מהו האתר הארכיאולוגי שמצית ויכוח עז במשך שנים בין החוקרים?

האתר

שרידי האתר הקדום שנחשפו בשנים האחרונות בחורבת קאייפה השוכן בעמק האלה, סמוך לבית שמש, הציתו מחדש ויכוח בין החוקרים. הוויכוח נוגע ישירות בלב הפולמוס ארוך השנים: האם ממלכת יהודה בראשות דוד היתה ממלכה חזקה ומשמעותית כמתואר במקרא, או ממלכה קטנה ודלה ששלטה על המרחב שסביב ירושלים בלבד?

האתר, שגודלו כ-23 דונם, שוכן על גבעה, ממוקמת במיקום אסטרטגי בתקופת הברזל בארץ ישראל: הדרך העולה משפלת החוף לחברון ולירושלים, לא הרחק מתל עזקה ומתל מרשה.

האתר נחפר בין השנים 2007-2013 על ידי הארכאולוגים פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסער גנור מרשות העתיקות. נחשפו בו שרידי עיר מבוצרת ומוקפת חומה ובה, באופן חריג לאתרים מקבילים אחרים, שני שערים, מה שחיזק את ההשערה שמדובר בעיר שעריים המקראית.

מדובר בחומה כפולה המתוארכת לתקופה של סוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10 לפני הספירה. משך חייו של האתר בתקופה זו היה קצר מאוד, לא יותר מ-20 עד 30 שנה, עד שננטש למשך מאות שנים, למעשה עד לתקופה ההלניסטית.

מי היו הזוג הגאה הראשון בהיסטוריה של האנושות?
התעלומה הגדולה של עולם הארכיאולוגיה: מתי נבנו חומות ירושלים הקדומה?
האם נמצא אי פעם את גן העדן המקראי?

הממצאים

חוץ מהחומה המרשימה, באתר התגלו מספר ממצאים מעניינים, ביניהם שני שברי חרס שעליהם כתב בעברית (אוסטרקונים). על גבי אוסטרקון אחד נמצאו חמש שורות, משמאל לימין, בשפה העברית ובאלפבית פרוטו-כנעני. הכיתוב על גבי החרס כולל מספר מונחים כמו "אל תעש" ו"עבד", שהיו ככל הנראה ייחודיים באותה תקופה אך ורק לעברית. משום כך ייתכן כי זהו האוסטרקון הקדום ביותר הכתוב בשפה העברית.

הצעה לקריאת האוסטרקון פורסמה ב-2009 על ידי ד"ר חגי משגב וד"ר עדה ירדני ז"ל:

(מספר שורות חסרות)

אל תעש[ ] ועבד א[ת]

שפט בואלמ [ ]אלט

א?ל? ובעלל

א[ ]מ ונקמ יסד מלכ ג[ת]? / פ

סרנ ע[ ...] מג/דרת[כ]

כל שניתן לומר בוודאות הוא שמדובר בטקסט בעל משמעות רציפה, ואיננו סתם רשימת שמות. חוקרים נוספים הציעו הצעות נוספות לקריאת הטקסט, אך עדיין אין קונצנזוס מהי הקריאה הנכונה ומה כתוב בכתובת.

כתובת נוספת בכתב כנעני קדום, חרוטה על חלקו העליון של כד חרס, נמצאה בדרום האתר. מספר אותיות שבורות ומטושטשות, ולאחריהן כתוב "אשבעל בן בדע".

השם "אשבעל" מוכר בספר דברי הימים כשמו של מלך ישראל, בנו של שאול, שמלך כשנתיים לאחר מות אביו. החוקרים סבורים שחריטת השם על הקנקן מצביעה על מעמדו החשוב של האיש. להערכתם אשבעל היה בעל אחוזה חקלאית, והתוצרת מהחווה נשלחה בקנקנים שנשאו את שמו.

באתר נמצאו גם שני דגמים מוקטנים של מקדשים. אחד מהם זוהה בידי פרופ' גרפינקל כתואם את תיאורו של מקדש שלמה בספר מלכים - זיהוי שהתקבל בספקנות על ידי חוקרים אחרים דוגמת פרופ' נדב נאמן מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר אילן.

ממצאים לא פחות חשובים שנמצאו באתר הם חרצני זיתים שרופים. החרצנים תוארכו על ידי חופרי האתר לשנים 1020 עד 980 לפני הספירה.

המחלוקת

לדעת החופרים, הכתובת "אשבעל" ושאר הממצאים שנחשפו מצביעים על הקשרו הישראלי-יהודאי של האתר. לטענתם, דוד המלך חי בין 1040 ל-970 לפנה"ס, כלומר באותה תקופה, ובירתו ירושלים היתה במרחק יום הליכה.

לכן, החופרים מסיקים כי האתר התקיים כעיר מבצר חזקה בגבולה המערבי של ממלכת יהודה, ככל הנראה מתקופתו של דוד המלך. עמק האלה היה זירת ההתגוששות, העולה מפלשת שבמישור החוף והשפלה הפנימית לממלכת ישראל המאוחדת שעל שדרת ההר המרכזית. לשיטתם, סביר שמפקד הגיבורים ישב במצודה שבאתר. הקנקן, הם אומרים, הוא עדות לתמיכה הכלכלית של תושבי האזור בגיבורי דוד שישבו במצודה והגנו עליהם.

אם הפרשנות הזו של החופרים נכונה, ואכן היו ערים בצורות ביהודה כבר במאה ה-10 לפנה"ס, אזי גישתם של הארכאולוגים הסבורים כי ביהודה לא הייתה ממלכה של ממש במאה ה-10 לפנה"ס, ומלכי יהודה היו לכל היותר מנהיגים מקומיים - שגויה. זאת משום שלא ניתן להקים ולתחזק עיר בסדר גודל שכזה עם יכולות ארגוניות וטכנולוגיות המאפיינות חברה כפרית בלבד.

יחד עם פרופ' אהרון מאיר ונדב נאמן, מן הצד השני של הויכוח עומדים גם הפרופסורים ישראל פינקלשטיין ואלי פיסצקי מאוניברסיטת תל אביב, שאינם מקבלים את הזיהוי של האתר כאתר יהודאי או שארי-כנעני, וטוענים שהאתר היה תחת שליטת הממלכה הישראלית הצפונית, ישראל. הם טוענים גם שהתארוך הנכון של החרצנים ושל האתר הוא בין 1050 ל-915 לפנה"ס. אף פרופסור דוד אוסישקין שפרסם מאמר על האתר ב-2022, טוען שהאתר היה בכלל מתחם פולחני אליו היו מגיעים עולי רגל ולא אתר קבע מבוצר.

האם האתר הוא אכן שעריים הקדומה? האם היתה זו עיר מתקופתו של דוד? הוויכוח בין הארכיאולוגים עדיין בעיצומו, ומענה לשאלות מסקרנות אלו אולי נקבל בעתיד הקרוב.