ההשקעות של קרן העושר הנורבגית בישראל נחשפות. מי נשארו בחוץ?

קרן העושר הנורבגית פרסמה השבוע את ההחזקות שלה בניירות ערך ובאפיקי השקעה אחרים, נכון לסוף שנת 2022. מהדיווח שהועבר ל־SEC ומנתוני הקרן באתר האינטרנט שלה עולה כי לקרן היו בסוף השנה שעברה החזקות בכ־70 חברות ישראליות, מסקטורים שונים ובגדלים שונים - גם כאלה הנסחרות בוול סטריט וגם כאלה שהמסחר בהן הוא רק בבורסה בתל אביב. מי זוכה להשקעה הגדולה ביותר ואיזה חברות הצטרפו לפרוטפוליו בישראל בשנת 2022?

● מהפך פוליטי בברלין: האם שוק השכירות עומד בפני שינוי?
● המשקיעים נוהרים לקרנות שהבטיחו הכנסה קבועה מאופציות, אבל התנאים בשוק השתנו |  המשקיע האינטליגנט
● לאיזו רמה תגיע הריבית של הפד? נתוני האינפלציה מכניסים את השוק לכוננות | ניתוח

בשל העובדה כי היא אחת מהמשקיעות הגדולות ביותר בעולם, קרן העושר הנורבגית זוכה לתשומת לב רבה מציבור המשקיעים וגם מצד ממשלות. נכון לנתוניה הרשמיים לסוף שנת 2022, היא החזיקה במניות של 9,228 חברות ברחבי העולם, ובאופן כללי ב־1.3% מכלל המניות הנסחרות בשוקי ההון הגלובליים. אחזקות אלו היו 70% מכלל ההשקעות שלה, כאשר היתר מתחלקות בין אגרות חוב, נדל"ן ופרויקטי תשתית של אנרגיות מתחדשות.

בישראל זכתה הקרן לכותרות בדצמבר האחרון, בעקבות הדיווחים על כך שהיא שוקלת להפסיק את השקעותיה בכמה גופים פיננסיים בישראל, בעקבות מעורבותם בפעילות בשטחים הכבושים. הקרן הסיטה בעבר השקעות מחברות ישראליות שהיו פעילות מעבר לקו הירוק, כמו שפיר הנדסה, אשטרום, אלקטרה וקבוצת הנדל"ן מבנה נדל"ן, כמו גם דניה סיבוס. בסוף 2022 הודיעה הקרן כי היא מושכת את השקעותיה בחברת התוכנה הישראלית Cognyte Software על רקע דומה. בכל אחד מהמקרים ציינה הקרן כי המשך השקעה בחברות הללו כרוך ב"סיכון בלתי מקובל" להפרות זכויות אדם.

בפיננסים: כל הבנקים הגדולים

אבל מרשימת ההשקעות של הקרן בישראל עולה כי ההחזקה הגדולה ביותר בארץ, במונחים כספיים, היא בגוף פיננסי, ומהגדולים בשוק המקומי, בנק הפועלים  - עם שווי החזקה של כ־246 מיליון דולר, כ־2% מהון מניות הבנק. למעשה, הקרן מחזיקה במניות כל חמשת הבנקים הגדולים: הבנק הבינלאומי , לאומי , בנק מזרחי טפחות  ובנק דיסקונט . בבנק הבינלאומי היא מחזיקה ב־1.6% מהון המניות בשווי של כ־42 מיליון דולר, ובשאר הבנקים בפחות מ־1% מהמניות. בבנק לאומי מדובר בהחזקות בשווי כ־73.9 מיליון דולר, במזרחי טפחות בשווי של כ־52.1 מיליון דולר ובדיסקונט מחזיקה הקרן ב־0.2% בשווי 10.5 מיליון דולר. עוד החזקות בסקטור הפיננסים הישראלי הן כלל ביטוח , הפניקס , הראל , מנורה  ועוד.

החזקות בולטות אחרות במניות מישראל הן בחברת אי.סי.אל (כיל) , שהיא חברה דואלית הנסחרת בוול סטריט ובתל אביב, החזקה בשווי של 124 מיליון דולר; ובקבוצת התקשורת בזק  הנסחרת בבורסה בתל אביב - החזקה בשווי כ־112 מיליון דולר, או כ־2.4% ממניות בזק. גם בחברת התרופות טבע  יש לקרן הנורבגית החזקה שמגיעה לכ־1% ממניות החברה, בשווי של כ־104 מיליון דולר.

באנרגיה: דלק, פז ואנלייט

מעבר לכך הקרן הנורבגית מחזיקה גם ב־3% ממניות קבוצת דלק , בשווי כ־61 מיליון דולר. עוד בתחום האנרגיה יש לה החזקות מזעריות בפז . כמו כן יש לה החזקה של 1.8% ממניות חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט , שהפכה לאחרונה לחברה דואלית כשהונפקה בנאסד"ק, כמו גם בחברת אנרג'יקס , שם יש לה שבריר מהמניות. בנוסף הקרן מחזיקה גם בסולאראדג' , החזקה בשווי כ-112 מיליון דולר.

בהייטק: חברות IT ושבבים

בתחום הטכנולוגיה הקרן הנורבגית מחזיקה בשלוש מחברות שירותי ה־IT הישראליות הציבוריות. ההחזקה הבולטת שלה בתחום היא חילן , שם שווי החזקתה בסוף השנה היה 23.5 מיליון דולר, ובנוסף היא מחזיקה באחוזים בודדים, החזקות בשווי סביב מיליון דולר בכל אחת מהחברות מטריקס  ו־וואן טכנולוגיות . בחברת הטכנולוגיה נייס , המספקת פתרונות לניהול קשרי לקוחות וסיכונים, הקרן מחזיקה ב־1% מהמניות, בשווי כ־126 מיליון דולר נכון לסוף השנה.

החזקות טכנולוגיה ישראליות בולטות יחסית נוספות הן בחברת האדטק פריון נטוורק , שם הקרן מחזיקה ב־1.6% מהון המניות בשווי כ־18.3 מיליון דולר, ובחברת רדוור  המספקת פתרונות לביצועים ואבטחה, שם היא מחזיקה ב־1.9% בשווי 17.4 מיליון דולר. לקרן החזקות גם בחברת נובה , המייצרת מערכות בדיקה לתעשיית השבבים, ובטאואר  המייצרת שבבים ואמורה (אם לא יהיו שינויים) להפוך לחלק מחברת אינטל שהודיעה על רכישתה לפני שנה. 

בנדל"ן: מליסרון ועזריאלי

בסקטור הנדל"ן מחזיקה הקרן במניות מליסרון  בשווי 37.9 מיליון דולר, ובמניות סלע נדל"ן  בשווי 13.8 מיליון דולר. החזקות קטנות יותר, בגובה של כ־1־3 מיליון דולר, יש לה בחברות עזריאלי , ביג , ריט 1 , אלוני חץ  ואיירפורט סיטי .

השנה האחרונה: הפסד הגדול אי־פעם

בהשוואה להחזקות הקרן ב־2021, ניתן לראות שהקרן הוסיפה לפורטפוליו שלה החזקות בחברות הישראליות קמטק , OPC  ופוקס , ומנגד חיסלה את השקעותיה בחברות הישראליות טאבולה, AFI נכסים, נורסטאר, ו-ויקטורי.

בשנה האחרונה ספגה הקרן את ההפסד הגדול ביותר שלה אי־פעם - 163 מיליארד דולר. מדובר בהחזר שלילי של 14.1% על ההון אתו התחילה את שנת 2022, ביצועים גרועים השניים רק לביצועיה אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008, בו הפסידה כ־20% משוויה. למרות זאת, הקרן עצמה נהנית מרווחים עודפים שזורמים אליה מהכנסות יצוא הנפט והגז הנורבגים, שמחירים השנה היו גבוהים באופן משמעותי מאלו בשנים הקודמות. טנגן הזהיר מהמצב הנוכחי, בו גם שוק האג"ח וגם שוק המניות סובלים מירידות (נכון לדצמבר 2022, מאז התהפכה המגמה בינואר) ו"אין איפה להרוויח". הקרן הודיעה בעבר כי תגדיל את השקעותיה בתחום הנדל"ן בהדרגה. המצב הכלכלי הנוכחי, אמר המנכ"ל, "הוא המאתגר ביותר ב־30 שנות קיומה של הקרן".

גילוי מלא: הכתבה תוקנה לאחר שבגרסה קודמת צוין באופן שגוי שקרן העושר חיסלה את השקעותיה בחברות צים וחלל תקשורת.