בפעם השמינית ברציפות מאז אפריל האחרון, צפוי להודיע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על העלאת הריבית. ההחלטה תתקבל לאחר שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל תתכנס ותפרסם את החלטתה לגבי השינוי בגובה הריבית, שכיום עומדת על 3.75%.
● לקראת העלאת ריבית נוספת: התייקרות של 1,000 שקל לחודש במשכנתה, וגידול בבקשות להקפאת תשלומים | ניתוח
● המכרז שאכזב וההשלכות על שוק הנדל"ן: 740 דירות בפתח תקווה מסמלות עידן חדש לתחום | ניתוח
● הצמיחה בישראל נראית כמו הצלחה, עד שמסתכלים על רכישות כלי הרכב
בעקבות פרסום נתוני האינפלציה בשבוע שעבר, שהפתיעו לרעה רבים ושברו שיא של מעל 14 שנה, בקרב האנליסטים התחזקה הערכה שהריבית תעלה ב־0.5% ל־4.25%, ותהיה לגבוהה ביותר מאז 2008.
אם זה אכן יקרה, נחזה שוב במגבלת התחזיות של בנק ישראל - שרק בינואר האחרון העריך שהריבית תעלה בכל שנת 2023 ל־4% בלבד. בחודש ינואר 2022 למשל, בנק ישראל העריך שהריבית בסוף אותה שנה תעמוד על 0.1%־0.25%, אולם השנה החולפת הסתיימה בריבית של 3.25%, על רקע התפרצות האינפלציה בארץ וברחבי עולם.
"האינפלציה לא מראה סימני התמתנות"
מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, מחזק את הסבירות לכך שהעלאה הבאה תעמוד על 0.5%. "הגורם היחידי התומך בהעלאה מתונה יותר של הריבית היא קצב העלאת הריבית בארה"ב, אם כי חלק מחברי הפד כבר התבטאו מאז בעד העלאה גבוהה יותר בהחלטת הפד הבאה", הוא אומר.
בינואר האחרון האינפלציה בארה"ב הגיעה בינואר ל־6.4% - אמנם מדובר בירידה, אך מעל לתחזיות שעמדו על 6.2%. בעקבות זאת, הכלכלנים בארה"ב רואים סבירות גבוהה שהבנק הפדרלי ימשיך להזניק את הריבית בארה"ב, העומדת על 4.75% ולפי התחזיות תמשיך כאמור לעלות במשך שנת 2023.
אלכס זבז'ינסקי הכלכלן ראשי של מיטב בית השקעות, מחזק גם הוא את הסבירות שבנק ישראל יעלה את הריבית ב־0.5%, כאשר האינפלציה לא מראה סימני התמתנות. עם זאת, הוא צופה שהאינפלציה תתכנס אל תוך היעד האינפלציוני שהגדיר בנק ישראל, אך בנסיבות הקיימות, בנק ישראל ייתן משקל גבוה יותר בהחלטה לקצב האינפלציה בפועל מאשר לתחזיות בהמשך השנה.
הסיבות שברקע: מחירי הדיור והיחלשות השקל
הוועדה המוניטרית הודיעה בחודש שעבר על העלאת ריבית נוספת במשק. עם זאת, בשונה ממרבית ההחלטות המוקדמות מאז פברואר 2022, חברי הוועדה לא קיבלו את ההחלטה פה אחד - חמישה תמכו בהעלאה בחצי אחוז וחבר נוסף דרש להעלות אותה ב־0.75%.
בהודעת על העלאת הריבית אז, הוועדה המוניטרית פירטה על מספר גורמים נוספים מעבר לאינפלציה עצמה, שהשפיעו על החלטתה. מטבע הדברים, מרביתם צפויים להיכלל גם בהחלטה הנוכחית, ולספק רוח גבית להעלאה.
בין הגורמים, ציינה הוועדה את מחירי הדיור אשר עלו בקצב משמעותי בשנה החולפת, ואף המשיכו לעלות בחודש ינואר לפי מדד מחירי הדיור אשר פורסם ביום רביעי האחרון. עם זאת, ראוי לציין שבתחילת ינואר הקצב השנתי של ההתייקרות עמד על 20.3% ואילו כעת הוא עומד על 17.1% (דצמבר 2021 עד דצמבר 2022).
בנוסף, היחלשות שערו היציג של השקל לעומת הדולר והאירו עמד לנגד חברי הוועדה בהחלטת הריבית האחרונה, ומאז השקל שומר על יציבות יחסית מול הדולר, אולם המשיך להיחלש מול האירו (בכ־3.7% מתחילת השנה).
כאמור, הוועדה המוניטרית תתכנס השבוע כדי להחליט לגבי העלאת הריבית הבסיסית במשק. לאחר פרישתו של פרופ' משה חזן מחברותו בהרכבה בחודש שעבר כחלק ממחאה על הרפורמה המשפטית, הוועדה תתכנס בהרכב חסר של חמישה חברים המספיק לכינוס הוועדה, זאת עד שוועדה ציבורית תמליץ על מחליף.
הוועדה תצטרך לבחון את את הגורמים המהותיים שצויינו מעלה ולהגיב בהתאם. נראה כי השבוע נעמוד בפני עליית ריבית משמעותית בשל הנתונים האחרונים ותחזיות הכלכלנים. אם הוועדה תיישם בפועל את תחזיות הכלכלנים במשק נראה כי שנת 2023 תהיה רצופה בהעלאות ריבית נוספות כהמשך המאבק באינפלציה הגבוהה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
