מרוב מינויים פוליטיים, לא ברור מי יגשים את המדיניות של השרה מירי רגב

נובמבר 2015 זה תאריך שכנראה לא ישכחו בנתיבי ישראל (נת"י). המשטרה פשטה על משרדי החברה הממשלתית ובתיהם של בכירים בה, ובכך הפכה חקירה סמויה בלהב 433 לגלויה ורועשת. 20 מעורבים נעצרו בפרשת שחיתות ענקית שהסתיימה בשליחתם למאסר של בכירים בחברה ובהם המנכ"ל לשעבר אלכס ויז'ניצר. ב־2021 נחתם מולו הסכם טיעון ולאחר שהודה כי דרש שוחד מחברת ניהול פרויקטים עבור עבודות שהועברו אליה, הוא נשלח לשנתיים מאסר וקנס של 850 אלף שקל. וזה רק סיפור אחד מתוך 13 כתבי אישום בפרשת השחיתות הענקית בנתיבי ישראל.

● "סייבר לא יכריע מלחמות בשנים הקרובות", ראש אגף התקשוב בצה"ל בראיון ראשון | ראיון
● הטייקון ההודי והקשר הישראלי: הסיפור הלא ייאמן על קריסת הענק של גאוטם אדאני | פרשנות

קן השחיתות שהתגלה אז אולי שיתק את חברת התשתית וזרוע הביצוע של משרד התחבורה, אך מהפרשה הזו היא גם קמה כעוף החול. אגף המכרזים שוכלל, הייעוץ המשפטי הפך דומיננטי, והיום נתיבי ישראל אחראית על תקציב שנתי של 6־7 מיליארד שקל בשנה. בתקופתו של ישראל כ"ץ במשרד, היא מימשה את מדיניותו: הקמת אוטוסטרדות, מחלפים ומסילות לקצוות הארץ. אבל גורמים בענף חוששים שהמינויים האחרונים של רגב עלולים להחזיר את החברה לאחור.

הדירקטוריון שלה, שנשלט על ידי יגאל עמדי, בחר במועמד השלישי מהסוף ליועץ המשפטי לחברה - עו"ד אלעד ברדוגו. מי הוא אותו עו"ד ברדוגו? אחיינו של העסקן יעקב ברדוגו, מקורבו של רה"מ נתניהו ופוקד למפלגת הליכוד. הבחירה נעשתה ברוב דחוק ותחת התפטרותה המחאתית של חברת הדירקטוריון לינדה בן שושן. כפי שפורסם השבוע בגלובס, בקיץ התמודד ברדוגו לתפקיד דומה בחברת נתיבי איילון שתקציבה קטן פי שלושה ועברה צח וטהור ביחס לזה המפוקפק של חברת נתיבי ישראל ושם הוא לא הצליח להעפיל ל־4 המועמדים הסופיים.

 אלעד ברדוגו / צילום: איל יצהר

לא הפעם הראשונה שרגב ממנה מקורבים

בקדנציה הקודמת שלה כשרת התחבורה, מירי רגב פעלה לשבץ רבים מאנשי הליכוד בתפקידי מפתח. יגאל עמדי שנכנס לניהול דירקטוריון נת"י, תועד לצידה של רגב בפריימריז האחרונים. משה שמעוני, המקורב לפוליטיקאים רבים (למרות שאינו איש ליכוד) קיבל לידיו את דירקטוריון רכבת ישראל והחל לעשות הכל כדי שהמנכ"ל, מיכאל מייקסנר יעזוב את תפקידו. כך ייעשה לאיש שהביא להסכם פיתוח של 50 מיליארד שקל.

רגב מינתה אז גם את שילה אדלר, מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר ופעיל בקמפיין הליכוד, למשנה למנכ"ל משרד התחבורה - מינוי לגיטימי שכן מדובר במשרת אמון שאליה גם מיכאלי מינתה פעיל במפלגתה. אלא שההבדל הוא שרגב הזיזה אותו מאוחר יותר, באישור הנציבות, לתפקיד הרגיש והמקצועי של מנהל אגף תשתיות (מינוי שבוטל בתקופת מיכאלי). אותה נציבות שמה ברקס לרגב כשניסתה למנות את ראש המטה שלה לשעבר, משה בן זקן, למנכ"ל המשרד. אבל רגב, שבאה "למשול", לא מוותרת בקלות: בן זקן מונה למ"מ המשנה למנכ"ל המשרד לתקופה של חצי שנה, אחריה הוא הרי יצבור די ניסיון כדי לכהן כמנכ"ל המשרד שאחראי להוציא את המשק מהבוץ התחבורתי ב־30 מיליארד שקל בשנה.

בינתיים את תפקיד המנכ"ל הזמני והרשמי, ממלא בכיר המשרד אבנר פלור, שיושב בצד החדר בדיונים מקצועיים. בראש השולחן יושב בן זקן. רגב מקפידה לברר אילו משרות נותרו פנויות במשרד. והמסר עובר: השרה מושלת גם על הקריירה של בכירי משרדה. המוכשרים והיעילים שבהם ימרדו או יעזבו.

הסכנה בהחלשת שומרי הסף בתחבורה מתבררת

כדי לפעול, החברות הממשלתיות אמורות לקבל פרויקטים מהמשרד ולהוציאן לפועל במכרזים. מכאן ברור כוחו של המשרד בהוצאת תקציבי עתק ופיזורם. לכן בחברות התשתית אמורים להיות שומרי סף - אותם דירקטוריונים שהפכו למפעל ג'ובים, בעלי התפקידים השונים כמו הייעוץ המשפטי ומבקר הפנים, ומשרד האוצר ורשות החברות שהחברות פועלות תחת פיקוחן.

מנהלת הרשות רוזנבוים מבינה שהכדור בידיים שלה ומנסה לשדר שהיא תגן על האינטרס הציבורי, אלא שיתכן שהיא נזכרה מאוחר מדי. נציג הרשות בדיון שהתקיים השבוע בדירקטוריון נת"י לא הביע התנגדות למינוי עו"ד ברדוגו. יתכן שמאוחר יותר רוזנבוים הבינה את גודל האירוע ולכן הקפיאה את המינוי עד להבהרת החברה הממשלתית.

יותר מחודש עבר מאז הקמת הממשלה וכשאלו העיסוקים של רגב ואנשיה, לא פלא שהיא לא מצאה זמן, בניגוד ליתר השרים, להגיע לדיוני תקציב מול משרד האוצר חרף העובדה שהוא אמור להיות מונח על שולחן הממשלה בעוד כשבועיים.

ללמדה שהחלשת המשרד וחברות הביצוע באמצעות מינויים פוליטיים לא מקצועיים דיים, היא לא רק פגיעה במנהל תקין היא גם חרב פיפיות: הג'ובים ניתנים אבל לעבודה אין איך להעשות. מי יהפוך את תכניותיה למציאות? מי ינהל בשם החברות משא ומתן מול קבלנים וכיצד המכרזים יבטיחו חגורות ביטחון למשרד לעמידה בזמנים ובתקציב? מי יפקח על העבודות בשטח? מי יעבוד 20 שעות ביממה כדי לוודא שתכניות מטויבות, שהקבלנים עובדים, שהקופה הציבורית לא נעקצת? מי יביא את הרכבת לאילת ולקרית שמונה ומי יבטיח שהתחבורה תגיע לפריפריה? מי יוציא את המשק מהבוץ התחבורתי ויעניק תקווה לעומדים בפקק או לממתינים בתחנת האוטובוס? מי יפקח על התחרות בנמלים ויבטיח פעילות תקינה של שדות התעופה? ראש המטה לשעבר? אנשי קמפיין הליכוד? זו משילות?

מלשכת שרת התחבורה נמסר בתגובה כי "מדובר במינויים מקצועיים וראויים שבוצעו על ידי הגופים הרלוונטיים, בהתאם לכללי המינהל התקין".