כך הפכו קרנות ההון־סיכון לפנים של המחאה המשפטית

באמצע חודש דצמבר, שבועות לפני ששר המשפטים יריב לוין הציג את הרפורמה המשפטית, שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ואחד מיזמי הסייבר הבולטים בישראל, התריע בכנס גלובס מפני נזקים שעשויים שינויים במערכת המשפט לגרום לענף ההייטק. אבל ימים לאחר מכן, עוד טרם כוננה הממשלה, היו אלה דווקא בכירי קרנות ההון־סיכון שלקחו את ההובלה במחאה. עצומת "ההייטקיסטים" החלה ביוזמתו של איש קרן קומרה ארז שחר, ואומצה במהרה על־ידי מנהלי קרנות נוספים, בהם אלן פלד מקרן וינטג', רונה שגב מ־TLV פרטנרס, חמי פרס מקרן פיטנגו ואיל ולדמן, ממייסדי מלאנוקס, כיום משקיע בקרן משלו.

מאוחר יותר בלטו גם טל ברנח מקרן דיסרפטיב, שהצהיר כי את כספי הקרן הבאה שלו ירכז בחשבונות זרים; ליעד אגמון מקרן אינסייט פרטנרס, שהביא את שותפיו בארה"ב לפרסם הצהרת תמיכה במוחים; ואדם פישר מקרן בסמר, ששלחה בימים האחרונים המלצה ליזמיה בישראל להקטין את החשיפה לשקל. 

● עשרות אלפים מפגינים ליד הכנסת לקראת ההצבעה על החקיקה
● אמסלם, השעון שלנו מתקתק: בוא נעסוק בתיקון אמיתי, לא ברמיסה | ינון קוסטיקה, דעה
● "הפחיתו חשיפה לשקל": ההמלצה של קרן הענק האמריקאית ליזמים הישראלים

כל הביצים בסל הישראלי

מנכ"לים של חדי־קרן ישראלים וחברות ציבוריות אומנם מהווים חלק פעיל במחאה, אך נראה כי שותפי ההון־סיכון, שמאז ומעולם התרחקו מתקשורת המיינסטרים, משמשים היום כמנוע מרכזי במחאה נגד הרפורמה המשפטית.

אנשי ההון־סיכון מנהלים קרנות שמגייסות את כספן ממשקיעים באירופה וארה"ב ומשקיעים אותו בחברות ישראליות. בשל כך, יש להם הרבה מה להפסיד: בניגוד לחברות הייטק ישראליות, שלעתים מתחבאות מאחורי מותגים בינלאומיים, משקיעי הון־סיכון ישראלים מגייסים כסף על הטיקט הישראלי, תחת המותג "סטארט־אפ ניישן". ישנן קרנות ישראליות המשקיעות גם מעבר לים, כמו JVP או 83North, אך ברוב המקרים קרנות ההון־סיכון הישראליות שמות את כל הביצים שלהן בסל הישראלי.

שותפי ההון־סיכון מנהלים את כספם של משקיעים זרים ופועלים כמעט אך ורק בישראל - ולכן הם הראשונים לזעוק. הצטרפו אליהם גם חברות הפורטפוליו, הסטארט־אפים וחדי־הקרן הפרטיים, וגם החברות הישראליות הציבוריות, אך במידה מועטה יחסית. בין חדי־הקרן הפרטיים הבולטים בקולם: מנהלים בחברות וויז, פאפאיה גלובל, רדיס, פורטר ואפספלייר. אבל בניגוד למצופה, גם החברות הציבוריות שתלויות בקרנות זרות, כמו פייבר, למונייד וקלטורה, משמיעות את קולן ואף ביתר שאת.

ענקיות הטכנולוגיה שותקות

אבל לא כולן הצטרפו למחאה. מאנדיי, למשל, אחת מהחברות הציבוריות הבולטות ביותר בענף, נמנעת מלהתבטא בנושא. המנכ"ל המשותף, רועי מן, הוזכר תחילה כמי שחתם על עצומת ההייטקסטים, אך לאחר מכן התברר כי סירב להוסיף את שמו. מאנדיי אומנם מספקת למארגני המחאה גישה חפשית לתכנון וניהול ההפגנות והפעילויות באמצעות המערכת המקוונת שלה, אך כלפי חוץ החברה נזהרת להתבטא בנושא.

גם פאלו אלטו וצ'ק פוינט - שתי חברות שמתרחקות מפוליטיקה כמו מאש, אך גם מחזיקות באינטרסים בישראל דרך מכרזי אספקת תוכנה ממשלתיים - לא השמיעו את קולן. ולבסוף, קולם של מרכזי הפיתוח והחברות הבינלאומיות נדם גם הוא - ובמיוחד גוגל, אמזון ומיקרוסופט, אשר לכולן חוזי התקשרות עם המדינה.

בחדרי־חדרים, מנהלי מרכזי הפיתוח של כמה מחברות הביג טק מתבטאים בחריפות על המצב. "כל פעם כאשר נופל עלינו טיל, אנחנו צריכים לשכנע אותם שיש ערך בקיום מרכז פיתוח בישראל. הרפורמה המשפטית הזו לא מקילה עלינו את העבודה", אמר בכיר באחת החברות.

יוצאת דופן לכל אלה היא עדי סופר־תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, שמייצגת את פעילות המכירות של החברה בארץ. סופר־תאני חתמה על מכתב שפרסם אלן פלד מקרן וינטג', שקורא להפסקה מיידית של תהליכי החקיקה ברפורמה המשפטית ומעבר להידברות. יחד עם זאת, לא תמצאו את סופר-תאני בהפגנות המחאה או אפילו בפוסט פייסבוק בנושא: החברות הבינלאומיות נזהרות ממחאות ומחלוקות פנימיות, ובכלל זה גם מנהליהן הישראלים שמחויבים לממלכתיות.