ביום שאחרי התפטרותו של אבי חימי מראשות לשכת עורכי הדין בעקבות הטענה להטרדה מינית והפרת אמונים, בלשכה נערכים לבחירות ביוני הקרוב. בשנים האחרונות היה נראה כי חימי מתחיל לשקם את האמון בלשכה אחרי פרשות אפי נוה. אך רצף האירועים האחרון טרף את הקלפים ופגע קשות במעמד הלשכה, שמחפשת דרכה.
● לאחר האמירה הבעייתית: עו"ד דוד חודק מתפטר ממשרד גרוס ושות' ומאשים את שותפיו בבגידה | בלעדי
● למעלה מ-150 מנהלים בכירים לגלובס: "תומכים בהידברות ובהסכמות רחבות על בסיס המתווה של נשיא המדינה יצחק הרצוג"
זה החל בהכרזת הממשלה החדשה על המהפכה המשפטית הכוללת את הוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים - אחת הסמכויות היוקרתיות; והמשיך בהתייצבותו של חימי בראש המאבק, מהלך שהוביל לביקורת בקרב תומכי מהלך הממשלה. בשלב זה פורסמו בחדשות 13 טענות כלפי חימי להטרדה מינית של עורכת דין בשיחת וידאו, התנהלות שהעלתה גם חשד להפרת אמונים, מאחר שחימי נתן לאותה עורכת דין המלצה לשיפוט. חימי הכחיש מכל וכל כי ביצע עבירת מין, וכמצופה, מיהר להתפטר.
אם לא די בכך, זמן קצר לאחר מכן נחשף כי עו"ד אייל בסרגליק, שהודיע על התמודדותו לראשות הלשכה, גבה שכר-טרחה מופקע ממשפחתו נטולת האמצעים של יורי וולקוב ז"ל שנרצח בחולון. לבסרגליק לא היה סיכוי גבוה להיבחר לתפקיד מלכתחילה, אך הפרסום העמיק את משבר האמון. בעקבות הפרסומים בסרגליק הסיר את מועמדותו לראשות הלשכה.
צורך לשמוע ולהשמיע
לאחרונה נערך באילת כנס החורף הארצי של לשכת עורכי הדין. יום לפני הכנס התפטר חימי, שהוביל את הלשכה בשלוש וחצי השנים האחרונות. ההתחלה לוותה בביטולים של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי. הראשונה נימקה זאת "בשיקולי לו"ז". המפכ"ל ביטל עוד קודם בשל המצב הביטחוני.
מי שהוביל ביד רמה את הכנס היה עו"ד שי מילוא, היועץ האקדמי של לשכת עורכי הדין. בצל השערורייה החדשה, המשתתפים והתכנים הדגישו את הצורך של ציבור עורכי הדין לשמוע, להשמיע ולהיפגש.
בכנס השתתפו בכירי עולם המשפט בישראל: שופטי בית המשפט העליון אלכס שטיין, דוד מינץ ודפנה ברק-ארז, לצד השופטים בדימוס חנן מלצר ומני מזוז; שופטי בתי משפט מחוזיים ושלום מכהנים. בנוסף, השתתפו בו שלושה משנים מכהנים של היועמ"שית בהרב-מיארה, בתקופה אולי הסוערת ביותר שידע הייעוץ המשפטי של הממשלה - שרון אפק, גיל לימון ועמית מררי; לצד עורכי דין בכירים בשוק הפרטי.
הכול פתוח
בשלב הראשון, נכנס לתפקיד יו"ר הלשכה בפועל, עו"ד ליאור שפירא, ששימש כממלא-מקום. ב-15 למרץ תקיים המועצה הארצית המונה 44 עורכי דין בחירות פנימיות כדי לקבוע האם שפירא ימשיך לכהן עד לבחירות הארציות ב-20 ביוני, או למנות יו"ר זמני אחר. שפירא הודיע כי לא יתמודד על התפקיד הקבוע, ולכן ההערכה היא שהמועצה תחליט להשאירו בתפקיד עד לבחירות.
הרישום לבחירות ייערך באמצע אפריל, ועד אז הכול פתוח. רבים שוקלים ומגששים לגבי סיכוייהם להיבחר. בסקרים שהופצו לאחרונה בין חברי הלשכה עלה שמו של ראש הלשכה לשעבר אפי נוה, שעדיין פעיל מאחורי הקלעים ושוקל להתמודד למרות הפרשיות - זו שנסגרה לגבי השופטת בדימוס אתי כרייף, וזו שהורשע בה - פרשת מעבר הגבולות. נוה ובת זוגו הורשעו בכך שהסתירו את יציאתה וכניסתה מישראל, בשל הליך הגירושים של נוה. נגזר עליהם מאסר על-תנאי וקנס. השניים הגישו ערעור שיישמע החודש.
הסוגיה שתכריע בבחירות
מי שכבר ברור שיתמודדו הם עורכי הדין עמית בכר, תמי אולמן וארקדי אליגולאשוילי. בכר (47) מכהן כיו"ר מחוז תל אביב בלשכה, הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ולוקח חלק במאבק "הגלימות השחורות" נגד הרפורמה המשפטית. היסטורית, אחוזי ההצבעה בקרב משרדי עורכי הדין הגדולים הם נמוכים, אך הרפורמה המשפטית שינתה את התפיסות, וראשי המשרדים יצאו פומבית נגדה ועשויים לגרום לשינוי אופי ההצבעה. על אותו מגרש פוליטי מתמודדת עו"ד תמי אולמן, שגם היא נחשבת כמשתייכת למחנה המרכז-שמאל.
עו''ד עמית בכר / צילום: סיון פרג'
אם השניים ירוצו, הם עלולים לסבול מפיצול קולות. אולמן (69), יו"רית מחוז חיפה, היא סנגורית פלילית ותיקה ומוערכת, אך גורמים בלשכה אומרים כי הזיהוי הפוליטי שלה עשוי להיות בעוכריה. אולמן אומרת כי היא החליטה להתמודד לאור האירועים. "מצב הלשכה מאוד נחות לצערי, לכן חשבתי שזה הזמן שארוץ. הדבר החשוב בעיניי זה הידברות להורדת המתח ולמניעת פילוג בעם".
אליגולאשוילי הוא חבר ועד מחוז ירושלים, יו"ר פורום פלילי ותעבורה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. הוא התבטא נגד האמירות של חימי בנוגע למהפכה המשפטית.
עו''ד תמי אולמן / צילום: רפי קוץ
להוציא את בחינות ההסמכה והדין המשמעתי | עוד זווית
לשכת עורכי הדין הוקמה ב־1961, פועלת לפי חוק לשכת עוה"ד, והיא מחזיקה בשלוש סמכויות משמעותיות: היא הגוף האחראי על מתן רישיון לעריכת דין, ניהול הדין המשמעתי ושניים מחבריה חברים בוועדה לבחירת שופטים.
לפני מספר שנים הוקמה ועדת בחינות חיצונית שתפקידה לנסח את הבחינה, החברים בה נבחרים על־ידי שר המשפטים והיא מורכבת משופטים ונציגי הסקטור הפרטי והציבורי. לאורך השנים נמתחה ביקורת על כך שגוף שאינו ממשלתי אחראי על הסמכת עורכי הדין ועל הדין המשמעתי. ח"כ חנוך מילביצקי הגיש באחרונה הצעת חוק פרטית לפירוק הלשכה והפיכתה לגילדה וולונטרית אך כרגע הממשלה עסוקה במהפכה המשפטית וההצעה לא מקודמת.
אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של הלשכה שאותו מבקשת לקחת הממשלה, הוא הייצוג בוועדה לבחירת שופטים. גם בקרב המתנגדים למהפכה החוקתית, יש החושבים שיש מקום לשקול החלפת הנציגים. מאידך, הרציונל להשתתפותם הוא שהם בעלי הידע המקצועי להערכת יכולת שפיטה מהשטח.
"ניגוד עניינים מובנה"
לדברי ד"ר לימור זר־גוטמן, חוקרת בתחום הפרופסיה של עוה"ד במכללה למנהל, "האוטונומיה הרחבה בידי הלשכה יוצרת ניגוד עניינים מובנה, שכן אותו גוף המייצג את האינטרסים של עורכי הדין הוא הצריך לפקח". לעמדתה, יש להוציא סמכויות אלו לגופים חיצוניים עצמאיים. אף שקיימת ועדת בחינות חיצונית, הוועדה קשורה אל הלשכה בטבורה אומרת זר־גוטמן. הצעתה היא להקים גוף סטטוטורי חיצוני שיהיה אחראי לפקח על הבחינות במנותק לחלוטין מהלשכה. גם את הדין המשמעתי היא מציעה להעביר לגוף שאינו משרד המשפטים כדי שיהיה מנותק מהשפעת הפוליטיקאים ופעילי הלשכה. זר־גוטמן מבהירה כי היא לא מבקשת להחריב את הלשכה אלא להבריאה. לעמדתה, יש לטפל בהתנהגות עורכי דין בבתי משפט, שיפור תדמית המקצוע והכשרה. היא תומכת בקיומה של לשכה עצמאית, שהחברות בה היא תנאי לעיסוק בעריכת דין בישראל. גם פרופ' יובל אלבשן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו וכיום דיקן הקמפוסים הרב־תרבותיים, סבור שיש לשנות את מתכונת פעילות הלשכה. "המקצוע נתפס כבעל זכויות יתר בשל התפיסה המיוחדת של האחריות החברתית, אך התפקיד נוצל לרעה. את ההכשרה יש להוציא לגורם סטטוטורי תחת משרד המשפטים שגם יפקח על האתיקה, ולקבוע דרכים אחרות שבהן ימונו שופטים".
מועמדים נוספים המזוהים עם הצד השני של המפה, ותיקים בפוליטיקה של הלשכה ועשויים להתמודד הם ציון אמיר ואילן בומבך. אמיר (67) זוכה לפופולריות מקרב גורמים בלשכה. בבחירות של 2019 התמודד מול חימי וזכה ל-46% מהקולות.
עו''ד ציון אמיר / צילום: שלומי יוסף
גם באילן בומבך (56), עורך הדין של הליכוד, חבר המועצה הארצית ובעבר ראש מחוז ת"א, יש הרואים את מי שיכול להוביל את לשכת עורכי הדין.
עו''ד אילן בומבך / צילום: שלומי יוסף
עוד שוקלים להתמודד יו"ר מחוז דרום, אלעד דנוך; בוקי כצמן, ששימש כסגן ראש לשכה וחבר במועצה הארצית; נועם לאור, מתומכי הרפורמה, חבר הוועדה לבחירת שופטים צבאיים והמשנה לראש הלשכה; ועו"ד ברוריה לקנר, חברת המועצה הארצית ונשיאת פורום שוויון וייצוג מגדרי בלשכת עורכי הדין בישראל.
כך או כך, נראה כי העמדה כלפי המהפכה המשפטית היא סוגיה שתכריע בבחירות הקרובות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.