הרגשתם את הרעש בקומה גבוהה? זה לא אומר שהבניין ייפול

רעשי האדמה בטורקיה ובסוריה, שהובילו לאלפי הרוגים, גרמו לבהלה רבה גם בישראל, שכן במקומות מסוימים הם הורגשו היטב. נראה שאת עיקר הרעידות הרגישו מי שהיו באותו זמן בקומות הגבוהות של בנייני המגורים והמשרדים בישראל - עניין שמעלה כמה שאלות חשובות בנוגע להתמודדות עם רעידות אדמה בבניינים גבוהים ובגורדי שחקים.

● הצד האחר של הרעש: איך בונים מחדש מדינה אחרי טראומה רב־מערכתית? | דעה
● למה כולם בטוחים שתהיה כאן רעידת אדמה, וכמה מבנים נמצאים בסכנה? | המשרוקית

מדוע הרעידה מורגשת חזק יותר ככל שעולים במעלה הבניין?

אפשר לדמות זאת לעץ גבוה שנע ברוח: באזור התחתון של הגזע העץ כמעט לא יזוז, אך ככל שנעלה הוא יזוז יותר ויותר - עד לצמרת העץ, שנתונה יותר מכל חלקיו לתזוזות משמעותיות. כך נכון גם בבניינים גבוהים: ככל שנהיה קרובים לקרקע, התנודתיות תהיה קטנה יותר; ככל שנתרחק מהקרקע, היא תהיה מוגברת - וזה נכון, אגב, גם במקרים של רוח חזקה ולא רק ברעידות אדמה.

"מגדלי התאומים בזמנו זזו, בקומות הגבוהות שלהם, בטווח של מטר לכל צד - רק בשל הרוח", אומר יאיר דיקמן, מהנדס מבנים ומ"מ יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. "זו התנהגות קונסטרוקטיבית, וכך זה אמור להיות: זה המצב הטבעי כשמדובר על בניינים גבוהים".

יש קשר בין התנודות בקומות הגבוהות לבין יציבות הבניין?

לחלוטין לא. גם בניינים גבוהים שנבנו לפי התקן להגנה מפני רעידות אדמה, ינודו בצורה משמעותית בעת רעידת אדמה. מדובר בעניין בלתי נמנע - וזה כלל לא מעיד על כך שהבניין עומד ליפול. "ברעידות חזקות באמת, הבניינים יזוזו הרבה יותר ממה שזזו ברעידה האחרונה", מבהיר דיקמן, המשמש גם כחבר הוועדה הטכנית לעומסי רעידות אדמה באיגוד, וכיו"ר הוועדה הטכנית תקן לבטון מזוין. למעשה, ככל שהבניין גמיש יותר, הכוח שיופעל עליו בזמן רעידת אדמה יהיה קטן יותר, כך שבעצם התזוזה עצמה מסייעת לבניין להתמודד בצורה טובה עם רעש האדמה.

בבניינים הגבוהים ישנם "גרעינים" - חדרי מדרגות, מעליות, ממ"דים או ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי, המיועד למבנים שאינם למגורים), מעין מדורים שנבנים לאורך כל הבניין, ובנויים מקירות עבים וחזקים. הם למעשה נושאים את הבניין וסופגים את מרבית הרעידה.

איך קובעים באיזו עוצמת רעש הבניין צריך לעמוד?

"היערכות" הבניינים נקבעת בהתאם לנתון סטטיסטי - רעידת אדמה חזקה, בעוצמה של 7.5 (רעש האדמה העיקרי בטורקיה ובסוריה היה בעוצמה 7.8), שעל פי החישובים אמורה להתרחש בישראל אחת ל־50 שנה. "מאחר שזה עניין סטטיסטי, ברור שיכולה להיות רעידה חזקה יותר, וגם חלשה יותר מהעוצמה הזו", אומר דיקמן, "אבל התקן הישראלי למעשה מבטיח שהבניינים שייבנו לפיו יעמדו בסבירות גבוהה ברעידות הצפויות בישראל.

"אם מדובר ברעש אדמה בעוצמה 8, והמוקד הוא מתחת לבניין שלי - אין מה לעשות. שום בניין לא יעמוד בזה, כנראה. אבל רעשים חזקים, בעוצמה של 8 ויותר, נחשבים נדירים מאוד".

בישראל שני אזורים מועדים לפורענות: אזור השבר הסורי־אפריקאי, במזרח המדינה, ואזור שבר יגור הסמוך לחיפה. באזורים האלה צפויות להיות הרעידות החזקות יותר בישראל.

מאיזו שנה הבניינים שנבנו נחשבים בטוחים יותר?

התקן הישראלי מספר 413, "תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה", נכנס רשמית לתוקף בשנת 1975. המשמעות היא שכל המבנים שנבנו מאותה שנה עומדים בקריטריונים של התקן. תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, קבעה לתחילת 1980 את התאריך המבחין בין בניינים חזקים לכאלו שזקוקים לחיזוק, כדי לקחת טווח ביטחון להטמעת תו התקן בשוק באופן מלא.

בניין שנבנה בשנות ה־80 מסוכן יותר מבניין שנבנה עשר שנים אחריו?

לא. הבניינים שנבנו לאחר כניסת התקן לתוקפו טובים ועמידים, וגם אם ישנם עדכונים לגבי העומסים הרצויים שאיתם אמור להתמודד בניין חדש - לא מדובר בשינויים דרמטיים. בניינים שנבנו לפני התקן בהחלט מועדים לפורענות הרבה יותר מבניינים שנבנו אחריו, בין היתר גם בשל "עייפות החומר" ושימוש בחומרי בנייה איכותיים פחות.

האם התקן הישראלי טוב יותר בהשוואה לזה של טורקיה?

"התקן הישראלי קרוב מאוד לתקן האירופי והאמריקאי, ובקרוב אנחנו אמורים לאמץ באופן מלא את התקינה האירופית", אומר דיקמן. "לדעתי רוב הבניינים שהתמוטטו ברעש האחרון, בסבירות גבוהה מאוד, הם כאלו שלא תוכננו לעמוד בפני רעידות אדמה לפי התקן. אין לי ספק בכך. זה שבתים חדשים התמוטטו גם כן, לא אומר שהתכנון של הבתים החדשים כאן, בישראל, לא טוב", אומר דיקמן. "אנחנו בישראל צריכים להיות מודאגים רק לגבי הבניינים שנבנו לפני 1975 - ויש אלפים כאלו כאן, שחייבים לטפל בהם".

מדוע ישנם לא מעט בניינים שקורסים כמה שעות אחרי הרעש?

רעידת אדמה חזקה גורמת לנזקים ומערערת את יציבותם של הבניינים. לאחר שנפגעו, הם עשויים להיות לא יציבים גם מבחינת העומס האנכי, משמע נשיאת המשקל שלהם עצמם.

לפעמים מספיקה רוח חזקה כדי לגרום להם להתמוטט אחרי כמה שעות - על אחת כמה וכמה כשיש רעשי משנה חזקים כמו שהיו ברעש האדמה בטורקיה. כל טלטלה קטנה היא בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל".

"חיזוק מינימלי־זמני" שלא דורש היתר בנייה

מאז רעשי האדמה החזקים בשבוע שעבר נשמעו קריאות רבות למצוא פתרון מיידי לחיזוק מבנים מסוכנים בישראל. על פי דו"ח מבקר המדינה, מתוך הערכה של כ־610 אלף דירות שאינן עומדות בתקן 413, רק 7% זכו להיתרי בנייה עד 2020.

 גיא גבע, יו''ר חברת הניהול והפיקוח וקסמן גוברין גבע / צילום: וקסמן גוברין גבע חברה להנדסה בע''מ

גיא גבע, יו"ר חברת הניהול והפיקוח וקסמן גוברין גבע ויו"ר תא ניהול באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, וישראל דוד, מנכ"ל חברת התכנון דוד מהנדסים ומ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, העלו הצעה לטיפול בסוגיה: מדובר ב"חיזוק מינימלי־זמני" של מבנים באמצעות רכיבי פלדה, בנקודות תורפה ידועות במבנים, שיאפשרו את שרידות המבנה ויגדילו את הסיכוי להילחץ ממנו בשלום.

גבע ודוד מדמים את החיזוק המוצע ל"סד המורכב על רגל פגועה: הוא לא יהפוך אותה לבריאה, אבל ימנע ממנה לקרוס". הם מציעים להקים מנהלת ממשלתית שתרכז את הנושא, וקוראים לביצוע תיקון בחוק התכנון והבנייה, שיאפשר את ביצוע החיזוקים הללו ללא היתר בנייה - שכידוע הוא מהמעכבים הגדולים ביותר כיום בדרך לחיזוק מבנה ישן. לדבריהם, האפשרות לשיפור עמידות מבנה אף נכללת בתקן החדש לעמידות מבנים קיימים מפני רעידות אדמה.

 חיזוק באמצעות ברזל / הדמיה: משרד דוד מהנדסים

עושה רושם שהמכשול, כמו תמיד כמעט במקרים כאלו, הוא התקציב: "במודל שבחנו, עבור מבנה מגורים טיפוסי בין ארבע קומות יידרש חיזוק בהיקף של כ־40 טון פלדה, ושעלותו מוערכת בכמיליון שקלים במחירי השוק הנוכחיים". לצורך כך הם מציעים להקים קרן לחיזוק מבנים, ולהעניק הלוואה ארוכת טווח לדיירים - שיצטרכו לעמוד בהחזר של 250 שקל לחודש לכל דייר למשך 20 שנה. הצעתם כוללת גם סבסוד לדיירים שיתקשו לממן את עלות החיזוק - סבסוד של 25% ל־50,000 מבנים, שעלותו כ־12 מיליארד שקל על פני 5־10 שנים.