מדעני מכון ויצמן: "מדענים כבר מבטלים את הגעתם להרצאות ולכינוסים במכון"

גורמים במערכת הבריאות והאקדמיה פרסמו בימים האחרונים מכתבים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא המדינה יצחק הרצוג, בהם התריעו על האופנים בהם הרפורמה המשפטית שמוביל השר יריב לוין עלולה להשפיע באופן ספציפי על תחומי פעילותם. 

● גוף משפטי בינלאומי מזהיר: "להגן על עצמאות בתי המשפט" בישראל 
● סמוטריץ' שוחח עם ראשי הבנקים על תקציב המדינה והרפורמה המשפטית 
● למעלה מ-150 מנהלים בכירים לגלובס: "תומכים בהידברות ובהסכמות רחבות על בסיס המתווה של נשיא המדינה יצחק הרצוג"

במכתב, החתום על-ידי חברי המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע (הגוף המאגד את הפרופסורים במכון), קושרים הכותבים בין חופש אקדמי לבין חופש הביטוי וזכויות אזרח - עקרונות אשר הם חוששים שעלולים להיפגע מהרפורמה הנוכחית.

"ההיסטוריה מראה שחופש אקדמי עומד בבסיסו של מדע פורץ דרך והכרחי לקיום מחקר ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר. מוסדות אקדמיים מובילים מתקיימים רק במדינות בעלות מסורת רבת-דורות של חופש עקרוני ממעורבות משטרית. אכן, חופש אקדמי הוא אחד מביטוייה הנאצלים של הדמוקרטיה.

"האיום שאנו רואים על עתידנו המחקרי איננו בחזקת נבואת זעם רחוקה, אלא מציאות קרובה ממש. מדענים בכירים בעולם כבר מבטלים את הגעתם להרצאות ולכינוסים במכון, ואנו חוששים שגל זה ילך ויגבר. תלמידים מבטיחים שלנו - דור העתיד של המדע והטכנולוגיה הישראליים - כבר מאמצים הצעות להקים את ביתם המדעי או הטכנולוגי בארה"ב ובאירופה.

"עמיתינו ההונגרים, בעקבות שינוים משטריים, איבדו את תמיכתו של האיחוד האירופי ואת מקומם בקהילה המדעית. היינו רוצים ששרי הממשלה, דובריה ונציגיה בכנסת יעשו כל שביכולתם כדי להבטיח שמדינת ישראל אינה דוהרת למציאות דומה.

"אנו פונים אליכם: הבטיחו שעתידה של מדינת ישראל ימשיך להיות מבוסס על חופש, דמוקרטיה ומדע. פיתחו בדו-שיח של אמת עם כלל המגזרים המרכיבים את ישראל. שימרו על עצמאותה של הרשות השופטת ועל ערכי השוויון והחופש עליהם מושתתת מדינת ישראל. בצעו שינויים חוקתיים רק תוך הידברות ועל בסיס הסכמה רחבה - עתיד כולנו תלוי בכך". 

פגיעה בחולי הסרטן

בתוך כך, קבוצה של עשרות רופאים המטפלים בתחום הסרטן כתבו לראש הממשלה: "אנו מביעים את הסתייגותנו מהשינויים המשפטיים המקודמים בימים אלה בכנסת, ואת דאגתנו העמוקה מההשפעה הצפויה לשינויים הללו על עתיד הרפואה בישראל ועל הטיפול בחולי הסרטן".

התהליכים שעלולים להתממש לדעתם עם הסרת הביקורת השיפוטית על פעילות הממשלה הם:
1. פגיעה ביכולת של חולי הסרטן לקבל סעד משפטי בנוגע לזכויותיהם, למשל מימון תרופות, בחירת בית חולים מטפל וזכויות סוציאליות.
2. שחיתות כלכלית, העדפת מקורבים ופגיעה ביכולת קבלת ההחלטות העצמאית והמקצועית של המערכת.
3. חשיפה של אוכלוסיות מוחלשות - מטופלים ממוצא ערבי, נשים במצבי סיכון, קטינים במצבי סיכון, להט"בים - לאפליה במתן שירותי בריאות.
4. חשיפה של רופאים ורופאות לפגיעה על רקע דעותיהם הפוליטיות ופגיעה בחופש האקדמי ללמד ולחקור תחומים הנתפסים כביקורת על השלטון.

"בתחום הכלכלי, שינויי המשטר מסכנים את המשך המחקר היישומי בתחום הסרטן, המתבסס על שיתופי-פעולה עם חברות הזנק וחברות פארמה בינלאומיות. ישראל היא מרכז מצוינות למחקר יישומי בסרטן, ופעילות זו מהווה מקור תקציבי משמעותי בבתי החולים, המשלים את התקציבים הממשלתיים.

"בחודשים האחרונים האיחוד האירופי החליט להדיר חוקרים מהונגריה משיתופי-פעולה ותקציבי מחקר, על רקע הפיכתה של הונגריה לדמוקרטיה 'על הניירק בלבד". 

"שיקולים זרים, עסקיים וסקטוריאליים"

קבוצה נוספת השותפה ל"מאבק החלוקים הלבנים" ומייצגת לדבריה אלפי רופאים, הוציאה נייר עמדה דומה. "פגיעה בעצמאות בתי המשפט תפגע ביכולתו לפרש ולאכוף את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה והחוק לטיפול בחולי נפש, המבוססים על עקרונות הצדק, האוטונומיה, השוויון והעזרה ההדדית.

"פגיעה בעצמאות הייעוץ המשפטי במשרד הבריאות תכניס שיקולים זרים, עסקיים וסקטוריאליים, לניהול והקצאת משאבי הבריאות בישראל. ביטול עילת הסבירות המינהלית תרוקן מתוכן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המחייב אספקת שירותי בריאות באיכות סבירה, במרחק סביר ובזמן סביר, לכל אזרחי ישראל. מחיקת עבירת הפרת אמונים מחוק העונשין תאפשר לרופאים לפעול בניגוד עניינים, תוך הפרת החוזה הפרופסיונלי בין הרפואה לחברה".

הרופאים הוסיפו כי "הפקעת הרגולציה והפיקוח על הכשרת העוסקים במקצועות הבריאות (רפואה, סיעוד, מקצועות בריאות הנפש ומקצועות פארא-רפואיים) תפגע אנושות ברמתם המקצועית ובאיכות הטיפול".

גל סלומון, מנכל Clew Medical, לשעבר שותף בקרן הון סיכון פיטנגו וחבר ב-8400 - רשת הבריאות, ציין כי השבוע היה עד לביטול השקעה בחברת ביומד מגורם שכבר חתם על מסמכי ההשקעה, על רקע תפיסתו את הסיכון הגובר בישראל. סלומון דיבר אתמול (ב') בפני ועדת המדע והטכנולוגיה, ואמר: "זה לא רק הכסף. האם גוף אקדמי יעשה שיתוף-פעולה מדעי עם גוף מדעי באיראן או בטורקיה? בסבירות פחותה.

"אנחנו מבססים חלק מהמוניטין שלנו כתעשיית בריאות על הניסויים הקליניים הנערכים אצלנו, אך העולם מעדיף לבצע ניסויים קליניים במדינות לגיטימיות, ולא במדינה שבה יש חשש לפגיעה בחופש הביטוי. עד כמה יסמכו על התוצאות שלנו?".