יחידת המחקר של ה"אקונומיסט", גוף עצמאי של המגזין הכלכלי היוקרתי ביותר בעולם, מזהירה כי ישנו "חשש משמעותי כי ישראל הולכת לכיוון כמה מהתבניות שראינו בהונגריה ובפולין" - שתי מדינות שהידרדרו בחדות בשנים האחרונות בדירוג הדמוקרטיות העולמי שמפרסם הגוף הפיננסי. יחידת המחקר גם הזהירה מפני ההשלכות של הרפורמה המשפטית על "חוסנה של הכלכלה הישראלית".
ה-EIU (Economist Intelligence Unit) פרסם בשבוע שעבר את המדד השנתי שלו ל-2022, ממנו עולה כי ישראל ירדה שישה מקומות עוד לפני התוכניות להחלשת מערכת המשפט המקודמות בימים אלה על-ידי הממשלה.
● להעביר את החברה לחו"ל זה עסק מסובך: המכשולים הגדולים שאחרי הוצאת הכסף
● ההצבעה על המהפכה המשפטית תידחה ליום שני: חברי האופוזיציה עיכבו את הדיון
● בכירים במשק: הגיע הזמן להידברות ופשרה בנוגע לרפורמה המשפטית
בתשובה לשאלות גלובס הבהיר ה-EIU כי הירידה בדירוג במדד לשנת 2022 נבעה מהתפרקות הממשלה הקודמת, ש"כללה לראשונה מפלגת ערבית בקואליציה", אך כי המדד לא לקח בחשבון את התוכניות של הממשלה הנוכחית בתחום המשפטי ובתחומים אחרים. "אם הרפורמה המשפטית תצא לפועל, הרי שהדבר יוריד את הציונים שמקבלת ישראל בתחום המשפט והחברה האזרחית, האיזונים והבלמים ואולי גם בתחומי השקיפות ובמדדים אחרים שיושפעו כתוצאה מהרפורמה", הבהירו אנליסטים של יחידת המחקר.
בנוסף, אמרו, "אם החקיקה המוצעת תבטל למעשה את יכולתו של בית המשפט העליון בישראל לבקר את החקיקה של הכנסת במקרים בהם היא סותרת חוקי יסוד, הדבר יערער את עיקרון הפרדת הרשויות ובאופן פוטנציאלי גם את זכויות האזרח בישראל".
נכון לעכשיו, הדירוג של ישראל נחשב לטוב מבחינה גלובלית: למרות ההידרדרות ישראל עדיין ניצבת במקום ה-29 מתוך יותר מ-160 מדינות שנמדדו, אך "הידרדרות נוספת היא בהחלט סבירה אם הממשלה הנוכחית תמשיך לקדם את התוכניות שלה", נמסר.
האנליסטים מה-EIU מעלים חשש כי הנתיב שבו צועדת ישראל יהיה דומה לזה שבו צעדו בשנים האחרונות הונגריה ופולין, שתי מדינות שעומדות בפני ביקורת על אימוץ מודלים של דמוקרטיה בלתי ליברלית, ושבהן מערכות המשפט והתקשורת הוחלשו במכוון על-ידי הממשלה השולטת.
לבסוף, על רקע החששות שהביעו בשבועות האחרונים סוכנויות דירוג ובנקי השקעות לעתיד הכלכלה הישראלית כתוצאה מאימוץ הרפורמה המשפטית, הרי שהאנליסטים ביחידת המחקר של האקונומיסט מצטרפים לדאגה ואומרים כי כבר העבירו ללקוחותיהם אזהרות בנוגע ל"סיכון המוגבר הקיים כעת בישראל".
"חלק מהמדדים שמרכיבים את מדד הדמוקרטיות שלנו נלקחים בחשבון גם בהערכות הפיננסיות והתפעוליות של ה-EIU", נכתב בתשובה לשאלות גלובס. "כבר הסבנו את תשומת-הלב להשלכות של הרפורמה המשפטית על המצב בשוק ולסיכון שהיא תהווה לחסינות הכלכלית בישראל, לפרמיית סיכון מוגברת ולפיכך לעלויות הלוואה גוברות לממשלה וכן להשלכות על האמון העסקי בישראל ועל ההשקעות הזרות במדינה", נמסר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.