"הפחיתו חשיפה לשקל": ההמלצה של קרן הענק האמריקאית ליזמים הישראלים

קרן בסמר (Bessemer) מפרסמת מידי תקופה המלצות כספיות הנוגעות לאחזקת מטבע זר, ועד לאחרונה המליצה למנהלי הכספים דווקא להעביר כספי מזומן מחו״ל לישראל בשל פערי הריבית לטובת הבנקים המקומיים. ההמלצות בבסמר ניתנות בדרך כלל לשנה מראש, כאן אין הדבר שונה או יוצא דופן מהמלצות אחרות, למעט העובדה שהתחזית קוצרה לתקופה של חצי שנה בשל אי הוודאות הכלכלית בישראל בעטיה של הרפורמה המשפטית.

״ההמלצה שלנו היא להחזיק בחשיפה לשקל לתקופה של לא יותר מחצי שנה (פיקדונות לטווח קצר), ולשקול ברצינות להעביר את הכסף לבנק זר, או למספר בנקים זרים אם מדובר בסכומים משמעותיים".

בסמר, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בארה״ב, מנהלת כ-20 מיליארד דולר ב-315 חברות פורטפוליו, בהן 44 השקעות ישראליות פעילות ועוד מספר דומה של אקזיטים מקומיים. בין השקעותיה ההיסטוריות הבולטות - החברות וויקס, פייבר מלאנוקס ואינטוסל. כיום מנהלת בסמר השקעות בחדי קרן דוגמת פאפאיה גלובל, שהיתה מחלוצות חברות ההייטק להעביר כספים לחו״ל, מליו, הייבוב ואקסוניוס. את הקרן מנהלים בישראל אדם פישר, שעמד ככל הנראה מאחורי ניסוח ההמלצה, ועמית קרפ. למרות היוזמה המקומית, אין ספק שהמלצה שכזו דרשה את הסכמת כלל השותפים המנהלים בקרן לפני שחרורה.

״ישראל נכנסת לאזור של אי יציבות שמאופיין לא על ידי קואלציות הבלתי יציבות כפי שהיה בעבר, אלא על ידי מדיניות בלתי-צפויה של ממשלה משוללת רסן״, נכתב בדוא״ל שהופץ. ״בששת השבועות הראשונים לקיומה, הממשלה התעלמה באופן שגרתי מדיעות ואזהרות של מומחים בתעשייה, בהם כלכלנים, בנקאים, משקיעים ובעלי עסקים, ובמקום זאת קראו קולות מתוכה למאסר של מבקריה ולתקיפה של התקשורת. כבר היום הממשלה מפנה את האצבע המאשימה לקהילה העסקית עם הטענה שכל נזק כלכלי שייגרם, יהיה באשמת מהלכיה והצהרותיה - ולא של מדיניות והצהרות חברי הממשלה״.

"תצטרכו לבחון בזהירות את היתכנות המהלך״

״אנחנו מודעים לפער המשמעותי על פיקדונות דולריים בין בנקים בישראל לבין בנקים בארה״ב או באירופה, אבל אנחנו לא סבורים שהפער הזה מגלם את הסיכון שלעיל״, נכתב בדוא״ל. ״אנחנו גם מכירים בעובדה שחלק מהפיקדונות שלכם סגורים לטווחים ארוכים בבנקים הישראלים, לכן תצטרכו לבחון בזהירות את היתכנות המהלך״.

״אנחנו בוטחים בעמידות של תעשיית ההייטק הישראלית בהתחשב בחשיפה המוגבלת מאוד לכלכלה המקומית, אך בה בעת חוששים שיש באווירה הנוכחית אפקט מצנן להשקעות בישראל שאינן קשורות לטכנולוגיה ולצריכה המקומית. החשש הוא מכך שהשקל ימשיך להיחלש בעוד שמטבעות זרים יתחזקו על חשבונו, עם המשך הוצאת הכספים מבנקים ישראלים. בעוד ששתי התופעות האלה ישמעו מוגזמות בימים אלה, התפיסה של משקיעים ושל הציבור עשויה להפוך אותן למציאות. דבר זה מחייב לגיבוש מדיניות ניהול סיכונים שונה״.

יש לציין כי עבור חברות ההייטק וקרנות ההון סיכון, שער דולר גבוה מיטיב עמם בשל העובדה שמרביתן מגייסות את הונן בדולרים ומשלמות משכורות בשקלים.