דיון בוועדת הפנים: רעידת אדמה כמו בטורקיה, תוביל למראות דומים בארץ

הממשלה פעלה מעט מאוד בהיערכות לרעידות אדמה ויותר מ-10 ערים נמצאות בסיכון כבד באם תתרחש רעידת אדמה, כך אמר מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית, שאמורה לדון בנושאי ההיערכות לרעידות אדמה. 

שתי ישיבות על היערכות המדינה לרעידות אדמה התקיימו היום (ב') במקביל: הראשונה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, בראשות ח"כ יעקב אשר, והשנייה בוועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני. שתי הישיבות דנו בנושאים משלימים. הישיבות העלו תמונה לא מספקת, בלשון המעטה, של היערכות המדינה.

אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית, שאמורה לדון בנושאי ההיערכות לרעידות אדמה, התריע בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ואמר כי "אם תהיה אצלנו רעידת אדמה כמו שהתרחשה בטורקיה נראה מראות דומים. מדינת ישראל נערכת להתמודדות עם רעידות אדמה ואנחנו במקום לא רע לעומת מדינות בעולם, אבל ההתקדמות היא מאוד איטית. אני מקווה שהמדינה תתעורר ותשקיע יותר בנושא הזה. ב-2015 נעשתה עבודה על ידי ועדת ההיגוי ואותרו ישובים שהקריטריונים שלהם אובייקטיבים ובסוף זוקקו 10 ישובים שנמצאים בסיכון במצב של רעידת אדמה. עשינו בשבוע האחרון עבודה נוספת ומדובר בהרבה יותר מ-10 ישובים שנמצאים בסיכון, וביניהם חיפה והקריות וגם אזורים אחרים בדרום ובירושלים, מעבר למה שהכרנו".

במענה לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, מתי התכנסה לאחרונה ועדת שרים לעניין רעידות אדמה. ענה יהב שהוועדה התכנסה בפעם האחרונה ב-2016.

בוחנים הארכה של תמ"א 38

על רקע זה אמר היועץ למנכ"ל, יוסף חיים שמחון, כי "בעקבות דיונים אצל מנכ"ל המשרד, נבחנת כרגע האפשרות להאריך את תוקף התקנה של תמ"א 38 (שאמורה לפוג באוקטובר השנה - א.מ). נכון שזה ייתן מענה רק במקומות כדאיים. המנכ"ל בוחן את זה".

ויו"ר הוועדה אשר הוסיף: "בוחן בזהירות".

מדובר בצעד דרמטי, שכן גורמי תכנון אחרים, בהם הרשות להתחדשות עירונית, מתנגדים להארכת התוכנית. ואולם יש שסבורים, כי יתרונה הגדול של תמ"א 38 הוא במהירות שבה פרויקטים לפיה יכולים להתממש, בעוד שפרויקטים של פינוי-בינוי אורכים שנים רבות. המחדלים המרובים של הממשלות השונות בטיפול בסכנה, מותירות דעה זו את תמ"א 38 כרגע במיעוט.

בישיבה השנייה, סיפר נציג משרד האוצר, אסף וקסלר, כי "במשרד האוצר אנחנו תומכים גדולים של תחום ההתחדשות העירונית, שזה הפתרון היסודי והמרכזי של הנושא הזה. המדינה הלכה לתהליכים מאוד משמעותיים בתחום, תמ"א 38 ופינוי בינוי. ב-2016 הקמנו את הרשות להתחדשות עירונית".

היו"ר גפני הקשה: "אני שואל אם יש תקצוב מיוחד לנושא של רעידות אדמה, התחדשות עירונית קיימת בלי קשר. מה יעשה אותו אדם שלא בתוך התוכניות האלה? מה עושים עם אותם אנשים שמעבדים את דירתם, את כל רכושם?"

וקסלר: "בנושא ההתחדשות העירונית, ב-7 השנים האחרונות הוקצו כ-2 מיליארד שקל להתחדשות עירונית, מניעת קריסת מבנים. ב-2022 זה היה 300-400 מיליון שקל לכל העולם של התחדשות עירונית. היו הסכמי גג לעידוד התחדשות ב-12 רשויות. יש כ-50 מיליון שקל לחיזוק מבנים מסוכנים במשרד הבינוי והשיכון, תוקצבו גם הליכים של תכנון. כ-200 מיליון שקל תוקצבו בשנים האחרונות לרשויות המקומיות המייעצות לציבור כדאי לקדם התחדשות עירונית".

במענה לשאלות חוזרות ונשנות של יו"ר ועדת הכספים לעניין תקצוב מיוחד לאסון, הסביר וקסלר כי "יש תקציבים שיום אחרי רעידת אדמה תקציבים יופנו לנושא במידת הצורך" וכי כספים רבים מוקצים להערכות לרעידת אדמה, לצד תקציבים קבועים להתחדשות עירונית ולחיזוק מבנים, וכי במידת הצורך יועמדו קופסאות תקציב ייעודיות בדומה לתקופת הקורונה.

התשובה הרגיזה את גפני, שאמר: "זה לא קורונה, מדובר בתרחיש ידוע. מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה. אתם מובילים לכל מיני החלטות שלא נוגעות לדיון, זה שכל משרד אמור לתת חלק לא פוטר את הבעיה, אלה סכומים מזעריים. מה עושים עם עשרות ומאות אלפים שנותרים ללא קורת גג? יש כסף לנושא הזה?!".

65% מבעלי הנכסים מחזיקים ביטוח לרעידות אדמה

ברשות שוק ההון הציגו כי 65% מבעלי הנכסים בישראל הינם בעלי ביטוח דירה הנוגע גם לרעידות אדמה, וציינו כי ברשות בוחנים עדכונים שונים בתחום זה. עוד עלה כי רשויות רבות אינן מבוטחות נוכח קשיי שוק. סמנכ"ל משרד הבריאות העריך את עלויות חיזוק כלל מבני הבריאות בישראל "במאות מיליונים עד מיליארדים".

ואילו יהב, שהשתתף גם בישיבה הזו, הזהיר כי "על אף הערכת משרד האוצר, עלות הנזק של רעידת אדמה תעמוד על 150 מיליארד שקל. מניעה תהייה הרבה יותר זולה. בטורקיה כבר מדברים על הערכה של 85 מיליארד דולר. לפי המחקר כל השקעה של דולר בהערכות תחסוך בין 6 ל-10 דולר אחר כך".