בלי הפרשה לפנסיה והצמדות: באוצר מניחים את התשתית לתוספות שכר במגזר הציבורי

במשרד האוצר מנסים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם להגיע להסכמות מול ההסתדרות על העלאת שכר לעובדי המגזר הציבורי, ובאותה נשימה לתקן עיוותי שכר היסטוריים. חוק ההסדרים, שיעלה השבוע לאישור הממשלה, מכשיר את הקרקע למתן תוספות לעובדים, לכאורה בהתאם לדרישת ההסתדרות ובהיקף מוערך של מיליארדי שקלים בשנה - אבל יש בנוסח כמה כוכביות. התוספת הזאת תגיע רק לחלק מהעובדים, לא תהיה צמודה לשכר הממוצע במשק או למדד המחירים לצרכן - ולא תוכר בחישוב קצבת הפנסיה.

● מנהל ההשקעות בהפניקס מאמין שסביבת הריבית תיצור הזדמנויות | ראיון
● לקראת העלאת ריבית נוספת: התייקרות של 1,000 שקל לחודש במשכנתה, וגידול בבקשות להקפאת תשלומים | ניתוח 
● חשיפת גלובס: ההקלטה שמסבכת את שר האוצר לשעבר משה כחלון בפרשת יונט קרדיט 

כבר שנים שבממשלה מדברים על הצורך בשינוי מבנה השכר הקיים, שמתמרץ כיום עובדי ציבור להגיע לעבודה ברכב פרטי. המדיניות הרשמית של משרדי האוצר, התחבורה ובנק ישראל מדגישה את הצורך בצמצום השימוש ברכבים פרטיים, במטרה להפחית את הגודש בכבישים ולשפר את הפיריון במשק.

אלא שבפועל, קיימת אפליה בין עובדים שמגיעים למשרד ברכב פרטי וזכאים להחזרי הוצאות של כ־2,500 שקל בחודש בממוצע, לבין אלה שמגיעים ללא רכב פרטי ומקבלים פחות כסף בתלוש. כלומר, עובד שיעדיף להיפטר מהמכונית ולהגיע לעבודה בדרך אחרת, יספוג "קנס" של עשרות אלפי שקלים בשנה בתלוש השכר, בזמן שהמדינה מסבסדת את הבעלות על כלי הרכב. בעבר כבר עלו נסיונות להסדיר את הנושא, ובהם החלטת ממשלה מיוני האחרון בה נכתב כי על שר האוצר "לקדם מתווה לשינוי רכיבי השכר שלהם זכאים עובדי המדינה והמגזר הציבורי, המהווים החזר הוצאות נסיעה בתפקיד ברכב פרטי ולשינוי תנאי הזכאות לרכיבים אלו ובתוך כך לקדם תיקוני חקיקה, ככל שיידרשו לעניין".

אבל עד כה נראה שהנושא לא הגיע לכדי ביצוע. כעת מעוניינים במשרד האוצר לבטל את העיוות הזה בחקיקה. בטיוטת חוק ההסדרים, שפורסמה לאחרונה, מופיעה טיוטת חוק שאמורה להחריג תוספות כמו החזרי הרכב מהפנסיה התקציבית - גם אם ישולבו בשכר הבסיס. כך, יהיה ניתן לתת את תוספת השכר לכולם תוך ביטול התמריץ לרכישת רכב פרטי וללא חשש מעלות אקטוארית נוספת. זה יאפשר לאוצר לדרוש העלאות שכר "חכמות" במסגרת המשא ומתן המתנהל מול ההסתדרות על הסכמי המסגרת, מבלי לקשור את עצמו להצמדות רוחביות לכל עובדי המדינה וגמלאיה.

ניסיון למנוע החזרי פנסיה מנופחים

על פי חישוב של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המתבסס על דוח הכלכלנית הראשית באוצר משנת 2021, המדינה מוציאה 17.5 מיליארד שקל בשנה על הוצאות החזר רכב לכ־80% מעובדי המגזר הציבורי. משרד התחבורה לבדו, זה שמקדם יחד עם משרד האוצר רפורמות כמו אגרות גודש, מס קנייה על רכבים וייקור חניות לרכבים פרטיים בערים, הוציא 23 מיליון שקל בשנת 2019 על סבסוד רכב ל־740 עובדים.

המהלך צפוי להביא גם לעלות תקציבית. שהרי, גם מי שאינם מחזיקים רכב כיום יקבלו את תוספת הרכב. על פי החישוב מ־2021, מדובר בכ־20% מעובדי המגזר הציבורי, שהם כ־150 אלף איש. העלות התקציבית צפויה להיות כ־4 מיליארד שקל. סכום משמעותי מאוד בהתחשב בכך ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' שואף להגיע לתקציב מאוזן.

לפי אותו דוח של הכלכלנית הראשית באוצר, 52% ממשקי הבית שבהם יש עובדים בשירות הציבורי מחזיקים בשני כלי רכב, לעומת כ־28% ממשקי הבית שבהם יש עובדים שאינם בשירות הציבורי. בדברי ההסבר לסעיף המדובר בחוק ההסדרים, נכתב כי "רכיבי שכר מסוימים מעודדים לעיתים התנהגות לא רצויה בקרב העובדים וכי הם אף בעלי השפעה שלילית בהיבט הרוחבי, כגון תשלומים בגין הוצאות רכב אשר מעודדים רכישה של רכבים פרטיים ונסיעה בהם, ובכך יוצרים השלכות בתחום התחבורה, התשתיות והגנת הסביבה".

הבעיה העיקרית שהתיקון בחוק ההסדרים מנסה לפתור היא אקטוארית, בכל הנוגע לעובדים עם פנסיה תקציבית. כ־66 אלף עובדי מדינה (לא כולל צה"ל) זכאים לפנסיה תקציבית בהתאם ל"משכורתם הקובעת", שהיא משכורת הבסיס שלהם ללא חלק מהתוספות. איחוד התוספת עם שכר הבסיס משמעה התחייבות בת עשרות שנים מצד המדינה לשלם פנסיה תקציבית נוספת - נטל שהמדינה מנסה להתמודד איתו כבר שנים. זו הסיבה שחוק ההסדרים מנסה להחריג תוספות כמו זו של החזרי הוצאות הרכב מהפנסיה התקציבית, גם אם ישולבו בשכר הבסיס.

התשתית שיוצק חוק ההסדרים תאפשר להעלות את שכר העובדים מבלי לגלגל את תוספת השכר גם לקצבת הפנסיה התקציבית. כלומר, התוספת השקלית שתינתן לעובדים לא תוכל להתנפח עם הצמדה למדד בשנים הבאות, ובעצם צפויה להישחק עם השנים. במצב הנוכחי, כיוון ששנת 2022 הסתיימה עם אינפלציה גבוהה של 5.4%, מקבלי הגמלאות יזכו להעלאה בשיעור דומה. המשמעות היא הגדלת ההוצאה של המדינה במאות מיליוני שקלים בשנה. התיקון נועד למנוע מהתוספת שתינתן לעובדים להתנפח עם הצמדה למדד בשנים הבאות, וכך בעצם היא גם תישחק עם השנים. המהלך גם תואם את עמדת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהזהיר מפני הסכמי שכר מרחיבים מדי, אשר "יובילו לספירלה אינפלציונית" לטענתו.

ההסתדרות לא צפויה להסתפק בזה

עם זאת, מהלך כזה, על פי טיוטת חוק ההסדרים "מותנה בקבלת הסכמתה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה". גורמים הבקיאים במשא ומתן אומרים שצעדי החקיקה החדשים נעשים בתיאום בין האוצר להסתדרות. כשיאושר סופית חוק ההסדרים הצמוד לתקציב המדינה (בסוף חודש מאי לפי לוח הזמנים המתוכנן) תיווצר התשתית החוקית להחלטה על פתיחת "תוספת הרכב" גם לעובדים שלא מחזיקים במכונית צמודה, מבלי להתחייב להצמדות וגמלאות.

אבל בהסתדרות לא צפויים להסתפק בתוספת הזו. הרי כאמור, תוספת השכר המדוברת תגיע ישירות רק ל־20% מעובדי המגזר הציבורי שכרגע לא זכאים להחזר הוצאות רכב. בארגון העובדים, מנגד, דורשים העלאות שכר לכל העובדים, בשיעור של יותר מ־13% ובהדרגה לאורך 5 שנים. כלומר, המהלך שהאוצר מקדם בחוק ההסדרים הוא חלק מחבילה גדולה יותר שההסתדרות צפויה לדרוש.

תוכנית האוצר לניתוק רכיבים משכר העובדים מהפנסיה התקציבית תשפיע לא רק על סעיף הרכב. תלוש השכר במגזר הציבורי בנוי מתוספות על גבי תוספות, שהוחדרו לאורך השנים לתוך המשכורת. חלק מהתוספות נועדו במקור לתמרץ עובדים מצטיינים, כמו רכיב "שכר עידוד". אלא שאלה הפכו ברבות השנים הלכה למעשה לתוספת קבועה, שמקבלים רוב העובדים ביחידות ולא רק המצטיינים שבהם. חוק ההסדרים יאפשר לנתק גם את שכר העידוד מהמשכורת הקובעת לפנסיה. קיימת היתכנות מסוימת, שבמסגרת המשא ומתן בין האוצר להסתדרות יוחלט לפתוח גם את רכיב שכר העידוד לכולם, כך שיהווה תוספת שכר נוספת לעובדים, לצד סעיף הרכב.

תועלת כלכלית: 680 מיליון שקל בשנה

המהלך גם צפוי להביא לתועלת כלכלית: על פי מחקר של המשרד להגנת הסביבה, צמצום התמריץ להחזקת רכב פרטי צפוי לחסוך לעובדי המדינה כ־21.8 מיליון ק"מ נסיעה בשנה ברכב פרטי, מה שיחסוך 63.8 מיליון שקל בשנה במונחי תוצר. החלת חישוב זה על כלל עובדי המגזר הציבורי מביא לחסכון של כ־680 מיליון שקל בשנה.