הרכב מדד המחירים מתעדכן: בדיקות קורונה בחוץ, השכירות תשפיע יותר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום (ב') את המשקולות החדשות לסל הצריכה שקובע את מדד המחירים לצרכן. המשקולות מתפרסמות פעם בשנתיים, והן קובעות את האופן שבו מחושב המדד. החישוב הראשון על פי הסל המעודכן יתפרסם בעוד יומיים. לאחר השינויים, משקלו של סעיף הדיור במדד הגיע לשיא של 20 שנה.

● האינפלציה בארה"ב צפויה להתמתן, ומה התחזית בישראל? | תחזיות האנליסטים
● המיתון בארה"ב מתרחק? השאלה הזו נהייתה כנראה מסובכת מאי פעם | ניתוח
● כשהשקל נחלש: כך ניתן להגדיל חשיפה לדולר בלי להוציא את הכסף מישראל | בדיקת גלובס

השינויים במדד המחירים לצרכן נקבעים על פי סל צריכה ממוצע של כלל הישראלים, המכיל משקולות לכל סוג מוצרים. לאחר מכן, בכל חודש הסל מתעדכן על פי השינויים במחירי אותם מוצרים בהתאמה למשקולותיהם בסל הצריכה. משקולות הסל מבוססות על סקר הוצאות משקי הבית, שנערך אף הוא פעם בשנתיים בידי הלמ"ס. הסקר האחרון נערך ב-2021 וההוצאות מבוססות על הצריכה אז (הסל לשנת 2021 מבוסס על הסקר לשנת 2018-2019, וכן הלאה).

הנקודה הבולטת ביותר בעדכון הסל האחרון הוא המשקל האדיר שניתן לסעיף הדיור - 26% מכלל הצריכה בישראל. מדובר בשיא של 20 השנים האחרונות לפחות, וכנראה גם הרבה מעבר לכך. גם משקל הוצאות תחזוקת הדירה עלו מ-9.2% ב-2021 ל-9.8% ב-2023. זאת בשל עלייה במחירי החשמל, המים, הארנונה, הנפט לחימום ועלות השיפוצים ותיקון הבית.

מצד שני, ההוצאות על תרבות ובידור ירדו מ-5.2% ל-4.6% מהצריכה, בעיקר בשל ההוצאה של מוצרי חשמל בידוריים מסיומים כמו מערכות סטריאו מהמדד, וירידה בהוצאות על ספרים ועיתונים. גם סעיף התחבורה ירד מ-16.6% מהצריכה ב-2021 ל-15.2% מהצריכה ב-2023, בעיקר בשל ירידה בהוצאות על רכב פרטי והחזקתו. לעומת זאת, סעיף התקשורת עלה מ-1.8% ל-2.3% בשל העלייה בצריכת שירותי טלפון ואינטרנט.

נותרו מדידות בעייתיות מבחינה מתודולוגית

עוד נכנסו לסל הצריכה: גאדג'טים לרכב ולטלפון, שכירת קורקינט ורכב שיתופי, ספרים ועיתונים דיגיטליים וסוגים נוספים של אימוני כושר וביגוד ספורט. במקומם, יצאו מהמדד מדריכי נסיעות, מוצרי חשמל מסוימים כאמור כמו מערכות סטריאו, עיתונים במכירה בודדת ואביזרי חייטות. כמו כן, נעשתה התאמה למוצרים רלוונטיים במיוחד לקורונה, כך שאלכוג'ל וכפפות קיבלו משקל בסיסי ובדיקות קורונה הוצאו לגמרי מהמדד כדי שישקפו טוב יותר את הצריכה ב-2023.

את הסקר משלימות מדידות נוספות בעייתיות יותר מתודולוגית, למשל נסיעות לחו"ל, הבראה ונופש, מופעי תרבות, בידור וספורט, שנאמדו בנפרד כתוצאה משינויי צריכה בקורונה, כמו גם אמידה לגבי הוצאות שאינן נמצאות במדד כלל כמו הימורים.

בכל פעם, הצריכה של מוצרים שונים משתנה, מוצרים מסוימים יוצאים לגמרי מהמדד - ומוצרים חדשים נכנסים אליו במקומם. על פי מרב אורן יפתח, מנהלת אגף בכיר מיקרו כלכלה בלמ"ס, "יש מתודולוגיה למה נכנס למדד: כל מה שפחות מ-0.1% מסל הצריכה הכללי לא נכנס אלא אם אין לו מקבילה שאפשר לאמוד בעזרתה את השתנות המחירים".