מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס: "ככל שיעבור זמן והריבית לא תרד, ייווצרו הזדמנויות השקעה"

לפני מספר חודשים הדהימה הפניקס  את השוק עם עסקה לרכישת 14% מקבוצת מאיר, יבואנית הרכב שבשליטת משפחת שחר ומשפחת וקז (המוכרות גם כבעלים של מכבי חיפה). היא שילמה בעסקה כ־574 מיליון שקל, סכום המעניק לקבוצת מאיר שווי של 4.1 מיליארד שקל. בראיון נדיר מספק חגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס, הצצה לאחורי הקלעים של העסקה שאף הותירה להפניקס אופציה לרכישת 6% נוספים מהחברה בעתיד.

● מזמן לא רק ביטוח: מסע הרכישות של הפניקס יגיע לענף הרכב?
● הפניקס תרכוש נכסים מפסגות בעסקה ששוויה 310 מיליון שקל
● מהפניקס ועד ישראכרט: מה מסתתר מאחורי מבול העסקאות שנרקמות בבורסה

"עסקת מאיר מראה את ההבנה שבגודל שלנו אנחנו צריכים לעשות עסקאות גדולות, ושיש לנו את היכולות לכך", הוא אומר. "בהתחלה תהינו אם אולי מי שבהנהלה יושב שם בגלל שהוא 'הבן של', אבל ככל שהתקדמנו בעסקה הופתענו לגלות שהחברה מאוד מסודרת עם הנהלה מקצועית. מאיר הם לא רק יבואן של וולוו, כמו שהם אולי נתפסים בציבור, הם מייבאים גם משאיות, ויש להם פעילויות תחבורה ציבורית, ליסינג ומימון. תוסיף לזה גם נדל"ן עודף ואתה מקבל קבוצה מאוד מבוזרת ויציבה".

הזדמנויות בחברות ממונפות מדי

עסקת מאיר היא רק דוגמה אחת למהלכים שביצעה השנה הפניקס, חברת הביטוח הגדולה בישראל מבחינת שווי השוק (9.5 מיליארד שקל) והיקף הכספים המנוהלים - יותר מ־270 מיליארד שקל כספי חיסכון ארוך טווח של עמיתים, ובסך הכל יותר מ־400 מיליארד שקל לאחר השלמת עסקאות הרכישה של אפסילון ופסגות. בראיון ביקשנו לדבר עם שרייבר על השנה שחלפה, על מצב השווקים ועל האתגרים להמשך.

אילו שיקולים נעשים כיום לפני כניסה להשקעות?
"אחד ממוקדי חילוקי הדעות הגדולים הוא כמה זמן סביבת הריבית הזו תישאר. עד לפני חודשים ספורים השוק העריך שבחודש מאי השנה הריבית בארה"ב תתחיל לרדת. כעת, הוא מתחיל לתקן את הציפיות שהיא תרד לקראת סוף 2023 אבל אנחנו חושבים שזה יקרה רק ב־2024. בכל מקרה, פחות חשוב הפיק של הריבית, אלא משך הזמן שסביבת הריבית תישאר גבוהה.

"היקף העסקאות הפרטיות שאנחנו עושים ירד בחודשים האחרונים כי השוק הפרטי לא תמיד התאים עצמו לשוק הציבורי, שהפנים מהר מאוד את סביבת הריבית. ככל שיעבור הזמן והריבית לא תרד, כך חברות שנכנסו ממונפות מדי לסביבה הזו יהיו חייבות להכניס שותפים או למכור, וכאן ייווצרו הזדמנויות".

שרייבר גם מספק דוגמאות: "חברות נדל"ן שחלקן לקחו על עצמן הרבה פרויקטים שדורשים הון עצמי רב. זה נכון גם לעולם האנרגיה ומבחינה פיננסית זה המקום הנכון להיות בו, והפניקס תעשה עסקאות שכאלה כבר בשבועות הקרובים".

מה לגבי משקיעים פרטיים?
"למשקיע פרטי כדאי להשקיע במסלולים הכלליים. הם מאוד מאוזנים ומאפשרים חשיפות אקוויטי מכל הסוגים. לא לנסות לתזמן את השוק אלא להישאר בו לאורך שנים. זה מסלול מאוד יעיל גם מבחינת מיסוי".

"איבוד עניין בחברות קטנות ובינוניות"

לאחרונה הצליחו בבנק ישראל וברשות ני"ע להעלות את קצפם של מנהלי השקעות בגופים המוסדיים, בעקבות מחקר שבו טענו כי תיקי ההשקעות של המוסדיים דומים מדי. גם שרייבר לא אהב את הטענה הזו: "לפני 15 שנה, כשההשקעות היו כמעט כולן בשוק ההון הישראלי שהיה כמה סדרות אג"ח ממשלתיות וקונצרניות וכ־100 מניות, ברור שהיה דמיון רב. אבל גם המחקרים של בנק ישראל ורשות ני"ע מראים שמתרחשים שני תהליכים אסטרטגיים אצל המוסדיים. הראשון הוא יציאה לחו"ל והשני גידול בהשקעות הלא סחירות.

"בהגדרה, השונות בשני הרכיבים האלו הרבה יותר גדולה, וככל שהמגמות האלה יימשכו כך השונות תגדל. עם זאת, בסוף אנחנו נמדדים כל חודש, ואנחנו מנהלים את הכסף 80% לפי מה שאנחנו מאמינים, ו־20% לפי התחרות.

"יש איבוד עניין בחברות קטנות ובינוניות, עם שווי של 500 מיליון שקל ומטה. לנו כגוף מוסדי שיכול להחזיק עד 20% בלבד אין אפשרות לבנות פוזיציה מהותית או לסחור בה, לאור הסחירות הדלה וגודל החברה. המון חברות כאלה חטפו חזק בחצי השנה האחרונה, ובחלקן מסתתרות הזדמנויות גם לשחקנים חדשים ואפילו לבעלי שליטה קיימים שרוצים להגדיל שליטה. להערכתי אנחנו נראה השנה יותר ויותר הצעות רכש ומיזוג מצד בעלי שליטה או מצד שחקנים מהתחום, כמו שראינו השבוע בהצעת הרכישה של דלתא לגולף", מעריך שרייבר.

הפניקס נמצאת בחלק העליון של טבלת התשואות כמעט בכל המוצרים הקיימים בשוק בפנסיה, בגמל ובעיקר במוצרי ביטוח המנהלים. איך מתמודדים עם הציפיות?
"מאוד קשה להיות מקום ראשון בלי לקחת פינות (השקעות ממוקדות, לא פעם בסיכון גבוה, ר"ו). אני לא יודע טוב יותר מה יחליט הפד או מה יעשה מדד S&P. אנחנו יודעים לעבוד קשה, לעשות אלוקציה מאוזנת".

במשרד האוצר רוצים כעת לצמצם את החשיפה של הציבור לאותן פוליסות משתתפות ברווחים, המכונות כאמור ביטוחי מנהלים. בחוק ההסדרים, שיעלה בשבוע הבא לדיון בכנסת, ישנו סעיף המטיל מגבלות על ביטוחי המנהלים, במטרה להעביר את הציבור לקרנות הפנסיה, שם דמי הניהול נמוכים יותר.

שרייבר: "לצד המשתתפות ברווחים, פוליסות חיסכון הפרט הן גם מכשיר סופר איכותי לניהול כספים עודפים. נכון, גם קופת גמל להשקעה היא מכשיר מצוין אבל היא מוגבלת בסכומי ההפקדה. מי שיש לו כסף פנוי יכולים לשים אותו בפוליסות הללו, ליהנות מדחיית מס ומתיק מגוון בעולם הסחיר וגם בלא סחיר, בארץ ובחו"ל, ובדמי ניהול מאוד סבירים. אני את הכסף שלי שם במוצר הזה, ואצלנו כ־80% מהכסף במסלול הכללי הוא לא ביטוח מנהלים קלאסי אלא ניהול כסף פנוי".

 חגי שרייבר וצוות הפניקס / צילום: כדיה לוי

עסקת אבו דאבי: "לא תהיה שום התערבות"

אבל הפניקס לא רק בצד הרוכש. השבוע מלאו שלושה חודשים מאז שתי הקרנות האמריקאיות המחזיקות בה, סנטרברידג' וגלטין פוינט הפתיעו את שוק ההון הישראלי כשחתמו על מזכר הבנות למכירת השליטה לידי קרן ההשקעות ADQ שבבעלות ממשלת אבו דאבי. עם פרסום דבר ההסכם, החלו חששות בקרב משקיעים וגם בקרב הציבור באשר לעתיד לכספי העמיתים. 

אבל הפניקס היא לא רק בצד הרוכש. השבוע מלאו שלושה חודשים מאז שתי הקרנות האמריקאיות המחזיקות בה, סנטרברידג' וגלטין פוינט הפתיעו את שוק ההון הישראלי כשחתמו על מזכר הבנות למכירת השליטה לידי קרן ההשקעות ADQ שבבעלות ממשלת אבו דאבי. עם פרסום דבר ההסכם, החלו חששות בקרב משקיעים וגם בקרב הציבור באשר לעתיד לכספי העמיתים.

שרייבר מבקש להרגיע. "אין להם שום כוונה להתערב כפי שהמשקיעים הנוכחיים שלנו לא התערבו לרגע בהשקעות העמיתים או הנוסטרו וזה כאמור ברור לחלוטין גם לאנשי הקרן. אם זה לא יהיה כך, אז לא המנכ"ל, לא וועדת ההשקעות ולא אני היינו נשארים. לא קיבלתי אפילו בדל של תחושה שהם מחפשים להתערב מלבד לפתוח לנו דלתות. כיום אנחנו יוצאים בעוצמה לחו"ל וההיכרויות והקשרים הללו מאוד חשובים".

אז אתה אומר לעמיתי הפניקס שהם יכולים לישון בשקט?
"כן".

היכן עומדת כרגע העסקה?
"במסגרת בדיקת הנאותות שהקרן עושה, היינו לפני מס' שבועות באבו דאבי לסדרת פגישות עבודה ובמהלכן הצגתי את פרק ההשקעות. היו שם היועצים ומנהלי ההשקעות של ADQ ופגשנו אנשים מאוד מקצועיים, מאוד משכילים ומאוד ענייניים והפגישות היו טובות מאוד. הם בשלבי סיום של הבדיקות המשפטיות, המקצועיות והחשבונאיות ומפה זה עובר למגרש הרגולטורי. במהלך התקופה האחרונה מאז ההודעה קיבלתי הרבה מאוד הודעות מהגופים הכי מכובדים בארץ ובעולם שכבר עובדים מול הקרן והיו להם רק דברים טובים להגיד על הקרן".

מה לדעתך הקרן מאבו דאבי מחפשת דרך ההשקעה בהפניקס?
"הקרן מחפשת ומבצעת השקעות לטווח ארוך בכל העולם לאחר תהליכי בדיקה ואנליזה. עם החתימה על הסכמי אברהם נפתחה להם גם הזדמנות להגביר את ההשקעות הישירות שלהם בארץ ואני שמח שהם עושים את זה ובחרו בפניקס כאחת ההשקעות הראשונות והמהותיות שלהם. עבורם זו השקעה טובה ויציבה, עבורנו בפניקס זו הזדמנות לקבל בעל מניות עם ראייה ארוכת טווח ועבור המדינה זו הזדמנות להיפתח למגוון נוסף של משקיעים ולחזק את הקשרים עם השכנים שלנו".

עסקת ישראכרט-הראל: הימור

אחד התחומים החמים כעת בשוק ההון ובקרב חברות הביטוח בפרט, הוא חברות כרטיסי האשראי. המתחרה שלכם הראל חתמה השבוע על הסכם מחייב לרכוש את ישראכרט עבור כ־3 מיליארד שקל, ומתחרה אחרת, כלל רוכשת את מקס עבור שווי של כ־2.5 מיליארד שקל.

"חברות הביטוח רוצות לבנות זרוע פחות קורלטיבית לשוק ההון וזה כיוון נכון מבחינתן. יחד עם זאת, המודלים שלנו מראים שהעסקה שנחתמה השבוע (הראל־ישראכרט) משקפת מחיר מלא לעסקה פיננסית, ובשביל להצדיק אותו צריך להצמיח את החברה מאוד מהר ולייעל אותה. מכאן והלאה זה כבר שיקולים כמו כמה חשוב שלחברה אחת תהיה חברת כרטיסי אשראי ולאחרת לא, וכמה סינרגיה תהיה עם חברת הביטוח, וכל מנכ"ל קבוצה יצטרך להחליט כמה ערך הוא נותן לכך. את תוצאות ההימור נגלה רק עוד מספר שנים".

חברת כרטיסי האשראי השלישית כאל תופרד בעוד 3־4 שנים מדיסקונט. אתה בעצם אומר 'בואו נראה את תוצאות רכישת ישראכרט ואז נחליט אם לרכוש את כאל ובאיזה מחיר'?
"יש תפיסה בשוק שעל הכלה האחרונה יריבו הכי הרבה. צריך לזכור שגם החתנים שיכולים לרכוש אותה מאוד מעטים".

בשבועות האחרונים סוערת המדינה סביב השינויים במערכת המשפט שמבקשת לקדם הממשלה החדשה. כלכלנים בכירים, לצד בנקי השקעות זרים, מזהירים מפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, וכי משקיעים זרים יוציאו את כספם מכאן. מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון, היה מהבודדים שאמר בשיחה עם גלובס כי טרם שמע אזהרות מסוג זה ממשקיעים שעמם הוא בקשר.

שרייבר אומר כעת דברים דומים. "למרות התנודתיות וביצועי החסר לעומת העולם, אנו לא מזהים פאניקה או זרים שמוציאים מפה כסף בבהילות. כרגע מדובר יותר בישראלים שקונים דולרים רגע לפני שהם חושבים שזרים יקנו דולרים, או מוכרים אג"ח ומניות רגע לפני שהזרים מוכרים. אבל כן, ברמת המאקרו כלכלה לכל יום שעובר יש השפעה שלילית איטית ומצטברת. האם מי שיושב על הגדר יחשוב פעמיים אם להשקיע בסטארט־אפ ישראלי, שגם ככה זו תקופה לא פשוטה עבורו? כנראה שכן".