בתי ההשקעות הגדולים קוראים להידברות לגבי הרפורמה המשפטית: "רואים בדאגה את השלכות אי-הוודאות על חסכונות הציבור"

בתי ההשקעות הגדולים מצטרפים לבנקים בקריאה להידברות סביב השינויים במערכת המשפט שמובילה הממשלה. ראשי שמונה מבתי ההשקעות הגדולים בישראל שלחו היום (א') אחר-הצהריים מכתב לשר המשפטים יריב לוין וליו"ר האופוזציה יאיר לפיד, בו הם "קוראים לכל הצדדים להיכנס להידברות מיידית, כנה ורצינית, ללא תכתיבים ותנאים מוקדמים". 

זאת, לדבריהם, על-מנת "להגיע לפשרות ולנוסח מוסכם ביחס לסוגיות שבמחלוקת, באופן שישמר את עצמאות מערכת המשפט ואת הוודאות ואת היציבות הנדרשות למשק ולמערכת הפיננסית על בסיס המתווה שהציג נשיא המדינה יצחק הרצוג".

עותקים למכתב נשלחו גם לנשיא הרצוג, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. 

● המדריך לפשרה: איך נראה מתווה הרצוג ביחס להצעות מהעבר, ומה זה מלמד על הרפורמה הנוכחית? 
● למעלה מ-150 מנהלים בכירים לגלובס: "תומכים בהידברות ובהסכמות רחבות על בסיס המתווה של נשיא המדינה יצחק הרצוג" 

על המכתב חתומים מנכ"ל מיטב, אילן רביב, המשמש כיו"ר איגוד בתי ההשקעות; רן שחם, מנכ"ל אלטשולר שחם; דייב לובצקי, מנכ"ל איי.בי.איי; יאיר לפידות, מנכ"ל ילין לפידות; יוהאן קדוש, מנכ"ל פסגות; בועז נגר, יו"ר הפניקס בית השקעות (לשעבר אקסלנס); שמואל פרנקל, מנכ"ל אפסילון (שמוזג להפניקס): ויוסי לוי, מנכ"ל מור בית השקעות.

לדבריהם, "בשבועות האחרונים הלך והתפתח המשבר הפוליטי והחברתי, לנוכח המחלוקת בקשר לקידום הרפורמה המשפטית. תחושת המשבר מתעצמת בשל הקושי להניע להידברות בין הצדדים לנוכח הצעת מתווה הנשיא הרצוג.

"כמי שמנהלים את בתי ההשקעות ומשמשים כמשקיעים מוסדיים המובילים בישראל, המנהלים מאות מיליארדי שקלים של כספי ציבור עבור הציבור, ראינו חשיבות בקריאה ברורה לכל הצדדים להיכנס להידברות מיידית", הם כתבו. 

השלכות על השווקים ועל חסכונות הציבור 

"בימים האחרונים אנו, כמובילי המערכת הפיננסית, רואים בדאגה את השלכות אי-הוודאות על השווקים הפיננסיים ועל חסכונות הציבור, ולכן קוראים לכל הצדדים לגלות אחריות ומנהיגות, למען השמירה על היציבות ועל התנאים החברתיים והכלכליים אשר אפשרו את הצמיחה המרשימה של המשק ב-20 השנים האחרונות.

"להבנתנו, קיימת חשיבות עליונה בהגעה למתווה מוסכם (גם אם אינו מושלם בעיני מי מהגורמים). הגעה למתווה שכזה בתמיכה רחבה ככל הניתן תועיל לחברה הישראלית ולכלכלת ישראל ותקדם יציבות כלכלית ומשפטית במדינה", נטען במכתב.

כזכור, רק בשבוע שעבר פרסמו ראשי המערכת הבנקאית הודעה דומה. יושבי-ראש ומנכ"לי הבנקים פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי יצאו בקריאה משותפת: ״אנו תומכים ביוזמת הנשיא וקוראים לביצוע רפורמה במערכת המשפט בהידברות ובהסכמה רחבה שתשמור על אחדות העם ותבטיח שמירה על ישראל יהודית ודמוקרטית והמשך שגשוג של כלכלתה״. מההודעה נעדרו ראשי בנק לאומי, כיוון שהיא נוסחה יחד עם איגוד הבנקים, שלאומי אינו חבר בו.

נציין כי ההודעה המשותפת של ראשי המערכת הבנקאית הגיעה לאחר שימים ספורים קודם כן תכננו הבנקים לפרסם מודעה משותפת הקוראת להרגעת הרוחות. אולם אז הגיעה הפגישה של ראשי המשק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שם אמר מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, כי בעלי חשבונות זרים החלו בהוצאת כספים מחשבונותיהם בבנקים הישראלים, ומנכ"ל דיסקונט, אורי לוין, אמר כי אי-אפשר להתעלם מכל אנשי הכלכלה שמביעים חשש כל-כך גדול מהמהלכים.

באותה פגישה לוין קרא לנתניהו "לעצור מיד ולקדם שינויים רק בזהירות ובהסכמה רחבה. אולי אנחנו טועים, ואתה צודק, אבל מחיר הטעות שלך יכול להיות פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובכלכלה".

בעקבות הדברים ובשל חוסר הסכמה על נוסח אחיד, בוטל המיזם המשותף - ביטול עליו פורסם לראשונה בגלובס.

מתווה פשרה בעל חמישה עקרונות

ביום ראשון שעבר הציג הנשיא הרצוג מתווה שלדעתו יוביל לפשרה בין הצדדים, הכולל חמישה עקרונות. "העיקרון הראשון, המחייב והיסודי ביותר - כתנאי לכל - הוא החקיקה של חוק יסוד: החקיקה - אשר יסדיר את היחס לחוקים במדינת ישראל, הן לחוקים רגילים והן לחוקי יסוד; ואת מערכת היחסים של הרשות המחוקקת עם זו השופטת, ויביא ליציבות חוקתית", הסביר הנשיא.

חלק מהצעתו של הרצוג מרעננת ואף מתחייבת. הוא נגע בחלק מהבעיות הקשות של המערכת המשפטית, שהטיפול בהן נעדר מהרפורמה המוצעת של הממשלה: העומס על מערכת המשפט ואמון הציבור הנשחק בשל עינוי דין.

"העיקרון השני נוגע באופן ישיר לעומס השיפוטי. אזרחי ישראל משלמים היום מחיר כבד על הפער העצום בין מדינת ישראל לשאר מדינות העולם המתוקנות, בכל מה שקשור ליחס הכמותי בין שופטים לאזרחים. במדינות ה-OECD מספר השופטים ל-100 אלף איש גדול פי שלושה ממה שקיים בישראל. ממשלת ישראל, בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון, צריכה לפתור את האתגר העצום הזה וליצור כבר בתקציב הקרוב רפורמה שתצמצם את הפער הזה על-ידי תוכנית רב-שנתית.

"העיקרון השלישי מתייחס לאמון בין מערכת המשפט לאזרחי ישראל. האמון הוא ערך בסיסי ביותר במערכת היחסים בין אזרח לכל רשות שלטונית. בישראל נפתחים מדי שנה למעלה מ-800 אלף הליכים משפטיים חדשים, והמערכת איננה עומדת בנטל. זה פוגע ביעילות, באיכות ובאמון של האזרחים במערכת. אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון להביא יחדיו לתוכנית שתאושר בהחלטת ממשלה, במטרה לסייע למערכת המשפט בהתייעלות שתשים סוף לעינויי הדין ולסחבת הבלתי נסבלת, ובעיקר - תגביר את אמון הציבור. אנחנו חייבים את זה לאזרחי ישראל".

לדברי הנשיא, "העיקרון הרביעי מבסס את אופן בחירת השופטים בישראל. אני מציע כאן היום שהרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה לאלתר, כך שישקף איזון ושוויון ראוי והגון בין הרשויות, ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחת מהמערכות, הממשלתית והמשפטית כאחד.

"העיקרון החמישי והאחרון עוסק בעילת הסבירות. אפשרות בלתי מוגבלת לשימוש בעילת הסבירות עלולה להפוך לתשתית לכניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת, לטריטוריה מובחנת ומיועדת של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום והבחנה של דרג נבחר ודרג ממונה. בהכירי את עמדות הצדדים, אני סבור כי הם יכולים וצריכים ליצור הסכמה רחבה גם בנוגע לעילת הסבירות".