הכותב הוא מנהל רשות מקרקעי ישראל
במסכת כתובות נאמר "למה ארץ ישראל נמשלה לצבי, לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה" ולא בכדי נכתב כך בגמרא. הקרקע שהינה משאב מוגבל כמעט בכל מקום מחייבת ניהול בשום שכל. הדבר מקבל משנה תוקף בישראל שהיא מדינה קטנה בשטחה בד בבד עם גידול מתמיד של כ-2% בשנה מבחינת אוכלוסייתה. קצב גידול האוכלוסין ואזילת עתודות הקרקע מחייבים אסטרטגיה ברורה.
אם בקום המדינה היו כאן כ-800 אלף נפשות, כיום מונה ישראל כבר קרוב ל-9.5 מיליון נפשות וב-2050 צפויה ישראל לחצות את סף ה-15 מיליון. המשמעות איננה רק עוד דירות, תשתיות, ומוסדות ציבור לאוכלוסייה הגדלה, אלא גם הכרח לעשות זאת תוך כדי שמירה על עתודות לדורות הבאים, יחד עם הגנה על הקיימות, שטחים פתוחים, שימור ריאות ירוקות, ביטחון תזונתי וכו'. זה אתגר גדול, מורכב יותר מאי-פעם.
כדי להתמודד עם אתגרים אלו אין מנוס מאימוץ אסטרטגיה רבתי למשאב הקרקע עם המרכיבים הבאים:
א. הקמת מטרופולינים נוספים בצפון ובדרום: הנגב משתרע על פני כ-60% משטח המדינה כשמרבית קרקעותיו אינן ממומשות. פיזור האוכלוסין לנגב עשוי לתרום הן בהיבטים של בטחון לאומי והן במענה לביקושים.
בחינה מחודשת
בנגב כמו גם בצפון ובעיקר בגולן ובגליל, יש לבחון מחדש את התפיסות הרווחות, הן באמצעות בחינה מחודשת של התכנון הקיים והן באמצעות חשיבה על כלים קנייניים כבדי משקל להתמודדות עם סוגיית הבעלות. את המהלך, יש לתמוך, בהמשך פריסת תשתיות תחבורה מתקדמות לפריפריה ובהקמת מרכזי תעסוקה חדשניים.
ב. פינוי-בינוי והתחדשות עירונית: יש להמשיך ולעודד התחדשות עירונית. ההתחדשות העירונית הקלאסית והמוכרת מתבצעת בהיקפים של מאות יחידות דיור ויכולה להמשיך ולהתבצע ע"י קבלנים, אך אין בה די. לא רק לשם ניצול יעיל יותר של הקרקע, גם בשל הצורך להתמודדות עם רעידות אדמה, על המדינה לחדש מתחמים גדולים, בהם נדרשות 'תשתיות על' בעלויות גבוהות, ואף באלה שאין בהם כדאיות כלכלית. כך, ניתן לחדש את מרכזי הערים בפריפריה. בנוסף יש לפנות או לצמצם גורמים 'זוללי קרקע' כמו בסיסי צה"ל, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות והמשך פינוי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. עידוד גורמים פרטיים או ציבוריים המחזיקים שטחים בהיקף גדול לקדם התחדשות עירונית מחויב, למשל ע"י גיבוש הסדר כלכלי לשינוי ייעוד במרקעי אגודות חקלאיות המצויות בעיבורה של עיר.
ג. פיתוח תת-הקרקע: הבנייה בתת-הקרקע מקובלת מזה אלפי שנים. ניצול יעיל יותר של תת-הקרקע עשוי לתת מענה לשימושים אורבניים שאינם מחייבים שהות ארוכה ולהקמת תשתיות. שימושים אורבניים כמו מרכזי קניות, בתי קולנוע, מרכזי כנסים לצד פרויקטים תחבורתיים, חניוני אוטובוסים, תחנות אנרגיה, מאגרי מים, חוות שרתים, מחסנים, מתקני ספורט ומתקני אגירת גז ומחצבות בתת-הקרקע. בנייה כזו תיתן מענה לגידול האוכלוסין, לשימושים אלטרנטיביים, לאיכות הסביבה ושימור הטבע, למיגון למצבי חירום ולשיפור נגישות לשירותים. כל זאת ייעשה לאחר בחינת היבטים גיאולוגים וסיכונים סיסמיים הממוקדים באזורים הרלוונטיים.
פוטנציאל רב
ד. שימוש ב'קרקע' הימית: משאב הים עשוי להיות בעל פוטנציאל להעתקת תשתיות. העתקת שדות תעופה ומתקני תשתית לים, יכולה לפנות שטחים ולהסיר מגבלות גובה. ניתן לייבש שטחי ים כפי שנעשה בנמלים ולהרחיב את רצועת החוף. תועלת נוספת היא שמירה על המצוק החופי מפני התמוטטות.
אלה הן רק כמה דוגמאות לצעדים שחייבים לעשות, צעדים שמשמעותם מתיחת 'ארץ הצבי' כדי שתכיל את פירות ארץ ישראל, ועלינו לעשות זאת מבעוד מועד, קרי, כבר מאתמול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
