האם החוק קובע שרה"מ יוצא לנבצרות רק אם הוא מבקש זאת?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מירי רגב
מפלגה: הליכוד
תוכנית: המטה המרכזי
ציטוט: "בחוק כתוב [ש]נבצרות היא אם ראש הממשלה עצמו מבקש להיות נבצר… לא שכופים עליו נבצרות"
תאריך: 11.2
ציון: לא נכון

יממה לאחר שפורסמה החלטת ביהמ"ש לפיה על היועמ"שית ועל ראש הממשלה להשיב לעתירה שביקשה לחייב את הוצאתו של נתניהו לנבצרות, התראיינה שרת התחבורה מירי רגב לרשת 13 ונשאלה מה דעתה על האפשרות שייקבע כי על ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת לנבצרות. רגב השיבה: "קודם כל זה לא יקרה, זה רעיון הזוי, זה בניגוד לחוק, זה לא בסמכותם" - והסבירה: "תביני, בחוק כתוב [ש]נבצרות היא אם ראש הממשלה עצמו מבקש להיות נבצר עקב נושא רפואי או עקב נושא משפטי - לא שכופים עליו נבצרות". בדקנו האם החוק אכן קובע כי היציאה לנבצרות נעשית רק לבקשת ראש הממשלה והאם הוא שולל שהנבצרות תיכפה על ראש הממשלה.

נבצרות היא מצב שבו נושא משרה שלטונית לא מסוגל למלא את תפקידו. באשר לנבצרות של ראש הממשלה, סעיף 16(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו". כאשר הנבצרות הופכת לקבועה, "רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101" לכהונת ממלא המקום של ראש הממשלה (סעיף 20(ב) לחוק היסוד). במצב כזה, הנשיא פותח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה (לפי סעיפים 7-11 לחוק היסוד) בדומה להליך הננקט לאחר בחירות (התייעצות של הסיעות אצל הנשיא והטלת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהסכים לכך). עד שתיכון הממשלה החדשה (ולאחר שהנבצרות הופכת לקבועה), הממשלה קובעת שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה לכהן כראש הממשלה בפועל.

מהן העילות להכרזה על נבצרות זמנית? אומנם בהוראות חוק היסוד שעמדנו עליהן לא מפורטות העילות למצב הנבצרות, אולם בחוק היסוד המתוקן המתייחס לממשלת חילופים, נקבע הסדר ספציפי במקרה מסוים שבו הנבצרות היא "מסיבות בריאותיות בלבד". לפי ד"ר עמיר פוקס, בסקירה שפרסם במכון הישראלי לדמוקרטיה, משתמע מכך שהתיקון מקבל את העמדה כי ישנן נסיבות של נבצרות שאינן רפואיות. לדברי פוקס, "כמעט מובן מאליו שמצב בריאותי המונע מראש הממשלה לתפקד (כפי שהיה בעניינו של אריאל שרון) הוא מצב קלאסי של נבצרות", אולם לטענתו "יכולים להיות מקרים נוספים, שאינם רפואיים, השוללים באופן מעשי את אפשרות תפקודו של ראש הממשלה".

גם בית המשפט הכיר באפשרות קיומן של עילות שאין בריאותיות להכרזה על נבצרות. בשנת 2008, בג"ץ דן בעתירה שנועדה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט בזמן שהתנהלו נגדו חקירות משטרה. אף על פי שדחה את העתירה, ביהמ"ש קבע כי "אם יתברר בהמשך שהתנהלותו של ראש הממשלה אינה מאפשרת את עריכתן של החקירות הפליליות נגדו באופן ראוי, אפשר שיהא מקום להכרזה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה". גם ב-2021 בג"ץ דחה עתירה שביקשה לקבוע שנבצר מראש הממשלה נתניהו מלשמש בתפקיד ראש הממשלה לנוכח ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, סבר שיש לדחות את העתירות, אך טען גם כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש ממשלה נאשם בפלילים".

ומי קובע אם התקיימה העילה של נבצרות זמנית? גם כאן החוק לא קובע הגדרות בעניין. ב-2006, כאשר ראש הממשלה אריאל שרון שקע בתרדמת, היה זה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהכריז כי נבצר מראש הממשלה למלא זמנית את תפקידו (וכי לעת עתה יחליפו כממלא מקומו השר אהוד אולמרט). למרות זאת, פוקס מציין ש"בחלק מפסקי הדין שעסקו בשאלה זו לא נקבע חד-משמעית כי היועץ המשפטי לממשלה הוא שקובע מצב של נבצרות, אך זו היתה ההנחה בפסקי הדין". הנחה זו עולה גם מפסקי הדין שהזכרנו: בעניין אולמרט, ביהמ"ש אמר כי "מניחים אנו, מבלי להכריע בדבר, כי בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה"; בעניין נתניהו, ביהמ"ש קבע ש"לא קמה עילה להתערב בקביעת היועץ המשפטי לממשלה כי בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר מהמשיב למלא את תפקידו" - וזאת, לטענת פוקס, מבלי שביהמ"ש מערער על סמכותו של היועמ"ש לעשות זאת. לצד זאת, בפסק דין בעתירה שעסקה בניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו, אמר השופט מלצר כאמרת אגב באופן מפורש ש"הכרזה… על נבצרות… מסורה בלעדית בידי היועמ"ש".

באשר להכרה על נבצרות קבועה, יש לציין כי בעתירה שעסקה בקביעת הנבצרות הקבועה של אריאל שרון, העותר - עו"ד יוסי פוקס (שמשמש כיום כמזכיר הממשלה) - טען כי יש להניח כי הסמכות לקבוע האם נבצר מראש הממשלה דרך קבע למלא את תפקידו "מצויה בידיו של היועץ המשפטי לממשלה".

לקראת סיום, נציין כי ישנם מצבי נבצרות גם לבעלי תפקידים אחרים, כמו נשיא המדינה ויו"ר הכנסת - ושם נהוגים הסדרים אחרים. באשר לנשיא, חוק יסוד: נשיא המדינה מגדיר את אפשרויות ההוצאה לנבצרות של הנשיא. על פי סעיף 22(א)(2) לחוק היסוד, קיימת אפשרות שהנשיא יודיע לוועדת הכנסת שנבצר ממנו לקיים את תפקידו (וועדת הכנסת צריכה לאשר את הודעת הנשיא ברוב קולות). לפי הסקירה של ד"ר עמיר פוקס, הנשיא קצב השתמש בסמכות זו שלוש פעמים: הוא ביקש להכריז על נבצרות ליום אחד ביום טקס המינוי של נשיאת בית המשפט העליון בספטמבר 2006 וכן בשנת 2007, לאחר שהחליט היועץ המשפטי לממשלה כי התגבשה עילה להגיש כתב אישום כנגדו. לאחר שהכנסת אישרה את בקשתו, עברו סמכויותיו לידי יו"ר הכנסת אך עדיין לא ניתן היה להגיש נגדו כתב אישום. הכנסת אישרה לאחר שלושה חודשים את הארכת הנבצרות, עד שסיים את כהונתו המתוכננת כנשיא, מבלי שהתפטר, לאחר חמישה חודשים וחצי שבהם היה בנבצרות. בית המשפט דחה עתירה כנגד בקשת הנבצרות הראשונה תוך שהוא קובע בפירוש כי אין מדובר אך ורק בנבצרות מטעמי בריאות (את העתירה הגישו ברוך מרזל ואיתמר בן גביר - שבין טענותיהם טענו ל"חוסר סבירות קיצוני" בהחלטת חברי ועדת הכנסת לאשר את הודעת הנשיא על נבצרות זמנית).

בנוסף, לפי סעיף 21 לחוק היסוד, הכנסת ברוב חבריה, לאחר קביעה ברוב של שני שליש מחברי ועדת הכנסת, מוסמכת להכריז על נבצרותו של נשיא המדינה מסיבות רפואיות, על יסוד חוות דעת רפואית.

בנוגע ליו"ר הכנסת, סעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת קובע שיו"ר הכנסת רשאי להכריז על נבצרותו באישור ועדת הכנסת - ובמקרה של נבצרות מטעמי בריאות, ועדת הכנסת יכולה לקבוע בעצמה כי נבצר מיו"ר הכנסת למלא את תפקיד.

לסיכום, בניגוד לדבריה של רגב, החוק לא מגדיר מי הגורם שקובע שנבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו - וממילא לא נקבע בו כי היציאה לנבצרות מתקיימת רק לבקשת ראש הממשלה או שלא ניתן לכפות עליו את היציאה לנבצרות. אף שבפסיקה לא נקבע זאת באופן חד-משמעי, מפסקי דין שניתנו בעבר משתמע כי ההנחה היא שהיועץ המשפטי לממשלה הוא שקובע מצב של נבצרות של ראש הממשלה. לכן דבריה של רגב לא נכונים.