עד כמה חשוף תיק החיסכון ארוך-הטווח של הציבור בישראל, שהגיע ל-2.2 טריליון שקל ביולי האחרון, לזעזוע מערכתי שעלול להוביל לפגיעה משמעותית בתשואות? מחקר משותף של בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שפורסם השבוע, הדגיש את מידת הדמיון הגבוהה מאוד (כ-60%) בתיקי הנכסים בישראל של הגופים המוסדיים, מנהלי כספי הפנסיה של הציבור. הדבר נכון גם באשר להשקעותיהם בחו"ל, אם כי פחות.
● בנק ישראל מודאג: במקרה של מפולת בבורסה, יציבות המוסדיים עלולה להיפגע
● בלי ספינים ובלי פוליטיקה: מה המצב האמיתי של השוק הישראלי?
● הקרנות הכספיות הן עדיין להיט, אך מי שהקפיצו את דמי הניהול נענשו
מידת הדמיון הגבוהה בתיק המקומי, כך נכתב במחקר, "נובעת, בין היתר, ממיעוט נכסים פוטנציאליים להשקעה, אך ככל הנראה גם מהתנהגות עדרית בהשקעותיהם של המוסדיים". מהממצאים עלה בין היתר, כי רוב התיק הסחיר בחיסכון הפנסיוני בישראל הושקע, נכון לסוף שנת 2020, ב-240 מתוך 1,000 ניירות ערך אפשריים בישראל. תיק נכסי הגמל שמנהלים המוסדיים הושקע ב-400 מתוך 1,200 ניירות ערך אפשריים. מדובר בהמשך מגמת הטיפוס במדדי הדמיון של תיקי השקעות הפנסיה והגמל.
העובדה שהנכסים הפיננסיים בארץ שבידי המוסדיים דומים למדי, חושפת את התעשייה ואת החוסכים, טוען המחקר, לסכנה שבה פגיעה בשוויים של נכסים ספציפיים עלולה להתגלגל לזעזוע כלל-מערכתי, כלומר, החשש הוא שבמקרה של חוסר יציבות פיננסית, גופים עם החזקות דומות יפעלו בצורה דומה, מה שעלול להעמיק משבר פוטנציאלי.
ברשות שוק ההון לא מתרגשים מהדמיון בתיקים: "היצע מצומצם של חברות איתנות"
הדאגה שהביעו בנק ישראל ורשות ני"ע מהדמיון בין תיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל, עד כדי זהות של 60% ויותר במבנה התיק, פסחה על בכירי רשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על גופי החיסכון ארוך הטווח
"קיימת נטייה טבעית של גופים מוסדיים להשקיע בתאגידים יציבים, בני־קיימא המאופיינים באיתנות פיננסית, כפי שהולם ומצופה ממי שמשקיע כספים לטווחים ארוכים", אמר לאחרונה בארי כספי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון. "ההשקעות מתמקדות בפלח ההשקעות הנ"ל, ומה לעשות שלא כל מניה בשוק הסחיר רלוונטית למשקיע המוסדי", הוסיף בדיון בנושא שנערך בפורום 'שווי הוגן'.
כספי, שהודיע לאחרונה על עזיבתו את רשות שוק ההון, התייחס בדבריו גם לנתוני בנק ישראל ורשות ני"ע, לפיהם הדמיון בין תיקי ההשקעות זלג גם לרכיב חו"ל, והסביר מדוע ברשות שוק ההון לא מודאגים.
על פי הנתונים, מדד הדמיון של רכיבי המניות והאג"ח בתיקי המוסדיים בחו"ל עומד על בין 20%־30%, בעוד שבאנגליה, מדד הדמיון בין גופים פיננסיים נע בין 1% ל־7%, ובחברות ביטוח בארה"ב הוא מגיע ל־12%.
"כמי שאכפת לו מהמערכת הפנסיונית, אני חושב שהדמיון הגבוה יותר של תיקי המוסדיים הישראליים בארה"ב, בהשוואה למידת הדמיון הפחותה של מוסדיים אמריקאיים שם, לא אמור מבחינתנו לעורר דאגה" אמר כספי.
"אני כן סבור שמידת הדמיון הנמוכה משמעותית בחו"ל (בהשוואה למידת הדמיון בשוק המקומי בשיעור של יותר מ־60%, ר"ו), דווקא מעידה שהדמיון בישראל לא נובע מאיזה 'חטא קדמון' בדמותה של מונוליטיות מובנית, או מאפייני השקעות שמעידים על חוסר תחרותיות. מידת הדמיון בקרב השקעות בישראל נובעת מכך שהיצע ההשקעות בחברות שהן איתנות ויציבות, הוא מאוד מצומצם", הסביר.
יעל רגב, יועצת בכירה לממונה על שוק ההון, אמרה בדיון כי "נוטים לומר שהעובדה שיש 'תיק שוק' שגורם לדמיון גבוה היא דבר רע, אבל כן קיים בתיאוריה 'תיק שוק' אופטימלי. הציפייה בסופו של דבר היא שהמוסדיים לא יחרגו בצורה ניכרת מאיזשהו 'תיק שוק' אופטימלי, כי בסוף אנחנו רוצים למקסם את תשואת העמיתים", אמרה רגב. "ברור שצריך לגוון ולפזר, אבל אנחנו לא מצפים שכל אחד ישקיע במקום שונה לגמרי".
רועי ויינברגר
בנק ישראל ורשות ניירות ערך סיכמו את המחקר בכך ש"יש לעודד את המשך הגיוון הגיאוגרפי והמגזרי של תיק הנכסים". יש לציין כי כבר כיום רוב השקעותיהם הסחירות החדשות של המוסדיים (כ-70%) מתבצעות בניירות ערך מעבר לים.
"הגענו למצב הזה בגלל קונסולידציה משמעותית"
בגופים המוסדיים לא דוחים את הממצאים, אך טוענים שפעולות הרגולציה בישראל הן שהובילו למצב זה: "נכון שנוצר דמיון רב בין תיקי החיסכון ארוך-הטווח", אומר גורם מוסדי בכיר, "אבל צריך להבין שהגענו לסיטואציה הזאת בעקבות קונסולידציה מאוד משמעותית בשנים האחרונות, שבה חברות הביטוח הפכו לענקיות פיננסים, בעוד שכוחם של בתי ההשקעות ירד משמעותית, ובעיקר כמות השחקנים בשוק ניהול הכספים בישראל קטנה".
לדבריו, "המקום שבו צריך ליצור הכי הרבה שונות זה בחיסכון לפנסיה, אבל דווקא שם זה לא קורה. בסוף הדמיון בתיק ההשקעות בישראל גדול משום שכולם פוזלים לתיק של כולם, והמקום שבו נוצר בכל זאת שוני הוא התיק הלא סחיר".
גופי החיסכון ארוך-הטווח בישראל, נטען במחקר של בנק ישראל והרשות, כל כך חוששים מתשואות גרועות, עד שהם מעדיפים להידמות זה לזה כדי להישאר צמודים לממוצע המערכתי, גם במחיר של תשואות חלשות ממה שהם יכולים להשיג.
גורם מוסדי אחר טוען שהרגולציה בישראל היא שהובילה את מנהלי חסכונות הציבור למציאות זו: "במבחן התוצאה תיקי ההשקעות דומים יחסית בהתנהגות שלהם", הוא אומר. "סיבה אחת לכך היא ההיצע המוגבל של נכסים ראויים להשקעה בישראל. אבל חלק אחר, שהוא בבחינת ה'פיל שבחדר', הוא שבישראל נוצרה מערכת חריגה שמאפשרת ניוד יומי של כספי החוסכים לפנסיה, ומכפיפה את הגופים לפרסם תשואות באופן תכוף. אין עוד מקום בעולם שבו אפשר לנייד פנסיה מדי יום. פגשנו קולגות מצפון אמריקה שנותרו בתדהמה מוחלטת".
לדברי אותו גורם, "עבור מנהל ההשקעות, זה כמו לרוץ מרתון ולהימדד על כל 100 מטר. זה גורם לזה שאף גוף מוסדי לא רוצה להיות שונה מאוד מהאחר, כי הכסף עלול לברוח מחר".
"הדמיון העיקרי הוא בשיעור החשיפה למניות"
גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב, סבור מנגד שיש להסתכל על הממצאים באופן מעט שונה. בשיחה עם גלובס הוא מציין כי "הדמיון העיקרי בקרב הגופים המוסדיים הוא בשיעור החשיפה שלהם למניות, שנעה סביב 40% מתיק ההשקעות הפנסיוני".
מני מזכיר כי על פי נתוני המחקר, שיעור ההחזקות של נכסים בחו"ל זינק מ-10% מסך החיסכון הפנסיוני ל-25% בסוף שנת 2021. המגמה הזאת חיובית בעיני מני: "יותר גופים מוסדיים היטו את התיק שלהם לחו"ל, וזו הטיה שנעשית בפיזור משמעותי".
גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש / צילום: יח''צ
בד בבד, לדבריו, גדלה החשיפה של המוסדיים בשנים האחרונות לאפיקי ההשקעה הלא סחירים. לדבריו, "זהו עולם ומלואו, שרובו בחו"ל ולא בישראל. כך למשל, אם יש לנו 4% מהתיק הלא סחיר שמושקעים בתשתיות, הרי שמדובר בפרויקטים בינלאומיים מגוונים. שדות סולאריים, אנרגיית רוח, הקמת מתקני כוח ועוד". הוא מוסיף, כי אותה חשיפה גוברת בהשקעות לא סחירות, שנקראות גם השקעות אלטרנטיביות, כבר חצתה את רף ה-20% מסך החיסכון ארוך-הטווח של המוסדיים.
לכן, לדבריו, אין זה נכון לטעון נחרצות לדמיון בהשקעות. לדברי מני, "אני סבור שלא נכון להגיד ש'כולם אותו הדבר'. בעוד שנכון להגיד ששיעור החשיפה המנייתית דומה, בהשקעות הלא סחירות יש שונות עצומה. למעשה בכל אחד מהסגמנטים השונים של ההשקעות הלא סחירות יש רבדים שונים. בהשקעות בישראל עצמה, זה נכון שיש חשיפה גבוהה לאג"ח של ממשלת ישראל, אבל זו המדינה שלנו וכאן אנחנו חיים. ועדיין, אנחנו מקצים חלק משמעותי לחו"ל".
עיקר הבעיה מסכים מני היא בהשקעות המוסדיים בישראל: "הגופים המוסדיים מתמקדים בעיקר בהשקעות במניות חברות של מדד ת"א-125, ומתוכו בניירות שעוד יש להם מידה מספקת של נזילות, ככה שזה יוצא פחות או יותר אותם ניירות.
"ועדיין, המשקל של השקעות המוסדיים במניות בישראל מצטמצם. אני לא חושב שצריך לעודד יציאה לחו"ל, משום שהיא כבר נעשית. הסטנו הרבה כספים לחו"ל בשנים האחרונות, כך גם אחרי הירידות שנרשמו בשנה החולפת. המשקל של ההשקעות בחו"ל גדלה, ולא צריך לבוא באיזשהו עידוד לזה".
"באלטשולר לא מכירים את המושג עדר"
מנהל תחום השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, ארז וילף, סבור כי הדרך הנכונה להתמודד עם התופעה היא פשוט בחינת מידת שיעור ההשקעות הנכון בישראל. אלטשולר שחם, בית ההשקעות הגדול בישראל, ידוע בין המוסדיים כמי שמשקיע חלק עיקרי מהנכסים שבניהולו בחו"ל - מה שעלה לו באובדן תשואות משמעותי בשנת 2022, וצפוי להקפיץ את התשואה שלו בתחילת השנה הנוכחית.
וילף מציין, כי "בסופו של דבר, זה עניין של אלטרנטיבות ומגוון. בישראל יש חברות שמשקפות את הכלכלה המקומית, לרוב בנקים, נדל"ן, וגם חלק מחברות ההייטק. צריך להיות ייצוג של חלק מישראל בתיק, אבל בצורה פרופורציונלית לעולם. חלק מניהול הסיכונים הוא לפזר את החיסכון ארוך-הטווח של החוסך.
ארז וילף / צילום: סם יצחקוב
"באלטשולר שחם לא מכירים את המושג 'עדר'. בהשקעות לטווח ארוך יש את מפת העולם ונכון לפזר את העוגה באופן מאוד גלובלי. אנו משתדלים לא להיות מוטים למדינה או לגיאוגרפיה אחת, מתוך הבנה שהעולם דינמי.
"ניהול סיכונים הוא חלק מורכב וחשוב בניהול ההשקעות, וכדי להיות מנהל סיכונים טוב, צריך להמעיט בהסתכלות אצל אחרים, כי אז אתה הופך להיות מובל ולא מוביל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
