עו"ד דורון לוי על חוק ההסדרים: "נעשה ניסיון להפחית את חוסר הוודאות של משקיעים וחברות בתשלום מס"

הכתבה מטעם עו"ד דורון לוי

בחודש שעבר פורסמה טיוטה ראשונה של קובץ החלטות הממשלה לעיון הציבור, כפי שאלה עתידות להיות מאושרות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנים 2022-2023. הטיוטה נוגעות לתיקונים אפשריים בפקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק מיסוי מקרקעין וחוקים נוספים הקשורים לתחום המס. לתיקונים אלו השלכות רוחביות על היבטי המס והם עשויים להשפיע משמעותית הן על חברות והן על יחידים.

מדובר בטיוטות הצפויות לעבור שינויים לאחר קבלת הערותיהן של הלשכות המקצועיות וגורמים נוספים, ולא מן הנמנע שחלק מהשינויים המוזכרים יפוצלו ממסגרת חוק ההסדרים. עו"ד דורון לוי, שותף בכיר במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', המשמש כראש מחלקות מיסים ותובענות ייצוגיות, סוקר את עיקרי השינויים המוצעים בתחום המס בחוק. כשלדבריו הקו המנחה אותם הוא "ניסיונות להפחתת חוסר הוודאות של משקיעים וחברות בתשלום מס".

מה השינויים המוצעים בתחום צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן?

"מוצע לקבוע מגבלה על החזקת מזומן מעל סכום של 200,000 שקל, כך שייקבע כי החזקת כסף מזומן, הן על ידי היחיד והן על ידי עוסק, בסכום הגבוה מסכום זה תהווה עבירה פלילית המחייבת בקנס בשיעור 30% מהסכום העולה על 200,000 שקל או בקנס מנהלי כפי שייקבע בהמשך וזאת, למעט עוסק שהסכום התקבל אצלו עד שבעה ימי עסקים. עוד מוצע לקבוע הוראות מעבר שיאפשרו לדווח לרשות המיסים על סכומי מזומן המוחזקים באופן לגיטימי, ולהפחיתם במהלך השנים, כך שבכל שנה תותר החזקתו של סכום הנמוך ב-72,000 שקל מהסכום שדווח בשנה שקדמה לה. זאת על מנת שלא ליצור הפללה של מי שהחזיק מזומנים כדין ערב התחילה (לפני שהחוק נכנס לתוקף) ולא עלה בידו להפקידו".

עורך דין דורון לוי מוסיף כי "כמו כן, מוצע להטיל חובת דיווח על החזקת מזומן בסכומים בין 100,000 ל-200,000 שקל, וזאת בדומה לסכום שעוגן בצו איסור הלבנת הון, כאשר אי קיומה, או דיווח נמוך מהסכום המוחזק, עשויים לגרור תפיסה של הסכום העולה על הסכום המותר בהחזקה, וסכומים נוספים אם לא דווחו, וזאת עד לתקרה של 100,000 שקל ולתקופה של עד 14 ימים או יותר בתנאים מסוימים, וכן קנס מנהלי בשיעור 10% ממלוא סכום המזומן המוחזק או 20,000 שקל, לפי הנמוך מביניהם.
כחלק מהשינויים, גם לגבי הלוואות הניתנות על ידי גופים פיננסיים מפוקחים, מוצע כי מעתה יוכפפו הלוואות אלה למגבלה הקבועה בחוק על מתן הלוואות במזומן (6,000 שקל). לצורך הידוק האכיפה, תקופת שמירת המידע המתקבל בהתאם לחובת הדיווח תוארך לשבע שנים וניתן יהיה להעביר מידע לצורך חקירות של גופי אכיפה, לרבות עבירות לפי פקודת המכס".

בהמשך להחלטת הממשלה מחודש אוגוסט 2021 וכהוראה משלימה לחובת הדיווח האמורה ובמטרה לייצר הרתעה בקרב החייבים בתשלום מס וזאת ע"י הרחבת שיתוף הפעולה והעברת מידע שוטף בין הרשויות השונות, מציין עורך דין דורון לוי כי "מוצע לייצר בפקודת מס הכנסה סט משלים של מנגנון הוראות המחייבות העברת מידע, באופן מקוון, של כלל הגופים הפיננסיים והסולקים לרשות המיסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם בכלל החשבונות המנוהלים על ידם מכל הסוגים".

כמו כן, מציין עורך דין לוי: "לצורך מניעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות, מוצע הפעלתו של מערך בקרה על חשבוניות מס שערכן ללא מע"מ עולה על 5,000 שקל, וזאת באמצעות הקצאת מספרי אישור לחשבוניות. העוסק יהיה חייב לפנות לרשות המיסים ולבקש מספר הקצאה אם הקונה יבקש שיעשה כן, ואז העוסק יהיה חייב לציינו על גבי החשבונית".

 כנסת ישראל. אילו מן ההצעות תעבור? / צילום: Canva

מה אתה ממליץ לעשות בעקבות השינויים הצפויים?

"לאור המגבלות החדשות שעתידות להיות מוטלות הן על יחידים והן על עוסקים, לרבות גוף פיננסי מפוקח או נש"פים (נותני שירותים פיננסים) למשל, בקשר להחזקת מזומנים ודיווח עליהם, מומלץ להיערך בהתאם ולשקול לצמצם את החזקת המזומנים ככל הניתן; וכן לוודא קיומן של אסמכתאות מתאימות המעידות על מקור הכסף וככל וקיים ספק לגבי מקורם, לשקול פנייה להליך של גילוי מרצון בדיווח מתאים במטרה להימנע מהאפשרות שאלו יתפסו".

רגולציה לטכנולוגיה

"ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה מקדימה לעיתים את הרשויות ולכן הטיוטה מתייחסת גם לנכסים דיגיטליים ולקידום האסדרה של הפעילות בהם", מוסיף עורך דין דורון לוי. לדבריו, "מוצע להבהיר בחקיקת המס את סיווג כלל סוגי הנכסים הדיגיטליים לרבות בחוק מע"מ, את הדרכים להוכחת עלות ויום הרכישה של הנכס הדיגיטלי, את סיווג מיקום הנכס בהתאם לתושבות בעל הנכס הדיגיטלי ואת זיקתו לנכס או שירות בישראל, את ההוראות לגבי חובת מועד דיווח, את ניכוי המס במקור, ואת תשלום מקדמות ביחס להכנסות מנכסים דיגיטליים".

מהי תכלית האסדרה המדוברת?

"הכוונה היא להגן על משקיעים וצרכנים ולצמצם תחומים של חוסר בהירות או אי ודאות רגולטורית, לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים ולהפחית את חוסר הוודאות של משקיעים וחברות בתשלום המס. חרף העובדה שתיקון זה עשוי להשפיע משמעותית על פעילותם של כלל החברות והיחידים הפועלים בתחום הנכסים הדיגיטליים, סביר להניח שלאחר קבלת הערותיהן של הלשכות והגורמים המקצועיים, הצעה זו לאסדרה רוחבית וכוללת של התחום - הן בהיבטי שוק ההון, ביטוח וחסכון, ניירות ערך, ייעוץ, הבנקאות והמס - תפוצל ממסגרת חוק ההסדרים וספק גם אם תישאר במתכונתה בנוסחה הנוכחי".

לא כל המשק מורכב מתאגידי ענק. מה מתוכנן לעסקים קטנים יותר?

"הכוונה היא להקים מנגנון וולונטרי, במסגרתו עוסקים זעירים יהיו זכאים לבחור במסגרת המסלול החדש לנכות מהכנסותיהם שיעור הוצאה של 20% מהמחזור, כחלף לדרישת ניכוי הוצאות בפועל. שינוי זה אמור לפטור מהגשת דו"ח שנתי לצרכי מס ומחובות נוספים כגון מקדמות והצהרות הון. מוצע בטיוטה לאחד את המסלול החדש לעוסק זעיר במס הכנסה עם המסלול הקיים במע"מ של עוסק פטור".

לצנן את שוק השכירות

בשנת 2022 נרשם זינוק נוסף במחירי השכירות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במספר יישובים נרשמה עלייה של כ-20 אחוזים במהלך השנה הקלנדרית החולפת. בנושא זה מוצע להחיל חובת דיווח גם על הכנסות פטורות ממס במסגרת הקמתו של מאגר ייעודי, וכן לבטל את ההצמדה למדד של סכום תקרת ההכנסה הפטורה ממס (5,471 שקל - נכון לשנת 2023).

מוצע גם לתקן את המצב הנוכחי כיום, בו אדם המשכיר דירה חייב עקרונית במס על דמי השכירות שהוא מקבל, אולם הוא אינו רשאי לקזז את דמי השכירות שהוא משלם, גם עבור חדר בבית אבות. "התוצאה כיום היא שאותו נישום מתחייב במס מבלי שהתעשר מבחינה כלכלית, שכן דמי השכירות המשולמים לו משמשים לתשלום דמי שכירות לצרכי מגורים", מסביר עו"ד דורון לוי. "הנוסח המוצע מבקש לאפשר קיזוז בין השניים, עד לגובה דמי השכירות שמשלם הנישום או עד 7,500 שקל, לפי הנמוך".

"התיקון גם תואם את רוח התקופה, שעה שבעלי דירות רבים לא בהכרח גרים בדירות שבבעלותם, לרבות במקרה של מחזיקים בדירה יחידה - דוגמת זוכי מחיר למשתכן שזוכים בדירה באזורים שאינם חופפים למרכז חייהם, ובוחרים להשכיר את אותן דירות זכייה". עוד מוסיף עורך דין לוי כי "על מנת שמהלך זה ייצא לפועל וישיג את התכלית הראויה, יש צורך ליישם את חובת הדיווח וכן לאכוף אותה בפועל וזאת על מנת שלא תהפוך לאות מתה (כלומר חוק כתוב שאינו מיושם)".

יחד עם זאת, בהתאם לטיוטה המוצעת, בשנת המס הראשונה שבה חלה חובת הדיווח לא תחול כל סנקציה בשל אי דיווח על דמי שכירות מתחת לתקרה, אלא אם כן המפר קיבל התראה בכתב על ההפרה או העבירה, וחזר והפר את אותה הוראה.

נושא נוסף הקשור לדיור הוא מיסוי מקרקעין. התוכנית לגביית מס שבח מופחת צפויה להיטיב עם אלו המחזיקים בקרקעות לפני שנת 2001. כעת, מעוניינים להשיב הוראת שעה שהייתה תקפה בעבר, אשר תקבע כי יחיד המחזיק בקרקע שניתן לבנות עליה 15 יח"ד לפחות, אשר יתקשר בעסקת מכר עד תום 2026 ויסיים את הליכי הבנייה תוך ארבע שנים, יוכל ליהנות מחישוב מקסימלי של 25%. "מדובר בהטבת מס משמעותית, שעשויה להבנתנו לעודד מכירת קרקעות", מסביר עו"ד דורון לוי.

בנוסף, מוצע לקצר את התקופה לשחלוף דירת מגורים יחידה. כיום התקופה עומדת על 24 חודשים; מוצע לקצר את התקופה בה יראו את הדירה הנמכרת כדירת מגורים יחידה בבעלות המוכר, גם אם יש לו בנוסף על הדירה הנמכרת דירת מגורים שנרכשה לתחליף הדירה הנמכרת, ל-12 חודשים.

מוצעת גם שלילת פטור לינארי מוטב ביחס ליחיד אשר רכש קרקע ובונה עליה דירת מגורים, אלא אם הוצא היתר בנייה עד סוף 2026. בנוסף דירת מעטפת תהיה חייבת במס רכישה כדירת מגורים ומוצע לבטל את ועדת הערר במותב תלתא (הרכב של 3 שופטים) ולהסמיך את בית המשפט המחוזי בדן יחיד. עו"ד לוי אומר כי "להערכתנו אם השינוי יתקבל, האמור יחליש את כוחם של הנישומים באותם דיונים".

כעת נותר לראות אילו מן השינויים יתקבלו וייכנסו לחוק ההסדרים, אילו יפוצלו ממנו ואילו לא יעברו כלל.

*פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה או רכישה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

**המאמר לעיל וכל המופיע בו הוא על דעת הכותב, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.