היחלשות השקל עשויה לדחוף את הריבית למעלה

בשבוע הבא תתכנס הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לדיון המתוכנן על החלטת הריבית. הציפייה הייתה שהיא תעלה את הריבית ב־0.25% - וייתכן כמובן שזה מה שאכן יקרה. אבל בשבוע החולף אפשר לראות מגמה שעשויה לדחוף את הבנק להעלות ריבית יותר מהמתוכנן: הדולר מתחזק מול השקל. התחזקות הדולר תורמת לאינפלציה, כתוצאה מעליית מחירי היבוא. ועלייה באינפלציה עשויה להוביל את הבנק להידוק המדיניות המוניטרית. כלומר, להעלאת ריבית גדולה מהמתוכנן: ייתכן שחצי אחוז במקום רבע אחוז. התפתחות כזו תורגש גם בתשלומי המשכנתה החודשיים, לפחות של חלק מהלווים.

● הראלי שהפתיע את וול סטריט והתחזיות שמחזירות את הכלכלנים 50 שנה לאחור | ניתוח 
● איך להגן על תיק ההשקעות בתקופה של טלטלה בבורסה המקומית ובשוק המט"ח | בדיקת גלובס 
● האינפלציה בארה"ב צפויה להתמתן, ומה התחזית בישראל? 

היחלשות בניגוד לציפיות

הערכות ברוח זו אפשר היה למצוא בסקירות האנליסטים שפורסמו עם תחילת השבוע. כך למשל, קובע יונתן כץ מלידר שוקי הון, ש"הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר וודאות פוליטית וחשש ליציאת הון. מגמה זאת, אם תימשך בשבוע הקרוב, עלולה לתמוך בהעלאת ריבית של 0.5%" - כשהוא מסייג שהדברים תלויים במדד ינואר, שיתפרסם ביום רביעי השבוע.

מודי שפריר מבנק הפועלים אומנם מעריך כי הריבית תעלה ב־0.25%, אבל מוסיף שלהערכתו בנק ישראל "ייתן בהחלטה הקרובה משקל גבוה יחסית להתפתחויות בשוק המט"ח, כך שככל שהשקל ימשיך להיחלש עד לכ-3.65 כנגד הדולר, כך יגבר גם הסיכוי להעלאה נוספת של 0.5%". כמו ששפריר מזכיר, בהחלטת הריבית של בנק ישראל בינואר, בה הריבית עלתה ב־0.5%, אחד מחברי הוועדה המוניטרית תמך בהעלאת ריבית של 0.75%, "על רקע עליית האינפלציה והפיחות המתמשך בחודשים האחרונים". כלומר, אכן מדובר בשיקול שעומד בפני בנק ישראל.

ואילו אלכס ז'בזינסקי, ממיטב, בחר להאיר התפתחות אחרת: שינוי בקשר בין שער הדולר להתנהגות שוק המניות האמריקאי. בשנים האחרונות, עליות בשוק המניות באמריקה תורגמו להתחזקות של השקל בגלל עסקאות גידור של המוסדיים הישראליים. לפי דפוס זה, העלייה בשוק המניות האמריקאי בשבועות האחרונים הייתה אמורה להביא להתחזקות השקל. בפועל, קרה ההפך.

חשש לעלייה באינפלציה

אם השינוי הזה יתמיד, קובע ז'בזינסיקי, יהיו לכך שורה של השלכות. כך למשל, שקל חלש יותר משמעותו אינפלציה גבוהה יותר. אבל בנוסף, הוא מזכיר ש"עוצמתו של השקל הגבירה את אטרקטיביות ההשקעה באפיקים פיננסיים שונים בישראל עבור המשקיעים הזרים". יש להניח שאם השקל ייחלש, כך תקטן האטרקטיביות של ההשקעות האלה.

יש גם מי שמציע לא להוציא דברים מפרופורציה. כך למשל אורי גרינפלד מפסגות, מזכיר ש"בעוד שהתחזקות הדולר מושכת הרבה מתשומת הלב התקשורתית, שער החליפין בסך־הכול חזר לרמתו מתחילת השנה". גם הוא קובע ש"שער הדולר תומך כרגע בעליה בציפיות האינפלציה והריבית" - אבל מציין כי יש גורמים שדוחפים בכיוון ההפוך, כמו עליית תשואות האג"ח בשווקים.

אחת הביקורות שנמתחו על בנק ישראל הייתה שהוא נצמד לפדרל ריזרב. הבנק המרכזי האמריקאי מעלה ריבית, ואצלנו הולכים בעקבותיו. אבל, צריך להגיד שגם החלטה להיצמד לפד היא החלטה. הרי בבנק ישראל יכלו גם להעלות ריבית מהר יותר, או לאט יותר, מאשר בארה"ב. אלא שהיחלשות השקל - כשברקע המהפכה המשפטית שמקדמת ממשלת נתניהו ואי הוודאות שהגיעה יחד איתה - עשויה לשנות את התמונה, ולאלץ את בנק ישראל לחשב מסלול מחדש.