעדיים עושה קמבאק, אם כי הפעם הרפורמה מנוסחת בצורה קונקרטית יותר עם צעדים אופרטיביים.

ובכל זאת, יש גם הבדלים

למרות הדמיון הרב, לא כל התוכניות בחוק ההסדרים הן "העתק והדבק" לטיוטה הקודמת שנפלה. למשל הרפורמה לעידוד לימודי ליבה במוסדות חרדים לגברים ירדה מן הפרק.

בנוסף, גם הפרדת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל נוספה לחוק החדש. אולם ראוי לציין כי גם במקרה הזה לא מדובר ביוזמה חדשה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אלא בהחלטה שלו לאמץ את המלצה של פקידות האוצר מנובמבר האחרון.

המהלך של הוצאת כרטיסי האשראי מידי בנק ישראל לא נכנס לטיוטת ההסדרים של הממשלה הקודמת כיוון שהוא היה עדיין בדיונים בוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל, שהתפוצצה לבסוף בשל מחלוקות בין האוצר לבין נציגי בנק ישראל. אחרי שלא הגיעו להמלצות מוסכמות, כעת מנסים באוצר להעלות את הנושא בחזרה לתוכנית העבודה.

טיוטת חוק ההסדרים האחרונה שפורסמה לפני כשבועיים כללה 55 רפורמות שונות שהתפרסו לאורך 227 עמודים, בעוד שבקודמתה נכללו 36 רפורמות על פני 147 עמודים.

בתקציב הקודם נרשמו ויכוחים בין אנשי האוצר לבין הייעוץ המשפטי לממשלה באשר להיקף הנרחב של חוק ההסדרים, בטענות שלא ניתן יהיה להספיק לנסח את כל החקיקה בזמן הנדרש. גורמים המעורבים בנושא אומרים כי בעיה כזאת לא קיימת הפעם ומציינים שמתנהלים "הוויכוחים הרגילים בין האוצר ליועצים המשפטיים".