הנשיא הציג נקודת פתיחה מעולה למו"מ בין הצדדים

הכותב הוא יזם ושותף בקרן הון סיכון אירופית, חבר דירקטוריון ב־WIX, WALKME וחברות הייטק נוספות

שני הצדדים מגיעים לשיא: המחאה - אחרי חסימת כביש 1 ונתיבי איילון עם מאות אלפי מפגינים במוקדים רבים והפגנת ענק בירושלים; הקואליציה - בליץ החקיקה שנוהל ביד רמה וקשוחה בוועדת החוקה למרות הניסיונות לעכבה, הביא לקראת קריאה ראשונה את ראשוני חוקי הרפורמה המשפטית. מתווה הנשיא קורא להקפאה, הן של החקיקה והן של ההפגנות, בזמן הדיונים. 

● פשרת הנשיא חשובה, אך חסרים בה עקרונות קריטיים לעתידנו | אלן פלד, דעה
● תקשיבו לנשיא: מנעו את קריסת הבית וחתרו להסכמה רחבה | פרופ' שמעון שטרית, דעה
● הביקורת על מערכת המשפט לעתים מוצדקת, אך לא זו הדרך | דוד מילגרום, דעה

הקואליציה והאופוזיציה חייבים להגיע להסכמות. הקרע בעם, הסכנה לכלכלה והסיכון לשינוי לרעה במצבנו הבינלאומי מחייבים פעולה מיידית, שכן הזמן פועל לרעת כולנו. הסכנה להשקעות הזרות והפגיעה בהייטק הביאו את מובילי התעשייה לצאת ממקום הנוחות ולנקוט עמדה, להביע את דעתם ולעשות מעשה.

עצמאות בית המשפט קריטית גם אל מול המאמצים הדיפלומטיים הפלסטיניים לערער את החלטות הממשלה בנוגע לפעילות צה"ל, להתיישבות ביהודה ושומרון, בזירה הבינלאומית ולמול בית המשפט הבינלאומי בהאג.

הקואליציה הופתעה

הקרע בעם ועוצמת המחאה הפתיעו מאוד את מובילי המהפכה המשפטית, ובראשם ראש הממשלה, שר המשפטים ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, כעת ברור להם כי כדי לקיים רפורמה בת־קיימא ולאורך שנים, הם חייבים להגיע להסכמות, אחרת גם אם ינצחו, בטווח הארוך הם יפסידו - גם בדעת הקהל וגם כי התנאים הפוליטיים יביאו בתנועת מטוטלת לחילופי שלטון ולביטול הרפורמה.

הצורך ברפורמה בהסכמה הוא נרחב יותר מהרפורמה המוצעת ובוודאי יותר ממתווה הנשיא המהווה נקודת פתיחה לשיח.

מתווה הנשיא מציין את עיקרי הנושאים לדיון, אך אינו מציג את נקודת הסיום ומשאיר זאת לצדדים. יתרה מכך, כל הצדדים מסכימים לקבל את מתווה הנשיא כנקודת פתיחה למשא־ומתן, לרבות חלקים בקואליציה.

נקודת המחלוקת בין הצדדים היא עצירת החקיקה כתנאי להידברות. ראשי האופוזיציה נצמדים למתווה הנשיא ודורשים עצירה של תהליך החקיקה כחלק ממתווה הנשיא והעיקרון הקדוש שלא מנהלים משא־ומתן עם אקדח על הרקה. מאידך, מובילי הרפורמה לא מוכנים למשא־ומתן תחת תנאים מוקדמים ומסרבים לעצור את תהליך החקיקה כתנאי להידברות, וזאת כדי שלא להעניק לאופוזיציה ניצחון תודעתי ורוח גבית.

זו צריכה להיות שעתו הגדולה של ח"כ אריה דרעי. בבחירה בין ממלכתיות ואחדות העם לבין קמפיין "אני מאשים", הוא בחר במסלול ההתנגשות, אך כעת נקרתה בידו הזדמנות להוביל את מתווה ההסכמות וההידברות במסגרת מתווה הנשיא. עליו להודיע כי הוא מורה למשוך את הצעת החוק הפרטית בעניינו. מיד אחריו ח"כ שמחה רוטמן ימשוך את הצעתו, וכך ייווצר חלון הזדמנויות של עצירת החקיקה בלי להצהיר על כך. הצדדים ייגשו להידברות בבית הנשיא, והדינמיקה תשתנה.

במקום תמונות של הפגנות ומחאות, נראה משלחות עולות לבית הנשיא - תמונות שיפחיתו את הלהבות ויצליחו לייצר שינוי בדעת הקהל.

ההסכמות צריכות לכלול יריעה רחבה יותר של רפורמה וקביעת מוסכמות מאשר התייחסות ל'שלב א' ברפורמה' כפי שהוצגה על־ידי השר יריב לוין, שכן באמתחתה של הקואליציה נמצאת תוכנית "אורנים גדול" הרחבה בהרבה.

בסיס הדיון: חוק יסוד: החקיקה, קביעת מודל חוקי יסוד שלא יעורערו על־ידי בג"ץ (התגברות), הוועדה לבחירת שופטים, פתרון לעומס בבתי המשפט וצמצום עילת הסבירות. אולם ההסכמות צריכות להיות רחבות יותר, אך מדודות ומאוזנות הרבה יותר, ובהן:

פיצול היועץ המשפטי לממשלה: הפרדה בין ראש התביעה לבין היועץ המשפטי לממשלה. הפרדה זו תביא לביזור הכוח בין שני גורמים, דבר שיאפשר מיקוד בנושא הליבה וימנע אפשרות לניגוד עניינים.

מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה: כפי שכל מנכ"ל חברה יכול להחליף כל סמנכ"ל ויועץ, גם שרי הממשלה צריכים להיות מסוגלים להחליף יועמ"ש.

דרעי במבוי סתום: בג"ץ עם פסיקתו ודרעי עם אי־קבלתו, הביאו אותנו למבוי סתום שעשוי לפרק את הממשלה מחד או להעביר את חוק דרעי שייפסל על־ידי בג"ץ מאידך. הפתרון חונה אצל הנשיא, והקלף יישלף רק כשיוסכמו כל הנושאים האחרים.

פתרון לפלונטר

משפטי נתניהו, שיחד עם קמפיין "רק לא ביבי" הביאו למצב הנוכחי, ייפתרו בפעולות משותפות של הנשיא וראש הממשלה.

לסיכום, אומר לאחיי ממרכז המפה הפוליטית ושמאלה משם: ממשלת ימין נבחרה ותישאר עד לבחירות הבאות. זיכרו את תחושת התסכול, הזעם והכאב, שימרו זאת ליום הבחירות הבא, הגיעו בהמוניכם והצביעו באחוזי הצבעה גבוהים, וכשתחזרו לשלטון - זיכרו את תחושת המפסידים ושילטו בצניעות וברגישות.