מכירת חיסול: שלוש עסקאות מהשבועיים האחרונים מסמלות את העידן החדש בהייטק

זמנים קשים דורשים צעדים קשים: במחצית השנה האחרונה מאז החלו המשקיעים בהייטק לצמצם באופן משמעותי את הזרמת ההון לחברות הפורטפוליו שלהן, הן פתחו במקביל גם בתהליכי מכירה מואצת של חברות פורטפוליו. על המוקד: חברות ותיקות שלא הצליחו לכבוש נתחי שוק, או שלא השכילו לצמוח ולייצר פוטנציאל להחזר גדול על ההשקעה.

● ענקית ההשקעות אמונדי מפסיקה את שיווק קרנות הסל בישראל
● מפסידה למיקרוסופט במגרש הביתי: גוגל ב"מצב חירום", ויש לה סיבות טובות לחשוש
● "אף אחת לא חסינה": המשקיעים האקטיביסטיים נערכים להסתער על מניות הטכנולוגיה

במקביל, יותר ויותר בנקאי השקעות מרחיבים את פעילותם בישראל בימים האחרונים על מנת לאתר הזדמנויות רכישה שכאלה. בין הבנקים שהגבירו נוכחות ניתן לציין את לנדמרק, מואליס, וויליאם בלייר, אופנהיימר וסנסה.

משקיעי ההייטק מנצלים את התקופה ל"ניקוי שולחן" בקרב חברות הפורטפוליו ממספר סיבות: ראשית, המשך השקעה בחברות הלא מובילות עלול לדלל אותם עוד יותר סביב שולחן המשקיעים. הם מעדיפים לממש את אחזקותיהם במזומן ולהעביר אותו הלאה אל המשקיעים שלהם. שנית, הם מעוניינים לפנות זמן ומאמץ לדור הבא של החברות המבטיחות. כך, חברות שנוסעות על הכביש זמן רב ולא הגיעו רחוק, נדרשות לפנות מקומן עבור חברות צעירות יותר בעלות סיכוי רב יותר.

בעלי המניות הוותיקים שעייפו מהזרמת עוד ועוד כסף מבקשים לפנות מקום לדבר הבא, ולקוות שלצוות הקיים יימצא בית חם במקום אחר, גם במחיר אובדן רווחים או פשרה בדמות החזר על ההשקעה. ברוב המקרים מדובר באינטרסים חופפים: חברות זרות מחפשות צוותים טכנולוגים מובילים, מוצרים איכותיים, ומרכזי פעילות מחוץ לארה"ב אליהם יוכלו להעביר הכנסות ורווחים, לא פעם בשל שיקולי מס.

1

התחרות עם הענקיות דחקה את הסטארט־אפים

באמצע העשור הקודם, כאשר כמה משקיעי צמרת דוגמת הקרנות JVP, פיטנגו, ורייזון, ומאגמה (שכבר התפרקה מאז) ישבה סביב שולחן המשקיעים של איגוואזיו, העתיד נראה ורוד. איגוואזיו רכבה על הצמא הגדול של המשקיעים והשוק לטכנולוגיה שתסייע לארגונים להטמיע מערכות מבוססות בינה מלאכותית בצורה קלה ומהירה, ולנטר את ביצועיהן שימוש בקוד פתוח. החברה הישראלית סיפקה ללקוחות את האפשרות להקים על כל אחד משירותי הענן שהם צורכים - כמו אלה של אמזון, מיקרוסופט וגוגל - מערכות AI מתוחכמות, ומכיוון שכך גם היוותה מעין מטרה לרכישה על ידי כל אחת מענקיות אלה.

אולי זה מה שהביא את המשקיעים להשקיע בחברה 81.7 מיליון דולר, כך לפי חברת המחקר PitchBook. חברת המחקר אף חושפת כי איגוואזיו גייסה בשנת 2020 סיבוב הון גדול בהיקף 24 מיליון דולר באמצעות הלוואה המירה - הלוואה במזומן כעת בתמורה למניות של הלווה בסיבובים הבאים - שהקנתה לה שווי אדיר של 167.6 מיליון דולר אחרי הכסף.

במשך השנים פרסמה איגוואזיו מספר הודעות לעיתונות שהעידו על שותפות נאמנה עם ענקיות כמו מערכת הענן של סמסונג או במערכות האחסון של נטאפ. טיב העסקאות וההכנסות הצפויות לא פורסמו, אך בכיר בשוק שמכיר את החברה היטב טען כי הכנסות איגוואזיו בפועל מעולם לא חצו את רף 10 מיליון הדולר. כלומר, החברה התקשתה להראות צמיחה לאורך זמן ולהצדיק את השווי הגדול אותו קיבלה לפני שלוש שנים. בחברה לא הגיבו לפניות גלובס.

שינויים מהירים בשוק הביאו לחילופי דורות טכנולוגים מהירים ולצפיפות גדולה יותר בשוק תחרותי ממילא: תחום האחסון למוצרי AI עבר סחרור, ואליו נכנסה גם ווקה הישראלית, בעוד שבעולם שירותי ניטור הבינה המלאכותית בזמן אמת התבלטו חברות כגון Fiddler ו-Datarobot שהצליחו לגייס בשנה האחרונה מאות מיליוני דולרים ולהפוך לחדי קרן. בינתיים, החלו הענקיות, דוגמת גוגל, אמזון ומיקרוסופט להציע יותר ויותר שירותים משלימים בעצמם, שדחקו הצידה את הסטארט־אפים.

בחודש שעבר, נמכרה בסופו של דבר החברה הישראלית ב-50 מיליון דולר. הרוכשת לא הייתה סמסונג, נטאפ, גוגל, אמזון או דל, אלא פירמת הייעוץ מקינזי שזיהתה הזדמנות להרחיב את ההיצע שלה בתחום התוכנה הארגונית. חברת המחקר PitchBook סימנה את הרכישה כאחת מתוך גל של קונסולודציה בשוק הבינה המלאכותית. "איגוואזיו לא הצליחה להגדיל את השווי שלה לזה שקיבלה ב-2010", נכתב בדיווח. "הצמיחה של החברה הייתה נמוכה גם במונחים של גיוס עובדים במהלך שלוש השנים האחרונות. בין הגורמים לכך, העובדה ששוק מוצרי הבינה המלאכותית לארגונים נותר יחסית קטן ב־2022, ועמד על 6.7 מיליארד דולר, תוך שהוא חווה מחסור בלקוחות המתמחים בתחום ה- AI ותחרות גוברת מצד ענקיות הענן".

2

תעשיית הסייבר שנעלמה מהרדאר

באמצע העשור החולף צצו זו אחר זו חברות סייבר בקטגוריה חדשה שנחשבה אז מפתיעה ומתוחכמת: תחת הכותרת "הטעיית תוקפים" (Deception) גייסו חברות ישראליות כמו אילוסיב נטוורקס, טראפ אקס, סימטריה ומינרבה לאבס עשרות מיליוני דולרים כחלק ממה שנחשב לטרנד המבטיח הבא בסייבר. אלא שמאז ירדה קרנו של התחום: חברות בתחום ההטעייה לא הצליחו להוכיח שהן מסוגלות לבנות עסק משלהן, אלא להציע השלמה למוצרי סייבר אחרים.

סימטריה שהייתה לחברה הישראלית הראשונה שגייסה כסף במאיץ הסטארט־אפים היוקרתי Y Combinator של מייסד Open AI סם אלטמן, נמכרה ללא רווח למשקיעים, מבלי שהרוכשת עשתה שימוש בטכנולוגיה שלה. טראפ אקס שבין משקיעיה גם BRM, נמכרה במחצית הסכום שהושקע בה; ומינרבה וגארדיקור החליטו לצאת לפיבוט ולעבור למוצר אחר.

נכון לשנה שעברה, נותרה אילוסיב נטוורקס (Illusive Networks) - חברה שהוקמה בין השאר בחממת Team8 ובין חברי ההנהלה שלה ניתן למצוא את מפקד 8200 לשעבר נדב צפריר ויובל שחר - כשחקנית העצמאית האחרונה בענף. המשקיעים באילוסיב ציפו לה עתיד מזהיר: גורלה היה יכול להיות כזה של המתחרה האמריקאית הגדולה Attivo, שנמכרה מוקדם יותר השנה לסנטינל וואן הישראלית תמורת חצי מיליארד דולר. שתי החברות הובילו התרחבות גם לעולמות אחרים כמו ניהול זהויות אך במבחן הזמן התקשו להישאר עצמאיות.

אלא שלפני כחודש נרכשה אחרונת החברות העצמאיות בשוק, אילוסיב הישראלית, וגורלה היה שונה מזה של אטיבו. כל המקורבים לעסקה הודו שהיא "טובה לכולם", אך בה בעת סירבו להסגיר את הסכום בו נרכשה החברה הישראלית שגייסה מאז 2015 סכום של 57 מיליון דולר. על פי חברת המחקר IVC, נמכרה החברה ב-125 מיליון דולר, מה שמספק החזר מוגבל ביותר למשקיעים. על מנת להשתמש ביתרונות של מוצר כגון זה מעדיפים מנכלי אבטחות המידע בארגונים לקבל חבילה הכוללת ערכת מוצרים שלמה מענקיות סייבר, כגון פאלו אלטו נטוורקס, מיקרוסופט, קראוד סטרייק או סנטינל וואן.

3

לפעמים להיות רווחי זה לא מספיק

חברת ג'ינג (Jeeng) נמכרה בחודש שעבר ב־100 מיליון דולר לאופן ווב, חברת טכנולוגיות הפרסום הישראלית, בעסקה שרובה במניות של הרוכשת. זו עסקה רווחית מאוד כיוון שהחברה גייסה לאורך 13 שנות קיומה רק מיליון דולר והחזירה כבר את כל ההלוואות שנטלה. ג'ינג היא דוגמה לחברה רווחית כבר שנים רבות שהתקשתה לצמוח בנוף של ענקיות.

החברה פיתחה טכנולוגיה המשלבת פרסומות בדיוורי דוא"ל של אתרי חדשות, וסבלה מהתדמית הנמוכה לה זוכה תחום טכנולוגיות הפרסום (adtech) - ועוד כזו שפועלת בשוק אתרי החדשות. ולמרות זאת, המשקיעים בה, מאבריק, למשל, שנכנסה לאחר סיבוב של ירידת ערך בחברה החזירה פי 6־8 על השקעתה, והקרנות באטרי ואינסייט זכו גם הן למכפיל שמתקרב לזה. אריה מרגי, בעברו איש אם סיסטמס של דב מורן, ומייסד החברה הכניס גם הוא מיליוני דולרים מהמכירה.