חברת הסייבר של אסף רפפורט תוציא את רוב כספה מישראל

חברה ישראלית נוספת מושכת כספים מחשבונות הבנק שלה בישראל לבנקים בחו״ל בעקבות החשש מהעברת הרפורמה המשפטית בממשלה ובכנסת - כך פורסם בחדשות 12. וויז, חברת הסייבר של מנכ״ל מרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט לשעבר אסף רפפורט, תוציא את כספה מחשבונות ישראלים ותפזרו בחשבונותיה בעולם.

● לידיעת ההייטקיסטים ששוקלים לעזוב את הארץ: אלה המשמעויות והעלויות 
● האם קוסטקו, הקמעונאית השלישית בגודלה בעולם, בכלל מתאימה לישראל? המכשולים בפני כניסת קוסטקו 

בכך מצטרפת החברה לפאפאיה גלובל שהודיעה לפני כשבוע וחצי על מהלך דומה. אז הודיעה מנכ״לית החברה עינת גז כי ״אין שום ודאות כי אנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל. בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמוקרטיה ובכלכלה, קיבלנו החלטה עסקית להוציא את כל כספי החברה מישראל. ברפורמה המתגבשת, אין שום ודאות כי אנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל. זהו צעד עסקי כואב אך מתבקש״.

וויז נוסדה על ידי יוצאי יחידות הסייבר בצה״ל אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק. הארבעה הקימו בעבר את חברת הסייבר אדאלום, שנמכרה למיקרוסופט לפני כשמונה שנים תמורת 320 מיליון דולר. לאחר תקופה במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה, הקימו הארבעה את וויז, חברת אבטחה לתחום הענן וגייסה סך הכל 621 מיליון דולר, כאשר הסיבוב האחרון העניק לה שווי פנומנלי של 6 מיליארד דולר.

נזכיר כי אין משמעות כלכלית מהותית למהלך, למעט היותו צעד מחאה שעלול לסחוף אחריו חברות אחרות ולעודד משיכת כספים מבנקים ישראלים. העברת כסף מזומן מפיקדונות וחשבונות עו״ש עסקיים בישראל לבנקים אחרים הוא מהלך קל לביצוע, איננו דורש בדרך כלל כינוס דירקטוריון, ואין לו משמעות פיננסית גדולה עבור החברה המבצעת את המהלך או עבור הכלכלה הישראלית.

חברות המאוגדות בישראל - אפילו כאלה שלהן סניפים רבים בעולם - חייבות בתשלום מס לרשות המסים על כל כספיהן - גם אלו שמקורם לא בישראל. חברות ישראליות המנוהלות על ידי תושבי ישראל נאלצות לשלם את המס על הריבית שהן מרוויחות מכספי הפיקדון שמונח בארה״ב - בישראל.

נוסף על כך, כחברה המעסיקה מאות עובדים בישראל, גם חברות שמחזיקות את החלק הארי של כספיהן בחו״ל נזקקות להעביר חלק ממנו לחשבון ישראלי מדי תקופה על מנת להמשיך ולשלם משכורות. לו חברה תרצה באמת ובתמים להימנע מאי ודאות כלכלית באשר לרפורמה המשפטית, עליה לסגור את פעילותה בישראל ועל מייסדיה להסיר את מעמדם כתושבי ישראל.

כמה ממייסדי וויז בהם אסף רפפורט וינון קוסטיקה נטלו חלק פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית. במקרה או לא - המשקיעות הגדולות שמאחוריהן - קרנות ההון סיכון הזרות אינסייט ואינדקס - אף התבטאו באופן נחרץ נגד הרפורמה, בשונה משאר הקרנות הזרות הפעילות מישראל ששמרו על שתיקה. חברות ישראליות אחרות נטלו חלק סביל יותר במחאה, כמו האפשרות להתיר לעובדיהם להשתתף באירועי מחאה, בהן וויקס, פייבר ודאז.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הזמין בשבוע שעבר את טל ברנח (קרן דיסרפטיב) ותום ליבנה (מנכ"ל ורביט) לשיחה אישית על מנת לאפשר להם לשטוח בפניו את טענותיהם. ככל שנודע, לכמה מהפגישות האלה יתכנו גם פגישות המשך.