המס שהטילה הממשלה הקודמת על משקאות מתוקים לא השפיע?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אורי מקלב
מפלגה: יהדות התורה
תאריך: 7.2.
ציטוט: "מבחן התוצאה הוכיח שלא נעשה שום דבר וזה לא עזר שום דבר כל הטלת הקנס, המס הגדול הזה והדרקוני הזה והפוגעני הזה שלא נותן שום מוטיבציה"
ציון: לא נכון ברובו

בתחילת השבוע, ב-12.2, פורסם כי ראשי הקואליציה החליטו להמשיך בתכניתם המוצהרת לבטל את המס שהטילה הממשלה הקודמת על משקאות ממותקים, ובכך לממש את הבטחת הבחירות של המפלגות החרדיות לבוחריהן. ההחלטה הגיעה כשבוע לאחר שנודע כי חלק משרי הממשלה שוקלים מחדש את ביטול המס, לאור ההשלכות הבריאותיות הצפויות. ב-7.2 נשאל סגן השר אורי מקלב מיהדות התורה מדוע מתעקשים הח"כים החרדים לבטל צעד שנועד לשפר את בריאות הציבור ולצמצם צריכה של משקאות עתירי סוכר. "יש רצון, אף אחד לא רוצה לפגוע, הנושא של הבריאות הוא ערך חשוב", הסביר. "[אבל] מבחן התוצאה הוכיח שלא נעשה שום דבר וזה לא עזר שום דבר כל הטלת הקנס, המס הגדול הזה והדרקוני הזה והפוגעני הזה שלא נותן שום מוטיבציה. רוצים בריאות? יש כלים אחרים".

בדקנו האם המס שהוטל על משקאות ממותקים באמת לא הוביל לירידה בצריכת המשקאות הללו, כפי שטען מקלב.

ב-1.8.2021, חודש וחצי לאחר השבעתה, העבירה ממשלת בנט-לפיד החלטה מספר 263 שכותרתה "קידום אורח חיים בריא". בעקבותיה חתם שר האוצר דאז ליברמן באוקטובר על תיקון מספר 4 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, שקבע כי משקאות המכילים מעל 5 גרם סוכר ל-100 מ"ל משקה ימוסו בסכום של שקל לליטר. משקאות מתוקים המכילים פחות מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל (וכן כל המיצים הטבעיים ומשקאות הדיאט) מוסו ב-70 אגורות לליטר. ב-14.12.2021 ועדת הכספים אישרה את הצו, והוא נכנס לתוקפו ב-1.1.2022.

כפי שהראינו בבדיקת המשרוקית מחודש ספטמבר האחרון, מאז נכנס הצו לספר החוקים, נערכו כמה בחינות של השפעתו. לפני שנה בפברואר 2021, חודשיים לאחר אישור המס על משקאות ממותקים, דווח בתקשורת כי בהתבסס על נתונים שנאספו מרשתות המזון ומרכולים חלה ירידה של עשרות אחוזים בצריכת משקאות קולה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה ועוד. בחודש מאי פרסמה חברת האם של יפאורה-תבורי, המשווקת את המותגים שוופס, ספרינג, תפוזינה, קריסטל, RC קולה ועוד, דוחות רבעוניים שחשפו צניחה של 20.5% בהכנסות ממכירת המשקאות שמוסו. בחברה הסבירו כי מדובר בתוצאה ישירה של המס החדש. הדוח הרבעוני השני, שפורסם בחודש אוגוסט, הראה אמנם התמתנות מסוימת בירידה אך המשך מגמת צמצום הצריכה - ירידה של 11.5 בהכנסות ממכירת משקאות ממותקים.

חברה נוספת בשוק המשקאות הממותקים, טמפו, לעומת זאת, פרסמה באוגוסט 2022 דוח חציוני המצביע דווקא על עלייה של 11% בהכנסות ממכירת משקאות לא אלכוהוליים. עם זאת, גידול זה לא שיקף בהכרח עלייה בצריכה, ויתכן כי הוא רק גילם את עליית המחירים שבאה בעקבות המס והסתיר ירידה בהיקף הצריכה עצמה ובכמות המשקאות שנרכשו. החברה הגדולה בשוק הזה, "החברה המרכזית למכירות ולהפצה" המייצרת ומשווקת בין היתר קוקה קולה, קולה דיאט וזירו, ספרייט, פאנטה ופיוז טי, הינה חברה פרטית ועל כן אין מידע על היקף המכירות שלה.

המחקר המקיף והמהימן ביותר שנעשה עד כה בנושא הוא של בנק ישראל, שפורסם בדצמבר 2022. המחקר השווה בין היקף הצריכה בשנת 2022 מרגע הטלת המס (כולל החודשיים שקדמו לכניסתו לתוקף, כשבציבור התכוננו ורכשו מבעוד מועד משקאות במחיר הקודם) לבין שתי תקופות נפרדות: שנת 2019, לפני מגפת הקורונה והסגרים והמשבר הכלכלי שגרמה, וכן שנת 2021, השנה שקדמה להטלת המס. ההשוואה ל-2019 נועדה לנטרל גורמי השפעה אחרים שאינם המס, כמו הקורונה או המדבקות האדומות המסמנות מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, שנכנסו לתוקף בתחילת 2020. מנגד, ההשוואה ל-2021 נועדה לספק את התקופה הקרובה ביותר להטלת המס עצמו, כדי לאפשר את הבדיקה המיטבית.

בנק ישראל הסתמך במחקרו, כפי שהמשרוקית עשתה בבדיקתה בספטמבר, בנתוני חברת סטורנקסט, המבצעת מחקר ואנליזה של נתוני צריכה על בסיס סקירה של השוק הקמעונאי (רשתות מזון, סופרים, חנויות מכולות וכו'). סטורנקסט מקבלת מידע ישירות מהקופות בכ-2,800 נקודות מכירה. לאחר מכן מבוצעת אקסרפולציה על שאר השוק המבוססת על מודל סטטיסטי. עם זאת, מכירת משקאות במסעדות, פאבים, ופיצוציות אינן נכללות בנתונים הללו, וכן גם חנויות במגזר הערבי.

במחקר נמצא כי אכן חלה ירידה בהיקף צריכת המשקאות הממותקים בעקבות הטלת המס. בהשוואה לשנה הקודמת (2021), ב-2022 חלה ירידה של 10% בהיקף הצריכה הממוצעת לנפש בישראל של המשקאות הממוסים. מתוך אלו, הצריכה של משקאות ממותקים "עתירי סוכר" (מעל 5 גרם סוכר ל-100 מ"ל), ירדה ב-11%, והצריכה של משקאות ממותקים "מופחתי סוכר" (פחות מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל) ירדה ב-8%, מכיוון שהמס עליהם היה כאמור מופחת מעט. נדגיש כי הירידה בצריכה של המשקאות הממותקים ב-2022 לעומת 2021 הייתה גדולה מ-10%, ועמדה למעשה על 13%, אך לפי בנק ישראל, כ-4% מתוכם הם תוצאה של ירידה שהייתה צפויה, ומתרחשת מדי שנה בשנים האחרונות. גם צריכת המשקאות שלא הוטל עליהם מס ירדה, בשיעור של 5%, ולעומת הצפי של הבנק (של עליה של 2%), מדובר בירידה של 7%.

בהשוואה ל-2019, הירידה בצריכת המשקאות הממותקים ב- 2022 (הנובעת מהמס בלבד ולא מגורמים אחרים) הייתה קטנה יותר, ועמדה על 5%. צריכת המשקאות עתירי הסוכר ירדה ב-10%, וצריכת המשקאות מופחתי הסוכר בכלל עלתה ב-1%, כאמור מכיוון שמחירם עלה בשיעור נמוך מאשר המשקאות הממותקים האחרים. הצריכה של המשקאות הלא ממוסים ירדה בשיעור של 9% לעומת הירידה הצפויה.

עם זאת, לפי דו"ח בנק ישראל, בחנויות המשרתות בעיקר את החברה החרדית שאותה מייצג מקלב, נרשמה ירידה חדה יותר מאשר בציבור הכללי, של כ-17% ברכישות לנפש של משקאות ממותקים: כ-19% במשקאות עתירי סוכר וכ-15% במופחתי סוכר.

נציין כי המחקר הזה של בנק ישראל הוא גרסה מתוקנת של מחקר שפורסם חודש קודם לכן, בנובמבר 2022, והוסר לאחר שהתגלה כי נפלו בו טעויות. בדו"ח ההוא נקבע תחילה כי הירידה בהיקף הצריכה הייתה גדולה יותר (12% בהשוואה ל-2019, לעומת 5% בדו"ח המעודכן), אך מכיוון שהבדיקה התבססה על מאגר של ברקודים שלא היה מעודכן, היא לא דגמה משקאות ממותקים רבים שנרכשו ב-2022 אך היו בעלי ברקודים חדשים.

בנוסף, פורסם בשנה החולפת, שוב על בסיס נתוני סטורנקסט, כי הכנסות המדינה מהמס החדש צפויות להיות גבוהות יותר משחזו תחילה באוצר, דבר המעיד על ירידה מתונה יותר בהיקף הצריכה משקיוו.

בתגובה לפנייתנו, מקלב הסביר כי הסתמך על התאחדות התעשיינים, וצירף צילום מסך מכתבה שהתפרסמה בישראל היום בנובמבר 2022, לפני הקמת הממשלה ולפני פרסום הנתונים של בנק ישראל. שם נכתב כי ההתאחדות (המעוניינת בביטול המס מטעמים עסקיים) מצטרפת לקריאת החרדים בנושא, וש"בהתאחדות מסבירים כי… המס לא הוכיח את עצמו, והציבור לא הפחית את צריכת המשקאות הממותקים". בהמשך הכתבה טענה זו מסויגת יתר, ונשיא ההתאחדות מצוטט כאומר "הצריכה כנראה לא ירדה". בכתבה לא מובאים נתונים בנושא, וכשביקשנו ממקלב נתונים המגבים טענה זו, לא נענינו.

לסיכום, על פי המחקר העדכני ביותר שבוצע בסוף 2022, שנה לאחר הטלת המס, חלה ירידה של 10% בצריכה ממוצעת לנפש של משקאות ממותקים, לעומת השנה הקודמת. במגזר החרדי, שנציגיו דורשים כעת לבטל את המס, הירידה הייתה משמעותית יותר. עם זאת, על פי נתוני האוצר הירידה לא הייתה חדה כפי שציפו. לכן דבריו של מקלב לא נכונים ברובם.